ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הלקח החשוב שנלמד מזמניות הניצחון תמיד היה חלק מהסיפור היהודי. היהודים שחיו בארץ-ישראל בתקופת בית המקדש הראשון חשבו שריבונותם על ארץ היא לתמיד. מסיבה זו הם לא היססו להתעלם מהאזהרות של התורה ונביאיה בעניין המציאות, מהאזהרה שתחושת הקבע שלהם כוזבת ואינה משקפת את המציאות. אנשים שואפים לביטחון גם כשהם יודעים במעמקי לבם שבחיים בעולם הזה תמיד אין שום ביטחון. מצרים של הפרעה המסוים הזה הובסה בים סוף. אותו פרעה וחילו לעולם לא יופיעו שוב בזירה היהודית, אך מצרים תופיע שוב בהקשרים אחרים לאורך ההיסטוריה היהודית: מצרים הפגאנית וההלניסטית, מצרים הרומית והפגאנית לא פחות, מצרים המוסלמית, מצרים הממלוכית, מצרים העותומאנית, מצרים הבריטית, מצרים של נאסר, מצרים של סאדאת, מצרים של מובארק. כל אלה יעלו וימשיכו במאבק בעם ישראל ובארץ-ישראל. כולן הובסו אמנם, ובכל זאת אין ניצחון קבוע.
תבוסות לתמיד, לעומת זאת, יש ויש. האימפריה של אלכסנדר הגדול ושל רומא לא ישובו להתקיים או לשלוט שוב לעולם. נדמה לי שאפשר לומר שאנגליה לעולם לא תשלוט שוב בהודו או בהונג קונג. רוסיה עדיין קיימת, אבל ברית המועצות הפכה לערימת אפר היסטורית אחת ולתמיד. אין היום אמריקני שחושב שיהיה נבון לשלוט בוייאטנם. אין "קאמבק" בהיסטוריה. אירועים יכולים לשנות צורה, אבל הכוח והעוצמה שהיו במקור ואבדו לא ישובו עוד בשום מובן היסטורי משמעותי. השפות העתיקות, האשורית, הבבלית, היוונית הקלאסית, הלטינית ועוד, כולן שפות "מתות", והיום אפילו אינן חלק חשוב בתוכנית הלימודים של מה שנחשב להשכלה קלאסית חיונית. אפילו הכנסייה הרומית-קתולית, אחרי כמעט אלף שנים, נאלצה לוותר על התעקשותה להשתמש בשפה הלטינית בטקסיה.
השינוי הזה משקף, לדעתי, לא את המודרניזציה שהכנסייה מתגאה בה אלא יותר את ההכרה של הכנסייה בכך שהלטינית לא תשוב לעולם להיות שפה מדוברת או שפה שנעשה בה שימוש נרחב או כללי. אפילו תפיסות עולם ורעיונות מקובלים ששלטו בעולם מאות שנים אינם נחשבים עוד לחיוניים או רלוונטיים. נותרו בקרבנו רק מעטים שמאמינים בתפיסה האריסטוטלית, למשל. בכל תבוסה יש מידה מסוימת של סופיות.
העם היהודי ומדינת ישראל הם היוצאים מן הכלל שהצגתי בפסקה הקודמת. השפה העברית בוודאי איננה שפה "מתה". זאת השפה היחידה מהמזרח התיכון הקדום שעדיין מדוברת על ידי מיליוני אנשים גם היום. העם היהודי שב למולדתו אחרי היעדר ריבונות שנמשכה כמעט אלפיים שנה. הניצחונות שלנו אינם לתמיד אולי, אבל גם לא התבוסות שלנו. אנחנו ילדי ה"קאמבק" של ההיסטוריה.
אני סבור שחלק גדול מהעוינות שמופנית היום כלפינו היהודים וכלפי מדינת ישראל במיוחד בעולם המרושע והקנאי שלנו היא מפני שהתרחיש הנוכחי שכולל את קיומה של מדינה יהודית בארץ-ישראל פשוט איננו מקובל מבחינה היסטורית. הוא מנוגד לכלל המקובל על כולם שאין "קאמבק" בהיסטוריה. אבל הנה אנחנו בארץ-ישראל עם העברית והכל. אנחנו ערים לכך שהניצחונות הצבאיים שלנו בשישים ומשהו השנים האחרונות, מרשימים ככל שיהיו, אינם קבועים. כל ניצחון העניק לנו תקופת שקט זמנית במאבק העז על קיומנו כאן בארץ אבותינו. אך כל ניצחון גם מוכיח לכולנו שהתבוסות שלנו אינן לתמיד ושכושר ההתאוששות של העם היהודי נשאר חי וחזק למרות כל הקשיים.
התורה אומרת לנו שעוד נשיג ניצחון שאיננו בר חלוף ומשה ישיר לנו שוב, והפעם עם ביטחון וקביעות... במהרה בימינו, אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.















