ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
בראשית התפרצות ההתנגדות נגד החסידות, פגעה המלחמה בראשונה ברבי לוי יצחק מברדיטשוב, שהיה אז רב בפינסק אשר בליטה.
מתנגדיו בדו מליבם עלילות כנגדו, וביחוד אמרו עליו שידיעתו בתורה היא קלושה מאוד. החסידים היו אומרים עליו, שהוא אחד מגדולי התורה (שכך היה באמת). אחדים ממתנגדיו, שהיו גם גדולי התורה, בחרו באחד מהם, מן החריפים ביותר, שיסע לפינסק לתהות על קנקנו של רבי לוי יצחק, ולהתפלפל אתו בסוגיא של "רוכב ומנהיג" שבמסכת "בבא מציעא" (פרק קמא, מדף ח' ואילך). בסוגיא זו, כל חריפי המוח היו מוצאים להם כר נרחב לפלפול וחריפות. הם סידרו כמה קושיות ופלפולים שבא-כוחם יציע לפני הרב מפינסק, ובתנאי שרבי לוי יצחק גם הוא מצידו יחווה את דעתו בדרך הפלפול והחריפות, ולא ישתמש בדרך החסידות...
הוא הגיע לפינסק, והתפלפל עם ר' לוי יצחק במשך כמה שעות, אחד מותיב והשני מפרק, והכל בפלפול עצום. אבל לבסוף לחץ המתנגד את רבי לוי יצחק אל הקיר, שאלהו קושיה חמורה אחת, שר' לוי יצחק לא יכול היה לתרצה על פי פלפול, והחזיר למתנגדו:
אבל מה אעשה, אם סוף סוף הכוונה היא לרוכב שהוא מלאך, ולמנהיג שהוא הקב"ה...
כך, אמר הרב בשיחתו, היו המתנגדים רגילים להתלוצץ בחסידים. ברם, אני חושב כי ישנם גם בחסידות דברים הראויים להישמע, ושעל פיהם יכולים אנו לתרץ כמה דברים נפלאים שהיו מכוסים ונעלמים מאתנו, כי ישנם גיצים וניצוצות של מוסריות ומידות תרומיות הנתזים משלהבת-יה שבתוך ההלכה הישראלית, ומציתים אש בלבבות...
(והרב סיים את שיחתו בסיפור אחד מימי נעוריו:)
פעם אחת התארח אצל אבא שלי, אורח אחד, שהיה נאמן לחסידות בלב ונפש. אני הייתי עדיין נער, צעיר לימים, כבן תשע או עשר שנים. בליל שבת לאחר התפילה, כשבאנו יחד עם האורח הביתה, התחיל אבא, כרגיל, ללמוד אתי "תקוני שבת", כלומר: את הפרק הראשון של המשנה במסכת שבת. גם האורח למד אתנו יחד, וכשהגענו לדברי המשנה "פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא, העני חייב", ואבא ביאר לי את המשעה הזאת. נכנס האורח לתוך דבריו, ואמר לו מעין הדברים האלה: אתם, המתנגדים, לומדים את ההלכה הזאת, ואין אתם מרגישים שיש גם בהלכה זו איזה מוסר מיוחד, שעמד עליו אחד מגדולי אדמו"רי החסידות. הוא שאל ואמר: למה אומלל הוא אדם מישראל כשהוא עני? כל השבוע הוא עובד בזיעת אפו עד שהוא משיג פת במלח ואיזו חלות לשבת, ואחרי כל אלה, משנכנסה השבת קוראים במשנה הראשונה, כי העני חייב... מדוע זה, ולמה?
אבל, הוסיף ואמר אותו האדמו"ר, העני חייב בשביל זה, משום שפושט את ידו אל בעל הבית, ואיננו בוטח בהקב"ה, שהוא נותן לחם לרעבים...
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
אור חדש הצדקות המאוחדות – בנשיאות מרן הראי"ה קוק זצ"ל
מדור "אור יקרות" - כתבים נדירים ממרן הראי"ה קוק זצ"ל, גליון מס' 12
הקשבה בזמן של פילוג
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אנחנו קודש למענך
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שתי דקות על בדיקת חמץ
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך יוצרים את השבת ?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
