ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
לאחרונה, שמנו לב שמידי פעם נעלמים לנו סכומי כסף בבית. כאשר עקבנו גילינו שילדנו, בכתה ב', מידי פעם לוקח סכומים מהארנק, קונה ממתקים ואף מחלק אותם לחבריו. בשלב ראשון החבאנו את הכסף. אבל לא ברור לנו כיצד להמשיך. האם להעניש אותו, לצעוק עליו או לעבור לסדר. אנו חוששים אולי יתפתח בכיוון עוד יותר שלילי.
תשובה:
היחס לכסף במשפחה הוא מוקד, ולפעמים גם מוקש לא קטן. אנו זקוקים לכסף כדי לקנות כל דבר. מוצרי יסוד כמו לחם וחלב, וגם מוצרי מותרות. היחס שלנו ההורים, לכסף, הוא הקובע גם את יחסם של ילדינו. אנו מתייחסים לכסף בשני כיוונים: האחד, הכסף שלנו. והשני, הכסף שאינו שלנו . פגשתי פעם אדם שכף ידו השמאלית היתה קשה והעור היה מעובה. שאלתיו ממה זה נגרם לו. הוא סיפר שבילדותו שלח ידו בממון אחרים, ובא לביתו. אביו שאל אותו מנין הכסף, והוא ניסה להתחמק אך אח"כ הודה בגניבה. אביו נטל סכין עבה, ליבן אותה ע"ג האש, וציוה עליו להושיט את כף ידו השמאלית. הוא שם את המתכת הלוהטת ע"ג כף ידו, וצוה עליו: סגור את היד. בעל כורחו, החזיק בידו את הסכין, ולאחר שניות, התעלף. לאחר שיצא מבית החולים בו טופל בכוויה קשה בכף ידו, קרא לו אביו ואמר: מעתה זכור: יד ימין מיועדת לקחת ממון שלך. ויד שמאל מיועדת, לא לגעת בממון שאינו שלך. ומאז, סיים דבריו, ואמר לי: "כל פעם שאני נוגע במה שאינו שלי אני מרגיש כאב ביד שמאל". כמובן שאנו לא נחנך את ילדינו ע"י גרימת נזק. הבאתי את הסיפור כדי להמחיש עד כמה אנו חייבים להחדיר לילדינו את שתי הזוויות הנוגעות לכסף: כסף שלנו וכסף שאינו שלנו.
ולענייננו: הורים שברור להם שאין לשלוח יד בממון אחרים, וכך הם נוהגים גם הלכה למעשה, חובתם להעביר זאת לילדיהם, בעוצמה החזקה ביותר. השאלה היא: כיצד? פניה לילד מתבססת על "מה לא לומר לו", ואח"כ "מה כן לומר לו". בשום אופן אסור לפנות אליו בהאשמה: מדוע גנבת , זה אסור, הקב"ה כועס עליך וכו'. צריך לזכור שהתורה פוטרת ילד מאחריות גם לגניבה "עבד וקטן פגיעתן רעה", לכן קטן פטור על נזק שהוא גורם לאחרים, וגם על שליחת יד בממונם. בנוסף לכך, אם מאשימים ילד בדבר מה, הוא מרגיש צורך להתגונן, וההתגוננות הראשונה היא ההכחשה. לכן צריך לומר לו רק דברים חיוביים, מבלי להזכיר את מעשה הגניבה. למשל: "בננו היקר, כסף זה דבר ששייך רק לאבא ואמא. אם יש לך צורך לקנות משהו, אבא ואמא יקנו לך בשמחה. אבל אף פעם אל תנסה לקחת לבד". לאחר אמירה כזאת, הילד יכחיש ויאמר: לא לקחתי, זה לא אני וכד'. ומיד צריך לענות לו, ש"אנחנו לא מדברים על מה שלקחו מהארנק שלנו", אלא כנושא כללי: לא לוקחים כסף בלי רשות אבא ואמא!
מה פשר ההתנהלות הזאת? בכך אנו מרוויחים הכל. מחד, אנו לא תוקפים את הילד, לא גורמים לו להתבצר בעמדתו ולסרב לשמוע את דברינו. מאידך, אנו מבהירים לו שכנראה אנו יודעים שהוא שלח ידו בכסף, ועם זאת, לא מאשימים אותו. בכך נפתח הפתח לתיקון לעתיד.
אנו מעבירים לו מסר ברור: יד אחת לוקחת מה ששלך-שלנו. יד שניה, לא לגעת בממון שאינו שלך.
ובשאלה, האם להסתיר את הכסף המזומן: אפשר להצניע שטרות כסף. אך במקביל, אני ממליץ שלא להסתיר כסף קטן, מטבעות של שקל אחד וכד'. אפשר להחזיק מטבעות בארון ידוע, שגם הילדים יודעים זאת. בכך ברור להם שאנו סומכים עליהם ונותנים בהם אמון מחד, ומאידך, איננו מסכנים סכומים גדולים העלולים לסנוור עיניים, לילדים או לזרים.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
64 - לשים לב לתשומת לב
65 - התייחסות לכסף בחינוך
66 - חינוך בגיל הנעורים
טען עוד
למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
למה ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
למה באנו לעולם הזה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך מגדירים כללי מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
