ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
רבים אולי רואים את התוכנית הזאת של יעקב כמורכבת משלוש חלופות, משלוש אפשרויות שכמעט שוללות אחת את רעותה.
אדם לא מעניק, אחרי מחשבה שקולה, מתנות לאויב שהוא חושב שהוא יצטרך להילחם בו בעתיד הקרוב. על אף שהיו מקרים של פיוס כספי בהיסטוריה האנושית, את רוב המלחמות מקדים דווקא חרם כלכלי או החרמת רכוש של האויב והצהרות עוינות נשמעות לפני שהמלחמה עצמה פורצת.
גם בתפילה בדרך כלל נעזר כל צד בסכסוך כשהוא משוכנע שאלוהי המלחמה לצדו. עם זאת, תפילה גם מעידה על רצון להימנע ממלחמה, על רצון בחופה של שלום שתיפרש מעל הצדדים המסוכסכים. לרוב את תחום התפילה משאירים בדרך כלל לצדיקים ולאנשי הדת (שלא תמיד חד הם) ובמקרה הטוב, התפילה ממלאת רק תפקיד משני בהכנות למלחמה.
לבסוף, יש הכנות למלחמה של ממש עם כל חוסר הוודאות, החורבן וההרג שנלווים למעשים אנושיים אכזריים אלה. נראה שהמדרש רומז שיעקב הכין את עצמו לשלוש האפשרויות האלה במובן זה שאחת מהן תהיה דרך ההתנהגות הנבחרת להתמודד עם עשיו.
למרות זאת, בחינה מדוקדקת יותר של דברי התורה מראה שיעקב התכוון להשתמש בכל שלוש האפשרויות במקביל. המתנה שנותן יעקב לעשיו, גדולה ונדיבה ככל שתהיה, לא די בה להרתיע את עשיו. היא רק תעורר בו תיאבון להשיג שלל גדול יותר. עשיו בוודאי לא יפרש נכון את הנדיבות של יעקב כלפיו ויראה בנדיבותו דווקא סימן לחולשה ולפחד, מה שרק יגביר את נחישותו להרוס את יעקב, וכעת ביתר קלות, כך יחשוב. יעקב מודע לחולשה הפנימית שיש בשימוש במדיניות פיוס בלבד כלפי עשיו. לכן הוא מוכרח לשכנע את עשיו שאיננו פציפיסט בכל מחיר. עשיו צריך לראות אותו בברור מתכונן לנהל מלחמה ולנצח בה. רק כאשר עשיו יבין את יכולות המלחמה של יעקב, הוא יבין את המתנות שקיבל כראוי, לא כסימן לחולשה אלא כאמצעי להגיע להסכמה בין שתי תרבויות או חברות שונות.
יעקב נעזר גם בתפילה ככלי נשק במאבק הזה ומודיע לעשיו על קיומה ככלי נשק במאבקו נגד כוונות הזדון של אחיו. התפילה מסבירה לעשיו איך הצליח יעקב לשרוד בבית לבן כנגד כל הסיכויים ולצאת משם שלם, חזק ועשיר אחרי 20 שנים של עבודת פרך וייסורים. יעקב בעצם מודיע לעשיו: אל תתעלם מנוכחות האל ומרצונו במשוואה של המאבק בינינו.
יעקב הוא אב הטיפוס לכל המאבקים של העם היהודי מאז, והתנהלותו רלוונטית במיוחד לעולם שבו אנחנו חיים היום ולבעיות שבהן אנחנו נתקלים. העם היהודי תמיד נתן מתנות גדולות לאויביו כדי להניא אותם מאלימות ומשנאה. רוב הזמן ראה העולם את המתנות האלה כסימנים לחולשה של היהודים, וזה אכן מה שהן היו. התפילות שלנו ספגו קיתונות של לעג, והעולם תמיד סירב להאמין שהאל לצדנו, גם כשכושר ההתאוששות ויכולת ההישרדות שלנו היו נס גלוי. העולם גם לא האמין שהיהודים יוכלו להגן על עצמם בארצם ובהצלחה. כפי ראות עיניו, יהודים אמורים להיות בנקאים, מוזיקאים, רוכלים, אבל לא חיילים או לוחמים. את הטעות הזאת תיקן לא פעם צבא ההגנה לישראל במשך כמעט 70 שנה. למרות זאת, המתנות והפשרות שאנחנו מציעים ממשיכות להתפרש כסימנים של חולשה.
ישנו עיוורון שעוטף את אויבינו ולא מאפשר להם לראות אותנו במציאות בלי סטריאוטיפים ודעות קדומות. זה עלבון לדתם, משום מה, לאפשר ליהודי להאמין באלקיו ולקיים את המסורות העתיקות של עמו. לכן, עד שאויבינו יכירו בתשובה המשולשת הזאת לאיומיהם כלגיטימית וחזקה, אנחנו נאלצים לפעול לפי הכלל של תיאודור רוזוולט, "לדבר יפה, אבל להחזיק מקל גדול".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".














