^ 1.תהילים קמח, ה.
^ 2.זהו גם תוכן ההבדל בין הנוסח "אתה הוא עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא העולם", לנוסח "אתה הוא עד שלא בראת את העולם ואתה הוא משבראת את העולם": משמעות הנוסחה הראשונה, "אתה הוא משנברא ", היא שבריאת העולם נעשתה כבדרך ממילא, ללא כל התעסקות מיוחדת; ואילו בנוסחה השנייה, "אתה הוא משבראת ", מודגש, שבריאת העולם היא פעולה שנעשתה כביכול על ידי ההתעסקות בהתהוותו. וראה בעניין זה בלקוטי תורה שיר השירים יד, ג.
^ 3.ראה המשך תרס"ו עמ' נט: המלכות היא מקור על עולמות, ואי אפשר לומר בזה שאין העולמות תופסים מקום כלל, דאם כן מה מהווים? . . אלא שהן בבחינת ביטול היש בלבד".
^ 4.ראה שם עמוד רכד: "בחינת 'אין' זה להיותו מקור ליש הרי הוא נותן מקום למציאות היש כו', ולכן גם הביטול בזה הוא בחינת ביטול היש בלבד".
^ 5.המובא בספרי חסידות כמשל לעניין זה. וראה בנושא זה בספר שיעורים בתורת חב"ד עמ' רלו ושם עמ' רמ.
^ 6.ראה המשך תרס"ו שם: "יהללו את שם הוי' כי הוא צוה ונבראו, מאליו וממילא, שאין זה בבחינת התהוות יש".
^ 7.ראה ספר המאמרים מלוקט של הרבי זי"ע ח"ב עמ' ק. ח"ד עמ' רפד.
^ 8.דיבור המתחיל גדול יהיה כבוד הבית האחרון תשכ"ב. נדפס בספר המאמרים מלוקט ח"ד עמ' קיא ואילך.
^ 9.דיבור המתחיל "ראה קראתי בשם" תרס"ה.
^ 10.דוגמאות אלה הוזכרו בקצרה בהקשר לעניין זה במאמר הנ"ל של אדמו"ר מוהרש"ב.
^ 11.כלומר, שני הדברים נכונים ומשתלבים יחד: כיוון שהכוח מעוניין לפעול בדבר הגשמי שאינו בערכו, הוא מוכרח להשתנות, להתעלם ולהתלבש במציאות בה הוא פועל שהיא שונה ומובדלת ממנו.
^ 12.כלומר: לפי ביאור זה, משמעות ה"ביטול במציאות" ו"ביטול היש" אינה רק בנוגע לתפיסת מקום והערך של הנברא (כמו הביאור שהובא לעיל סעיף א'), אלא ביטויים אלה מלמדים עד כמה המקור המהווה קשור למציאות הנברא ומורגש בו.
^ 13.חשוב להבהיר, שישנו הבדל גדול בעניין זה בין המשל לנמשל: במשל, זה שבמידות עצמן מורגש השכל המולידן, זהו מפני שמלכתחילה המידות הן מציאות "קרובה" אלא השכל – גם המידות וגם השכל הם כוחות של אותה נפש והם בערך זה לזה; מה שאין כן בנמשל למעלה, העולם שמתהווה משם הוי' הוא נברא מחודש יש מאין שבאין ערוך לכוח המהווה אותו (כדלקמן סעיף ה') – ואף על פי כן, להיותו מתהווה "בדרך ממילא" ללא שום הסתרה על מקורו – מורגש בו ביטול מוחלט, "ביטול במציאות". ראה באריכות בספר המאמרים מלוקט שם עמ' קטו.
^ 14.בתניא שם מדובר על שם אדנות, אולם ראה בספר המאמרים מלוקט שם הערה 52, שבכללות שם אלוקים ושם אדנ-י הוא ענין אחד, עיי"ש.
^ 15.כמובא בתניא שם מרע"מ פרשת פינחס רנז, ע"ב.