ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
ספר העיקרים אומר כי ישנם שלושה דברים המעכבים את התשובה: הראשון - אי הכרת החטא - אדם לא מודע שעבר עבירה. לדוגמא: הוא מדבר בלשון שפוגעת בחברו וחברו נפגע והוא לא מרגיש בזה, או פוגע בממונו של חברו והוא לא חושב שהוא פוגע. במצב כזה איך ישוב בתשובה? על מנת להינצל מהמצבים אלו יש להתנהל לפי הכלל "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". יש לבחון כל מעשה וכל דיבור וכל מחשבה שאתה חושב אומר או עושה לחברך - האם הייתי רוצה שכך גם ינהגו כלפי?! לפי זה יש לבחון את סגנון הדיבור גם כלפי גדולים ממך, גם כלפי שווים אליך וגם כלפי קטנים ממך. וגם את המחשבות צריך לבחון, האם המחשבות שאתה חושב על אחרים הם ראויות, אולי יש כאלה שאתה דן אותם לכף חובה. האם היית רוצה שגם את התנהגותך ידונו לכף חובה?
אם האדם עשה את חשבון הנפש, ומצא שהוא נכשל בעבירה שבין אדם לחברו, בזה הוא התגבר על המניעה הראשונה.
כעת עליו להתגבר על המניעה השנייה המעכבת את התשובה, שהיא מגוון התירוצים שהוא עלול לתרץ לעצמו מדוע הוא נכשל. הוא עלול לתלות את האשמה באחרים, או בסיבות אובייקטיביות ולסלק מעליו את האשמה. כדי להתגבר על מניעה זו עליו לקבל אחריות על מעשיו ולא לחפש תירוצים - יש לו בחירה חופשית והוא אחראי על מעשיו.
הדבר האחרון העלול למנוע את התשובה השלמה הוא אם אין תשובתו לשם שמים. הוא מבין שחטא, הוא מבין שהוא אחראי על מעשיו, אך הוא שב מפני שזה יעזור לו לשקם את שמו הטוב, או הוא שב כדי להחזיר את האמון אליו, וזה אף יעזור לעסקיו הכלכליים... תשובה זו אינה לשם שמים ואינה מתקבלת. אך אם הוא ישוב לשם שמיים וירצה את חברו - תשובתו מתקבלת.
עד כאן במצוות שבין אדם לחברו.
אבל הרבה הרבה יותר קשה לתקן את העבירות שבין אדם לציבור. גם בזה אפשר לחטוא במעשה או בדיבור. רכוש הציבור אינו הפקר ולפגוע ברשות הרבים זו פגיעה בציבור. אם אדם, למשל, מרחיב את גבולו לתוך שטח ציבורי, או אדם מלכלך או מזיק לרשות הרבים, כיצד יתקן את העבירה הזו, האם ילך לכל אחד מהציבור לבקש את סליחתו? וגם אם הוא מדבר דיבורים רעים על הציבור, מבקר את הציבור, מקטרג עליו ללא שבחן את המציאות וברר שאכן הביקורת שלו נכונה וצודקת, כיצד יתקן זאת? ילך מאחד לאחד ויבקש סליחה?! כך יש לזכור שגם מחשבות ביקורתיות על הצבור, אפילו בלי דיבורים, גם הן עבירות, וכיוון שקשה מאד מאד לתקן את העבירות האלה, צריך להיזהר כפל כפליים שלא להיכשל בהן.
יתר על כן רשות הרבים, הרחוב, בית הכנסת, גני משחקים וכדומה הם פני הציבור, ואם הם נראים מטופחים, נקיים ומסודרים זהו כבוד הציבור, ואם הציבור הוא שומר תורה ומצוות זה גם כבוד שמים ואם ח"ו להפך...
על כן יש לשים דגש מיוחד בזהירות במצוות שבין היחיד לציבור, וכך נתכונן ליום הכיפורים הבא עלינו לטובה.
הקשבה בזמן של פילוג
איך ללמוד אמונה?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה המשמעות הנחת תפילין?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
