ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
שאלה
חברה בבעלותי עוסקת בתחום הבא:
אנו קונים מבנקים כרטיסי אשראי שהבעלים שלהם לא עמדו בהתחייבויותיהם, במחיר נמוך. לרשותנו עומדים עורכי דין ואנשי מקצוע נוספים המנסים לגבות את מלוא החוב, וכן הצמדה וריבית מהחייבים כפי שהתחייבו כלפי הבנק.
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
2 - הוראת תורה שבעל-פה לבנות
3 - הלכות ריבית, קנייה וגבייה של חובות אבודים
4 - שינוי מיקום תפילה במטרה לגרום להגדלת מספר המתפללים
טען עוד
האם אנו נוהגים נכון על-פי ההלכה, שהרי ייתכן שאנחנו עדיין גובים ריבית מיהודים שלא זיהינו אותם על-פי שמותיהם?
מובן שהיתר עסקה לא יעזור כאן, וגם אין היתר כזה בין הבנק ללקוחות.
תשובה
א. אם יהודי לווה מגוי בריבית, מותר ליהודי אחר לקנות את ההלוואה מהגוי, ולגבות מהיהודי הלווה את כל הריבית שהתחייב לתת כבר לגוי 1 . אולם ריבית שלא התחייב עדיין היהודי לגוי, אלא שהיא נוצרה אחרי שמכר הגוי את החוב ליהודי – אסור לקונה לגבות אותה מהלווה 2 .
ב. לכן, אם מדובר בגביית עצם החוב של הלווה לבנק – מותר לגבות את החוב, וגם את הריביות שהתחייב הלווה לפני שנמכר החוב. אולם ריביות שהתחייב בהן אחר-כך – אסור לגבות ממנו.
ג. אם יש ספק אם הלווה הוא יהודי, אם רוב לקוחות הבנק אינם יהודים ניתן לסמוך על הרוב ולהניח שהלווה איננו יהודי 3 . אולם אם ניתן לברר בקלות אם הלווה הוא יהודי או גוי – יש לעשות את הבירור הזה, על מנת שלא לבוא לידי גבייה של ריבית מיהודי 4 .
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
^ 1.מקור הדין לזה הוא מדברי הרמ"א (יו"ד סי' קסח סע' כ): "ואם יש לעובד כוכבים חוב על ישראל ועשה עמו שעבודים ליתן לו כל השנה כך וכך רבית, או שיאכל פירות שדה שלו, אם אין ביד הלוה לסלק העובד כוכבים ולהחזיר לו מעותיו – מותר לישראל אחר לקנותו ממנו. ואם יוכל לסלקו, אסור לקנותו מן העובד כוכבים", ומקורו בדברי הריב"ש. לפני כן (בסע' י) פסק הרמ"א: "ישראל שחייב לעובד כוכבים חוב על רבית, והעובד כוכבים הקנה אותו חוב לישראל אחר, אם העובד כוכבים מקבל הרבית ונתנו לישראל השני – מותר. אבל אסור לישראל השני לקבל מיד הראשון, משום חומר רבית". הט"ז (ס"ק יב) מסביר שטעם האיסור הוא משום שמדובר בדבר שבו חיוב הריבית של הלווה כלפי הגוי עוד לא חל בשעה שמכר לישראל, אבל כשהחיוב כבר חל בשעה שמוכר לישראל – מותר לגבות את החוב מהלווה. וכן דעת הגר"א (שם אות כה) וה"חוות דעת" (חידושים אות כ). וה"נקודות הכסף" אוסר גם במקרה כזה, וצ"ע כיצד הוא מיישב את דברי הרמ"א (סע' כ). ובספר "תורת ריבית" (פרק כד הע' ב) כתב שגם הש"ך מודה היכן שהקנה בקניין המועיל אף בדיננו. ולזה יש לומר, שאף שמן הסתם לא עשו קניין המועיל בכתיבה ומסירה, הרי הקנו את החוב באופן המועיל על-פי החוק באותה המדינה, ובכגון אלו לכו"ע "דינא דמלכותא דינא", שהרי ההתקשרות בין הלווה ובין הבנק היא על-פי חוקי המדינה, וכשקונה מהבנק קונה כפי שהסכימו מראש הלווה והבנק. ועיין בזה בש"ך (חו"מ סי' עג ס"ק לט), שחילק בעניין.
^ 2.כן כתב הט"ז (שם). וטעמו, שהרי הקונה הוא בעצם המלווה כעת, ולכן כשגובה את הריבית שלא נתחייב עדיין – הרי זוהי ריבית מישראל לישראל.
^ 3.היות שבשעה שמלווה הבנק כסף מדובר בהלוואה של גוי ליהודי – אין בהלוואה שום צד איסור, ונמצא שכל הספק התעורר רק כאשר הבנק מוכר את ההלוואה ליהודי, שהרי הקונה עושה שטר עם הלווה, ואם יש איסור ריבית הרי עובר הקונה מיד על איסור ריבית. והדבר דומה ליהודי הקונה בשר מגוי ברחוב, בעיר שרובה גויים, שהולכים בזה אחר הרוב (חולין צה ע"א). ואם כן, אם רוב הלקוחות של הבנק הם גויים – ניתן לסמוך על הרוב, ולהניח שהלווה הוא גוי. היתר זה מועיל אף לריבית דאורייתא, וקל וחומר לריבית דרבנן. עוד הוסיף מו"ר הגרז"נ גולדברג, כי אין כאן בעיית קבוע כיון שהרוב אינו בעין ולכן המיעוט בטל ברוב.
^ 4.משום שאם ניתן לברר בקלות, אסור לסמוך על הרוב (ש"ך בקונטרס ספק ספקא כלל לה), ועיין ב"פרי מגדים" (פתיחה ליו"ד סי' לט ד"ה ואתחיל, בשם "משכנות יעקב").
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
