ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
שמה של הדמות האגדית הוא ר' יעקב משה רביקוב, מהעיירה רוזינוי, ממחוז גרודנא פולין/ליטא, אשר עלה ארצה בשנת תר"ע והתיישב בכפר אוריה. בהיוודע דבר בואו ארצה, לרבה של יפו, הראי"ה קוק, הוא הריץ אליו את מזכירו והפציר בו ולהתיישב ביפו, כי הציבור זקוק לו. זאת לדעת, רבי יעקב רביקוב הכהן, היה אברך שחבש את ספסלי הישיבות המפורסמות בליטא, ושלח ידו גם בתורת הקבלה, ושמעו הלך בכל ליטא, כי יד לו בקבלה המעשית.
אחד מידידי הרב קוק בחו"ל, בישר לו על בוא הצדיק ארצה, וכי גברא רבא הוא בתורת הקבלה, ולכן סבר הרב קוק כי מקומו של צדיק נסתר זה בריכוז יהודי גדול, ולא בכפר נידח! רבי יעקב רביקוב נסע אל הרב קוק ליפו, לפי הזמנתו, והלה הורה לו לפתוח חנות ביפו לצורך פרנסה.
(בדפים שכתב בנו 1 , ר' יוסף רביקוב, הוא מספר גירסא אחרת, ולפיה הראי"ה קוק הניא את אביו מלהתיישב בכפר אוריה, באומרו: אתה כהן ואין לך נחלה בארץ, ולכן תגור בעיר, ואז פנה למלאכתו כסנדלר. וכך התאפשר לכל מי שזקוק לעזרה ועצה, לסור לחנותו ולהיוושע. הערת העורך).
רבי יעקב שכר חנות ברחוב שבזי בגבול יפו, קנה כלי סנדלרות ועורות ותלה שלט: "סנדלריה". את דירתו קבע בקרבת מקום, ברחוב רב אשי פינת השחר, ותוך זמן קצר הפך ביתו לבית ועד, ורבים נושעו בו.
בן תשעים ושתיים שנה היה רבי יעקב בעת פטירתו, ומאות רבות, אולי אלפים, ליווהו לבית עולמו בבית העלמין בבני ברק. במלאות שנים עשר חודש להסתלקותו (הייתה זו שנה מעוברת), נערכה אזכרה לרבי יעקב רביקוב, בבית הכנסת של 'מושב זקנים' ברחוב אלנבי בתל-אביב, וספד לו רבי אריה לוין, שהרטיט את הציבור בדבריו עד שהכל געו בבכי על הצדיק שאבד ואיננו.
"אני שמעתי במו אוזני מפיו הקדוש של הרב קוק זצ"ל", אמר ר' אריה, "כי רבי יעקב הוא בלי ספק בין הל"ו צדיקים!"
הציבור געה בבכי, וכולם חשו בחסרונו של הצדיק שהסתלק.
^ 1.תודה לר' יעקב שלמה לוי, ממכון 'תל אביב של מעלה', על המידע הזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת בבא מציעא
נושאי הפרקים במסכת בבא מציעא והסדר שלהם. ומה הוא הכלל השוזר את ההנהגות השונות בדיני ספיקות.
