ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- כסליו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רוברט חי בן מרים
מהו 'המשך' בחסידות ומה מייחד את ההמשך משנת תרס"ו?
הרב שניאור זלמן גופין: ההבדל בין לימוד מאמר בחסידות ללימוד 'המשך' הוא כמו ההבדל בין לימוד משנה ללימוד גמרא. כשאדם לומד משנה אפילו ילמד אותה בעיון חסר אצלו עדיין עניין יסודי – הכיוון של הלימוד. ה'קו' של הסוגיא נקנה רק על ידי לימוד הגמרא שבו מתמצית הסוגיא מכל צדדיה. לכן רק מי שלומד את הגמרא יכול לפסוק הלכה "לדמות מילתא למילתא" כי הוא מבין את הכיוון. השכל שלו נהיה שכל של תורה, דבר זה לא נעשה מריבוי ידיעות אלא בעיקר מהעמקה.
כך הוא בלימוד 'המשך' בחסידות, בו עומדים על שורשי הדברים, ה"מושכל" נהיה בהיר וגם שכלו של האדם משתנה. השכל נהיה 'שכל חסידי' וההשקפה מקבלת כיוון נכון.
ההמשך הראשון בחסידות חב"ד היה של אדמו"ר מהר"ש אביו של אדמו"ר הרש"ב, אבל הרש"ב הוא זה שפיתח ויסד את החסידות שלו על 'המשכים' ומתוכם בולט המשך תרס"ו שהוא המשך ארוך ומסודר ביותר ועוסק בסוגיות יסודיות בחסידות. אם המשלנו לימוד 'המשך' ללימוד גמרא ניתן לומר שלימוד המשך תרס"ו הוא כמו לימוד המסכתות הישיבתיות.
הרב יהושע שפירא: מאמר חסידות עוסק בנושא מסויים ובדרך כלל מדבר עליו בהקשר מוגבל ואינו עוסק בכל פרטיו.
'המשך' הוא מבנה של כמה מאמרים שנאמרו ברציפות (בדרך כלל - שבוע אחרי שבוע) ונאמנים לנושא בו נפתח המאמר הראשון. ההמשך הוא מבנה גדול מתואם, יצירה ארכיטקטונית בעלת הרמוניה פנימית ברמה גבוהה וירידה לריזולוציות מאוד מפורטות, כשהכל סובב סביב רעיון אחד והצלילות של המראה לא מתפוגגת במהלך הדרך. היקף ההמשך הוא מוגבל ובסוף ההמשך תמיד המעגלים יסגרו, למרות שבדרך כמובן שנכנסים גם לתחומים צדדיים.
המשך זו מסכת, אתה יכול ללמוד שיעור בנושא מסויים בהלכות שבת ואתה יכול ללמוד את מסכת שבת.
המשך תרס"ו של הרבי הרש"ב מליובאוויטש מתייחד במבנה הגדול שבו, 60 מאמרים שנאמרו במשך שנתיים וחצי, כשהכל סובב סביב רעיון אחד שמועתק מעמוד אחד לכ-700 עמודים, ומ-700 עמודים יכול לחזור לעמוד אחד.
עיקר היחודיות של תרס"ו היא בתוכנו. הנקודה שבה עוסק ההמשך היא אמיצה ותובענית מאין כמותה, דרישה לקשר בלתי מצוי עם הקב"ה שמפורט ונדרש מהלומד לאורך ה'המשך', בו מוסבר כי עיקר כוונת לימוד התורה וקיום המצוות הוא להמשיך את עצמותו של הקב"ה לעולם הזה שלנו, עצמותו שלמעלה מגילוייו. התובענות היא לא להתפתות להשאר קשור אך ורק בגילויי ההארה האלוקית אלא לחתור למה שמעבר לכל יכולת הכלה והוא – המשכת "ההעלם העצמי" לתוך עולמינו.
האם הרב יכול לתת לנו טעימה קלה מתוך ה'המשך'?
הרב יהושע שפירא: בסדרה של שלושה מאמרים מתוך ההמשך (מדיבור המתחיל "ומקנה רב") מפורטת מעלתם של עבד פשוט, בן ועבד נאמן:
עבד פשוט - עובד את האדון בעניינים פשוטים וגסים, אין לו חוש במעלת אדונו, לא מתענג מעבודתו ופועל תחת אימת האדון ועולו.
בן – מקושר לאביו ומלא תענוג מקשר זה אולם הקשר הוא בגלל שנולד לאביו.
עבד נאמן – עבד שהאדון בחר בו מפני כשרונותיו והבנתו במעלת האדון ומפקיד בידו את אוצרות ביתו. ובזה יש לו מעלה אף על בן.
ומסביר הרבי הרש"ב שלעבד הפשוט יש מעלה גם על הבן וגם על העבד נאמן והוא החידוש האמיתי שנדרש בעבודת ישראל, והמעלה היא בשני עניינים:
א. הבן והעבד הנאמן מתענגים בעבודתם, בתענוג יש שינויים ולפי זה תשתנה מידת התמסרותם לאדון והאב, לעומת ה'עבד פשוט' שעובד מלכתחילה נגד רצונו וכל ענייני העבודה שוים אצלו, ומגיע בעבודתו למקום גבוה יותר ששם אין חילוק בין עבודות פשוטות לעבודות גבוהות.
ב. העבד נאמן והבן הם אישיות בפני עצמם שבאיזה שהוא מקום עלולה להסתיר על מציאות האדון, ועיקר העניין של "עבד מלך מלך" - שהעבד קרוי על שם המלך ומבטא את המלך נמצא דווקא בעבד פשוט.
צריך ללמוד את המאמרים האלו, הם מלאים בעשירות של תכנים ובפירוט שובה לב. בסופו של דבר יוצאת לנו התובנה שהשעות שנדמה לנו שהן אפרוריות וחסרות כל רגש אלוקי הן לא מקרה שקרה ולא טעות ואפילו לא נפילה, אלא תכלית הכוונה שאדם יעבוד את ה' אפילו כשאין לו הרגשה ותענוג וגם לא הבנה, ודווקא שם יש את ההתגלות של ה', זוהי ה"דירה בתחתונים" ממש שלה מתאווה ה' יתברך.
הרב שניאור זלמן גופין: ההמשך מיוסד על הפסוק "עין לא ראתה אלוקים זולתך יעשה למחכה לו", ודרשת חז"ל בפסוק זה שכל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל בתחיית במתים (בחלק השני של ימות המשיח - 'לעתיד לבוא' שאז בעצם יהיה "עיקר גילוי בחינת משיח", "עדן עצמו ולא גן עדן") יתגלה מה ש"עין לא ראתה" גם לא העין של הנביאים, זאת אומרת שלא השיגו זאת אפילו בנבואה (לכן לא מצינו נבואות מפורטות בקשר לתקופת תחיית המתים).
ולמי יהיה הגילוי? - "יעשה למחכה לו". ומביא את דברי הזהר שמחכה לו הוא זה "דדחקין למלה דחוכמתא ודייקין ליה ומחכאן ליה".
ומסביר באריכות נפלאה את העבודה בלימוד התורה וקיום המצוות, שבמצוות הדגש הוא על המעשה בפועל שיהיה מדוייק ולא על הכוונה (!), הכוונה היא הכרחית והיא מביאה את האדם לגן עדן, אבל המעשה הוא פנימי יותר כי בו נמצא הרצון האלוקי עצמו ובכוונות אין אפשרות להגיע לעניין עצמו. אדרבה אם מתמקדים בכוונות והעשיה היא בדרך של 'ממילא', הן מעלימות על עצם האלוקות שבמצווה. וכשהדגש הוא על העשיה בדיוק ובהתלהבות מעצם העשיה אז התענוג במצווה הוא לא מההרגשה ומההבנה אלא מהעונג האלוקי שיש במצווה שהאדם דבוק בו ועונג זה הופך להיות העונג של האדם.
כך גם בלימוד התורה הדגש הוא על לימוד בקבלת עול ומתוך יגיעה, למרות שהתורה היא חכמה ובחכמה יש טעם והנאה, בכל זאת עיקר העבודה הוא היגיעה וקבלת העול ואז מגיעים לדביקות בחכמתו של הקב"ה באופן ששכל האדם מתעצם עם חכמת ה', ומורגש שהתענוג האמיתי שבתורה הוא שהיא "שעשועי המלך בעצמותו" והאדם מצד ההבנה שלו בתורה בכלל לא 'כלי' לתענוג עצום כזה אלא דווקא על ידי הביטול שלו. עיקרן של דברים אלו יתגלו לעתיד לבוא אבל העבודה עכשיו היא להתייגע ולחוש מעין הדבר הזה.
חשוב להדגיש שהכיוון הזה ב'המשך תרס"ו' הוא קומה שניה על מה שבדרך כלל מדובר בחסידות בצורך בכוונת המצוות ולימוד מתוך תענוג. בקיצור נמרץ העניין הוא כך: בלי כוונה ותענוג קבלת העול היא "למטה מטעם ודעת" ולא זו המטרה, בהמשך תרס"ו קבלת העול והיגיעה היא "למעלה מטעם ודעת"...
האם הרב נושא עימו חוויה אישית מהלימוד ב'המשך' תרס"ו ויכול לחלוק אותה עם קוראי מעיינותיך?
הרב יהושע שפירא: כן, היתה לנו חויה כזו בבית לפני שנים רבות. באחד מימי החורף ירד שלג כבד ולא היתה לילדים אפשרות לצאת מהבית למוסדות החינוך. הילדים נשארו בבית וביקשו ללמוד איתי, היו לי כמה ספרים של המשך תרס"ו ולמדנו יחד בסוגיית בן ועבד שהזכרתי קודם (מאמרים אלו יחסית קלים לשאר ה'המשך'). באמצע הלימוד הגיע אחד מתלמידי ורואה אותי לומד עם בני מכיתה ד' ובני מכיתה ב' המשך תרס"ו, הוא נדהם ושאל אני לא מבין מה קורה כאן, ילדים מסוגלים להבין את המשך תרס"ו? עניתי לו שישאל אותם. הבן הקטן בכיתה ב' הרצה בשטף את מהלך המאמר הראשון שלמדנו וגם אני התפעלתי מתפיסתו את העניין לפרטיו.
הרב שניאור זלמן גופין: אלו ששוקעים בהמשך תרס"ו קשה להם לפרוש ממנו, ממש מקבלים טעם בחסידות ומוצאים עצמם חוזרים שוב ושוב על אותם המאמרים.
אני התחלתי ללמוד תרס"ו בשנה שבה הייתי בחצרו של הרבי זי"ע כמו רוב הבחורים המבוגרים ואז עיקר לימודי בחסידות היה בהמשך זה. אני רואה אצל הבחורים שלא כולם מצליחים לשקוע ב'המשך' כי לזה צריך התמסרות, זה לא לימוד של 'דרך אגב', אלא ממש כלימוד סוגיא עיונית בגמרא. אבל אלו ששוקעים מרגישים טעם מיוחד במינו ומתגעגעים אליו ובדרך כלל חוזרים אליו ומוצאים בו את שאיוותה נפשם.
היו גם חסידים שהיגיעה שלהם בעבודת ה' התרכזה ב'המשך' זה שלמרות היותו עיוני ומענג הם היו לומדים אותו בקבלת עול מייגעת כמו שידוע על ר' ניסן נמנוב שלילות שלמים היה חוזר בעל פה על האותיות של תרס"ו או ר' זלמן משה היצחקי שהיה בוכה בדמעות בעת לימוד כמה שורות בתרס"ו בכל יום. אלו היו יחידי סגולה אבל באופן כללי הלימוד בתרס"ו גורם לעונג ורוממות הנפש.
למעבר למאמר מאת הרב דוד אולדירוט "המשך "יו"ט של ראש השנה" תרס"ו"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
