בית המדרש

  • מדורים
  • הרה"ג זלמן מלמד
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל דהאן זצ"ל

עברות שבין אדם ל...ציבור

הרבה יותר קשה לתקן את העבירות שבין אדם לציבור, שגם בזה אפשר לחטוא במעשה או בדיבור. אדם מלכלך או מזיק לרשות הרבים או שמדבר בגנותם של רבים, כיצד יתקן את העבירה הזו, האם ילך לכל אחד מהציבור לבקש את סליחתו?

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

תשרי תשע"א
2 דק' קריאה
"עברות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו". ימי הדין בעיצומם ואנו נדרשים לעשות חשבון נפש.
ספר העיקרים אומר כי ישנם שלושה דברים המעכבים את התשובה: הראשון - אי הכרת החטא - אדם לא מודע שעבר עבירה. לדוגמא: הוא מדבר בלשון שפוגעת בחברו וחברו נפגע והוא לא מרגיש בזה, או פוגע בממונו של חברו והוא לא חושב שהוא פוגע. במצב כזה איך ישוב בתשובה? על מנת להינצל מהמצבים אלו יש להתנהל לפי הכלל "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". יש לבחון כל מעשה וכל דיבור וכל מחשבה שאתה חושב אומר או עושה לחברך - האם הייתי רוצה שכך גם ינהגו כלפי?! לפי זה יש לבחון את סגנון הדיבור גם כלפי גדולים ממך, גם כלפי שווים אליך וגם כלפי קטנים ממך. וגם את המחשבות צריך לבחון, האם המחשבות שאתה חושב על אחרים הם ראויות, אולי יש כאלה שאתה דן אותם לכף חובה. האם היית רוצה שגם את התנהגותך ידונו לכף חובה?
אם האדם עשה את חשבון הנפש, ומצא שהוא נכשל בעבירה שבין אדם לחברו, בזה הוא התגבר על המניעה הראשונה.
כעת עליו להתגבר על המניעה השנייה המעכבת את התשובה, שהיא מגוון התירוצים שהוא עלול לתרץ לעצמו מדוע הוא נכשל. הוא עלול לתלות את האשמה באחרים, או בסיבות אובייקטיביות ולסלק מעליו את האשמה. כדי להתגבר על מניעה זו עליו לקבל אחריות על מעשיו ולא לחפש תירוצים - יש לו בחירה חופשית והוא אחראי על מעשיו.
הדבר האחרון העלול למנוע את התשובה השלמה הוא אם אין תשובתו לשם שמים. הוא מבין שחטא, הוא מבין שהוא אחראי על מעשיו, אך הוא שב מפני שזה יעזור לו לשקם את שמו הטוב, או הוא שב כדי להחזיר את האמון אליו, וזה אף יעזור לעסקיו הכלכליים... תשובה זו אינה לשם שמים ואינה מתקבלת. אך אם הוא ישוב לשם שמיים וירצה את חברו - תשובתו מתקבלת.
עד כאן במצוות שבין אדם לחברו.
אבל הרבה הרבה יותר קשה לתקן את העבירות שבין אדם לציבור. גם בזה אפשר לחטוא במעשה או בדיבור. רכוש הציבור אינו הפקר ולפגוע ברשות הרבים זו פגיעה בציבור. אם אדם, למשל, מרחיב את גבולו לתוך שטח ציבורי, או אדם מלכלך או מזיק לרשות הרבים, כיצד יתקן את העבירה הזו, האם ילך לכל אחד מהציבור לבקש את סליחתו? וגם אם הוא מדבר דיבורים רעים על הציבור, מבקר את הציבור, מקטרג עליו ללא שבחן את המציאות וברר שאכן הביקורת שלו נכונה וצודקת, כיצד יתקן זאת? ילך מאחד לאחד ויבקש סליחה?! כך יש לזכור שגם מחשבות ביקורתיות על הצבור, אפילו בלי דיבורים, גם הן עבירות, וכיוון שקשה מאד מאד לתקן את העבירות האלה, צריך להיזהר כפל כפליים שלא להיכשל בהן.
יתר על כן רשות הרבים, הרחוב, בית הכנסת, גני משחקים וכדומה הם פני הציבור, ואם הם נראים מטופחים, נקיים ומסודרים זהו כבוד הציבור, ואם הציבור הוא שומר תורה ומצוות זה גם כבוד שמים ואם ח"ו להפך...
על כן יש לשים דגש מיוחד בזהירות במצוות שבין היחיד לציבור, וכך נתכונן ליום הכיפורים הבא עלינו לטובה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il