ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
פרשת השבוע פותחת בפסוק "אתם נצבים היום לפני ה' אלוקיכם" - רמז לכך שאנו עומדים להתייצב לדין לפני הקב"ה. ובשבוע הבא כעת הזאת בליל יום שלישי בשבוע יהיה ראש השנה יום הדין, ובשעה זו כבר יתקיים בנו תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
אתם ניצבים היום כולכם
פרשת השבוע פותחת בפסוק "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם" (דברים כט, ט). היום - הכוונה לראש השנה. ביום זה הקב"ה רואה את כולם בסקירה אחת, אבל הוא דן כל אחד ואחד בנפרד. ולכאורה לשם מה צריך פעמיים? הרי הקב"ה יכול לראות את כולם כהינד עפעף, ומדוע כל באי עולם עוברים לפני כבני מרון (ר"ה ט"ז ע"א)?
אלא מרוב אהבתו אותנו הוא רואה בתחילה את כל העולם וביניהם הרוצחים והגנבים וכו', ואח"כ כשרואה את היהודי היחיד שעשה איזו עבירה קטנה הוא מיד מוחל לו.
וכל זה טוב כדי ללמד סנגוריה, אבל אדם צריך להיות טוב לא באופן יחסי לגויים, אלא עליו להיות טוב ושלם עם עצמו. ועל זה אמרו בדרך רמז "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר כג, ט) - הוא נידון באופן פרטי ולא בהשוואה לאומות העולם, וזו המעלה הטובה של עם ישראל.
מחוטב עציך עד שואב מימיך
כתוב בפרשה "מחוטב עציך עד שואב מימיך" (שם פסוק י'). הפשט הוא כולם, כמו "מדן ועד באר שבע" וכמו "המולך מהודו ועד כוש". והרי הודו וכוש היו סמוכות זו לזו? אלא שאם תעשה סיבוב מהודו ועד כוש מצד ימין או שמאל, אתה מקיף את כל העולם.
תשובה מצלת מן העונש
ואומר רש"י (דברים פרק כ"ט פסוק יב), וז"ל: "למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי שכששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים (בפרשת כי תבוא), חוץ ממ"ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם. אמרו, מי יכול לעמוד באלו. התחיל משה לפייסם, אתם נצבים וכו' הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם קיימים לפניו". והדבר תמוה מאוד, כיצד אומר כן מרע"ה לישראל, והרי על ידי דברים אלו ירפו ידיהם בראותם שלא נעשה עמם דבר - משל למה הדבר דומה, לאבא שראה את בנו שאכל ולא בירך ברכת המזון, ואמר האב לבנו אני ממהר לתפלה, אבל כשאחזור אעניש אותך. הילד ששמע זאת החל לבכות. אמרה לו אמו אל תבכה, הרי יודע אתה שאביך לא יעשה לך דבר. הנה כל בר דעת מבין שאמא זו זאת מקלקלת את החינוך של בעלה. כך גם משרע"ה בראותו את פחדם הנורא של ישראל מהקללות שבפרשת כי תבא, התחיל לפייסם, ולכאורה אין נכון לעשות כן. אלא הביאור הוא, שכשראה משרע"ה שהוריקו פניהם והתחילו להרהר בתשובה ונשבר לבם בקרבם באמת, אמר להם אם כך, אתם יכולים להתפייס שתשובתכם הועילה לכם ונצלתם מן העונש כי אין דבר העומד בפני התשובה, וכל הברכות יכולות לחול על ראשכם.
מעלת מי שמזכה לחייביא
כתוב בפרשה "פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מעם ה' אלוקינו וכו' שורש פורה ראש ולענה. והיה בשומעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי אלך וכו' לא יאבה ה' סלוח לו" (דברים כט, יז - יט).
נשאלת השאלה, מיהו האדם הזה המתואר בפסוק, שה' לא סולח לו? אלא בזהר הקדוש (פרשת וירא דף קד ע"ב, וכן בתרומה דף קכט ע"א) הפליג במעלת מי ש"מזכה לחייביא" - שרואה אדם ומקרב אותו ללימוד התורה וקיום המצוות. ואם אומר די לי שאני לומד תורה ומתפלל - "שלום יהיה לי", ולא אכפת לי מהרשע, אומר לו הקב"ה יש דין ערבות, ואתה חייב להוכיח וללמד גם את האחרים, "ואהבת לרעך כמוך", וכי אתה רוצה להיות בגן עדן והאחרים בגיהנם?! ואם חושב רק על עצמו, בבחינת אני את עצמי הצלתי - לא יאבה ה' סלוח לו.
הנסתרות לה' אלוקינו
כתוב "הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו" (דברים כט, כח) - נקוד על "לנו ולבנינו".
וכתוב "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" (דברים לא, יח).
אומרים חז"ל גם זה ברכה - הכיצד? משל למלך שבנו התנהג לא כשורה, ובא השוטר והגיש תלונה כנגד הבן והשופט קצב את עונשו, למשל שיאכל מאכל יבש מאד. צועק הבן לאביו שיעזור לו, והמלך מיד נענה לכך ומבקש מהשופט שהבן יבצע את העונש בחדר שבו המלך נמצא, ויאכל לאט לאט. והנמשל, לעיתים הקב"ה מסתיר פניו, אך הוא שומע את צעקותינו ורואה את הצרות שלנו, וכשאנו צועקים הוא כביכול שומע מיד ומציל אותנו מכל צרה ומצוקה.
חזרה תשובה
בפרשה מוזכר כמה פעמים ענין התשובה: "והשבות אל לבבך", "ושבת עד ה' אלוקיך", "ושב ה' אלוקיך את שבותך", "ומל ה' אלוקיך את לבבך".
את השלב הראשון של החזרה בתשובה ניתן לעשות בקלות על ידי אמירה "חטאתי עויתי פשעתי", אבל כתב הרמב"ם (פ"ב מהל' תשובה ה"ב) שהחזרה בתשובה היא עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם" - ומי יכול להגיע לדרגה זו?
אלא שהאדם מתחיל, ומבקש שה' יסייע בעדו - "ה' יגמור בעדי", ולכן כתוב "ושב ה' אלוקיך את שבותך".
ובחרת בחיים
כתוב בפרשה (דברים ל, יט) "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך ברכה וקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך".
ואומר רש"י:
"העידותי בכם היום את השמים וגו' א"ל הקב"ה לישראל הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם שמא שינו את מדתם, שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם כענין שנאמר (קהלת א) וזרח השמש ובא השמש. הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם שמא שינתה מדתה, שמא זרעתם אותה ולא צמחה, או שמא זרעתם חטים והעלתה שעורים. ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא להפסד אם זוכין אין מקבלין שכר ואם חוטאין אין מקבלין פורענות לא שינו את מדתם, אתם שאם זכיתם תקבלו שכר, ואם חטאתם תקבלו פורענות על אחת כמה וכמה".
ועוד אומר רש"י:
" ובחרת בחיים - אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים כאדם האומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על חלק היפה ואומר לו את זה ברור לך ועל זה נאמר (תהלים טז) ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי, הנחת ידי על גורל הטוב לומר את זה קח לך".
משל לאדם שאמר לבנו יש לי בקופסא מספר פתקים, ובכל אחד מהפתקים כתוב סוג אחר של ממתק, והוא מכוון את ידו של בנו לדבר הטוב ביותר. אומר דוד המלך ע"ה "אתה תומיך גורלי", אתה תקח את הגורל שלי לכיוון הטוב ביותר.

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

הלכות שטיפת כלים בשבת

מה המשמעות הנחת תפילין?

חכמת התורה ומדעים

אושפיזין לדורנו | משה רבינו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה

הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?

מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.

לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.

דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.

דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.

לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.













