ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
אך האומרים זאת טוענים: אנו לא רואים נסים, את הסיפורים על יציאת-מצרים ועל כל הנסים שהיו שם שמענו מאבותינו ואבותינו מאבותם במסורת ארוכה, ומנין לנו שהיא נכונה? יש הרבה אגדות עם ישנות שאינן נכונות, אנשים קוראים להם "סיפורי-סבתא", ומנין לנו הביטחון שהמסורת הזו שנמסרה מדור לדור, כל כך הרבה דורות היא מוסמכת? מנין לנו שהיא נאמנת ולא פרי דמיון, ומדוע החבר אומר למלך כוזר שבשבילנו המסורת היא בטוחה כאילו אנחנו ראינו בעצמנו את יציאת-מצרים? התשובה לכך היא כי מי שמכיר את ממשיכי המסורת, מי שמכיר תלמידי חכמים חכמי ישראל מי שמכיר אותם מקרוב, לא מהתקשורת, לא משמועות, אלא מכיר את חכמי ישראל עצמם, מכיר את מידותיהם, יודע את הדייקנות שלהם במסורת דבר תורה, יודע את מידת האמת שלהם, יודע עד כמה הם נזהרים שלא להוסיף ולא לגרוע במסורת התורה, עד כמה תלמידי חכמים משתדלים לומר את אשר שמעו בלשון רבותיהם, כדי לדייק. מי שמכיר את חכמי ישראל מקרוב, יודע שעל מסורת של אנשים כאלה אפשר לסמוך ללא כל ספק. את הזהירות מלשנות, מלתקן, מלהוסיף, אפשר לראות בספרות התלמודית המודפסת. אפשר לראות בצד העמוד הערות לתיקוני טעויות, טעויות שנראות לכאורה כשגיאות דפוס ברורות, ובכל זאת אין משנים את הלשון בגוף הדברים, אין מתקנים אלא מעירים בצד העמוד. לא סומכים על סברא, לא משנים. זה מראה את הזהירות המרובה בשמירת הנוסחאות הישנות.
מי שמכיר את גדולי ישראל, נושאי התורה, אין לו כל ספק שעל נושאי מסורת כאלה אפשר לסמוך. לא מדובר במסורת שעוברת ע"י יחידים שיחיד מסר ליחיד וכך עברו הדברים, אלא מדובר ברבבות רבבות בכל דור שמוסרים איש מפי איש את המסורת החיה, מסורת התורה נמסרת בכתב - זו התורה שבכתב, ונמסרת בע"פ, וכאשר הדברים נמסרים בע"פ מאב לתלמיד, מאב לבנו, הדברים שומרים על חיותם - רוח התורה נשמרת. "חיי עולם נטע בתוכנו" - זו תורה שב ע"פ שהיא חיה, אין כאן אותיות יבשות בלבד אלא תורת-חיים, חיי תורה שעוברים מדור לדור ע"י עם שלם גדול וחכם.
את עוצמת המסורת אפשר לראות כאשר משווים את המסורות של העדות השונות, ורואים איזה דמיון ואיזה יסוד משותף קיים בין כל העדות בישראל, אעפ"י שהיו מרוחקים ומנותקים זה מזה כמו התימנים והאשכנזים, בכל זאת כל היסודות הם אותם יסודות.
מכאן ברור שהמסורת היא עדות נאמנה לכל המאורעות שאירעו את אבותנו, והרי היא לנו כמראה העין, כאילו אנחנו ראינו בעינינו את יציאת מצרים וכל הנסים, את מתן תורה וכו'. זהו הבסיס עליו מבסס ספר הכוזרי את אמונת ישראל.
יסודות האמונה (52)
הרב אליעזר מלמד
1 - ספר חדש: אמונה ומצוותיה
2 - 51. מודה אני
3 - 43. מעלות לשון הקודש - המשך
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
