ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- כסליו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני בת טובה
לרגל ההוצאה החדשה של הספר בימים אלו
אדמו"ר הזקן מבאר בספר התניא שהיסוד בעבודת ה' הוא הדעת – "התקשרות והתחברות, שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ויתקע מחשבתו בחוזק בגדולת אין סוף ברוך הוא ואינו מסיח דעתו" (פרק ג').
איך מעסיקים את המחשבה באותו רעיון? איך "קושרים" אותה?
"המשך תרס"ו" נותן מענה מיוחד במינו לדבר זה. ההעמקה, ההסברה וה"בכן" (ההשלכות המעשיות בעבודת ה' הנובעות מההשכלה), של מאמרי ההמשך, מעסיקים ונחקקים במוח הלומד, תוך תנועה סיבובית על ציר אחד.
***
"המשך יו"ט של ראש השנה – תרס"ו", הוא "המשך המאמרים" שהתחיל אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש (אביו של האדמו"ר הקודם הריי"ץ), לומר בראש השנה של שנת תרס"ו, וסיימו בחורף שנת תרס"ח.
ההמשך הוא כעין חיבור ארוך המבאר עניינים רבים וסוגיות מגוונות בתורת החסידות, ובסופו כתב את "סיום ההמשך", ובו מסכם בבהירות את כל היסודות העיקריים שחידש בחיבור זה.
לאחר שקהל החסידים הצמא ללימוד ב'המשך' מיוחד זה היה שואב דבריו מתוך הכתב או מתוך העתקות ב"סטנסיל", הרי שבשנת תש"ל, יצא ההמשך לראשונה לאור עולם בדפוס.
במהדורה החדשה שמופיעה בימים אלו (שנת ה'תשע"א) על ידי הוצאת קה"ת בולט החידוש של הפיסוק וחלוקה לפסקאות המסייעת מאוד ללומד. בנוסף התווספו מאות מראי מקומות, הערות והוספות מעניינות. ומלבד זאת העניקו לנו העורכים סיכומים (תוכן וקיצור) של ההמשך. התועלת בזה ללומדי ההמשך ברורה ומוחשית ויש כאן גם פתח רחב - למי שעוד לא טעם מלימוד זה - לגשת אל הקודש.
כל הרגיל בלימוד תורת חסידות חב"ד בדורות האחרונים יודע, ש"המשך תרס"ו" ללומד החסידות הוא כמו הסוגיות הישיבתיות בש"ס בלימוד הגמרא. וכמו שבכל ישיבה לומדים תמיד את אותן המסכתות שמהם יודע הלומד את יסודות ההלכה, כגון גדרי חזקה ורוב, גדרי הקנינים, גדרי נזיקין, גדרי אישות וכיו"ב, כך בענין לימוד החסידות, אחד מעיקרי שיעורי תורת החסידות שבהם לומדים הוא בהמשך תרס"ו, שכן בו נתבארו עיקרי תורת החסידות.
***
ניתן לומר, שעל ה'בריח התיכון' של המשך זה אפשר לעמוד כבר מתחילתו. לאחר ששואל כמה שאלות בענין "יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת", פותח: "ולהבין כל זה צריך להקדים תחילה, דהנה ידוע דתכלית בריאת והתהוות העולמות ותכלית הכוונה בירידת הנשמה בגוף הוא בכדי להמשיך גילוי אוא"ס בעולמות כו' וכמאמר נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים כו'". הוי אומר: המשך ארוך זה, בא לבאר את נקודת ותכלית התהוות כל העולמות, להמשיך אלוקות בעולמות, עפ"י יסודות וביאורי תורת החסידות. והרי זהו יסוד הכל.
'על רגל אחת' ניתן לסכם את תוכן ההמשך כך: דווקא ע"י עבודת אדם ביגיעת נפש ויגיעת בשר, הן ביגיעה עצומה בלימוד התורה, שמצטער שאינו מבין ענין בתורה "עד שיחלה בגופו ממש", והן ביגיעה בבירור מדות הנפש הבהמית "בכח עצמו", דהיינו ע"י קבלת עול מוחלטת הבאה מתוך עצמו וע"י ההתבוננות בירידת נשמתו – דווקא ע"י זה מגיע האדם ל"תענוג העליון" שלמעלה, בחינת תענוג הפשוט שלמעלה מכל ההגדרות, שהוא בחינת אין סוף האמיתי, עצמות ומהות א"ס ב"ה, ומשלים את כוונת הבריאה, מה ש"נתאוה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים", שתבוא לידי שלימות וגילוי בקרוב ממש לעתיד לבוא.
***
למרות שההמשך הוא חיבור אחד ארוך המקיף ענינים רבים וארוכים, יש בו כמה קבוצות-מאמרים (כעין "המשכים" קטנים) שבהם מתבאר ענין מיוחד אחד. מובן שלימוד ההמשך על הסדר נותן תמונה מעמיקה יותר אך ישנן מספר סוגיות שניתן ללומדן בפני עצמן.
גולת הכותרת מבחינת ה"השכלה" שבחסידות היא קבוצת-המאמרים המתחילה במאמר "החודש הזה לכם" תרס"ו. בהמשך-קטן זה מבאר רבינו את שני האופנים העיקריים של גילוי אלוקות, הנקרא בלשון הקבלה "המשכת האין סוף", המשכה אחת בבחינת גבול, המלובשת בדרכי הטבע, והמשכה שבבחינת בלי גבול, בחינת "נס". כדי לבאר זאת, מקדים ומקשה בדרוש שלאחריו, דיבור המתחיל "ויולך הוי' את הים", מהו בכלל פירוש התואר "אין סוף" ומדוע נקרא כך, ומפרש את הדברים בפרטיות ע"פ יסודי תורת הקבלה, וכיצד קיבלו הדברים משמעות מיוחדת ע"פ תורת החסידות, ומוכיח חידוש זה מביאור מאמר רז"ל "עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד". במאמר הבא מבאר בעומק יותר את המושג "אור אין סוף" ע"י הסברת החילוק בין המושגים "אור" ו"שפע", ובמאמר שלאח"ז ימשיך לבאר בעומק יותר את אופן ביטולו ודביקותו המיוחדת של ה"אור" ב"מאור", ומבאר שישנם כמה דרגות בזה. במאמר שלאחריו חוזר לענין הראשון ומבאר מה הם שורש ב' סוגי ההמשכות שבאור, האור שבבחינת גבול, והאור שבבחינת בלי גבול.
מלבד קבוצת-מאמרים אלו יש לציין עוד כמה עניינים מיוחדים שב"המשך" (וכמובן כל זה אינו אלא כטיפה מן הים הכלול ב"המשך" זה):
* במאמר הראשון של ההמשך נידונים טעמי בריאת העולם וחידושו של אדמו"ר הזקן בעניין "נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים".
* בדיבור המתחיל "ויכולו" נתבאר גדר ה"זמן" על פי תורת החסידות.
* במאמרי שבת פרשת לך לך וש"פ וירא תרס"ו נידונה באורך סוגיית "רצון" ו"תענוג" שלמעלה מי מהם קודם למי.
* המאמר ד"ה ואברהם זקן דש"פ חיי שרה תרס"ו (והמאמרים שלאחריו) הוא ביאור יסודי ועיקרי במהות ואופן היגיעה בתורה ע"פ פנימיות התורה, וכיצד דוקא ע"י היגיעה האמיתית בתורה מגיעים אל האלוקות שבתורה.
* בקבוצת-המאמרים המתחילה במאמר תזו"מ תרס"ז, מבאר רבינו באריכות את גדר ההלכות שבתורה שבעל פה, וכיצד דוקא ע"י היגיעה לברר אמיתתה של תורה הבאה מתוך הקושיות וכו' בא האדם אל ההלכה האמיתית, דבר הוי' זו הלכה.
* במאמרי חג השבועות והשבתות שלאחריו משנת תרס"ו מבאר באריכות את ההפרש הכללי שבין מצוות עשה ומצוות לא תעשה, ומעלת קיום מצוות לא תעשה, שדוקא על ידי זה נמשך מבחינת "מקיף הרחוק".
* בקבוצת-המאמרים המתחילה בד"ה "ומקנה רב היה לבני גד" משבת מטו"מ דשנת תרס"ו, מבאר את שני האופנים בעבודת האדם: העבודה של "בן" והעבודה של "עבד", ויבאר זאת באריכות רבה ע"פ משל מ"בן" ו"עבד" למטה, ואשר ישנם כמה אופנים בעבודת העבד עצמו, עד ל"עבד פשוט" שאין לו שום רצונות ועונג בשום דבר של עצמו כלל, אלא כל רצונו ומגמתו הם למלא ולהשלים את רצון האדון ותענוג האדון, וכן בנמשל בעבודתו של היהודי למלכו, מלך מלכי המלכים הקב"ה.
ענין זה היה שגור על לשונו של כ"ק הרבי מליובאוויטש זי"ע בתור יסוד גדול, כיצד כל עבודת האדם צריכה להיות בדרך עבודת עבד פשוט, שהוא בטל לגמרי מכל וכל בקבלת עול גמורה למלא את רצון האדון, הקב"ה, ויחד עם זה צריך הדבר להיעשות לא מתוך רגש של כיווץ ואימה, אלא להיפך מתוך תענוג ושמחה, שכן, מכיון שהעבד האמיתי אינו מציאות לעצמו כלל, הרי הוא שמח בשמחת האדון ומתענג בתענוג האדון.
* במאמרים דש"פ לך לך וש"פ וירא משנת תרס"ז מבאר שוב באריכות ובבהירות את מעלת היגיעה בתורה ועבודה בכח עצמו דוקא.
* במאמרי חג השבועות תרס"ז ושלאחריו מבאר את מעלת הנשמות על המלאכים, ואגב יבאר באריכות נפלאה את יסודי סוד הצמצום וענין הספירות.
***
ב"השלמת הדרוש" כותב ומסכם את מה שחידש וביאר בהמשך ארוך זה, וכללות הדברים הוא, שיש שלושה מדרגות (כביכול) למעלה באלוקות, בחינת אור הממלא כל עלמין, שהוא האור המתלבש בעולמות הנבראים באופן שנרגש בהם והוא לפי ערכם, בחינת אור הסובב כל עלמין, שהוא המקיף שלמעלה מהתגלות, ודוגמתו בחינת הרצון שבנפש האדם, והמדריגה שלמעלה משניהם, עצמותו ומהותו יתברך. וכיצד נמשך העצמות ע"י עבודת האדם בבירור הדברים הגשמיים וביגיעה בתורה, שעל ידי זה מתגלה התענוג העליון שלמעלה, הבחינה שלמעלה מסובב כל עלמין וממלא כל עלמין. והשלימות של הגילוי תהיה לעתיד לבוא, כשתושלם כוונת הבריאה ותהיה דירה לו יתברך בתחתונים.
ראה עוד: ראיון עם הרב יהושע שפירא והרב שניאור זלמן גופין על המשך תרס"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
