ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
לאחרונה, שמנו לב שמידי פעם נעלמים לנו סכומי כסף בבית. כאשר עקבנו גילינו שילדנו, בכתה ב', מידי פעם לוקח סכומים מהארנק, קונה ממתקים ואף מחלק אותם לחבריו. בשלב ראשון החבאנו את הכסף. אבל לא ברור לנו כיצד להמשיך. האם להעניש אותו, לצעוק עליו או לעבור לסדר. אנו חוששים אולי יתפתח בכיוון עוד יותר שלילי.
תשובה:
היחס לכסף במשפחה הוא מוקד, ולפעמים גם מוקש לא קטן. אנו זקוקים לכסף כדי לקנות כל דבר. מוצרי יסוד כמו לחם וחלב, וגם מוצרי מותרות. היחס שלנו ההורים, לכסף, הוא הקובע גם את יחסם של ילדינו. אנו מתייחסים לכסף בשני כיוונים: האחד, הכסף שלנו. והשני, הכסף שאינו שלנו . פגשתי פעם אדם שכף ידו השמאלית היתה קשה והעור היה מעובה. שאלתיו ממה זה נגרם לו. הוא סיפר שבילדותו שלח ידו בממון אחרים, ובא לביתו. אביו שאל אותו מנין הכסף, והוא ניסה להתחמק אך אח"כ הודה בגניבה. אביו נטל סכין עבה, ליבן אותה ע"ג האש, וציוה עליו להושיט את כף ידו השמאלית. הוא שם את המתכת הלוהטת ע"ג כף ידו, וצוה עליו: סגור את היד. בעל כורחו, החזיק בידו את הסכין, ולאחר שניות, התעלף. לאחר שיצא מבית החולים בו טופל בכוויה קשה בכף ידו, קרא לו אביו ואמר: מעתה זכור: יד ימין מיועדת לקחת ממון שלך. ויד שמאל מיועדת, לא לגעת בממון שאינו שלך. ומאז, סיים דבריו, ואמר לי: "כל פעם שאני נוגע במה שאינו שלי אני מרגיש כאב ביד שמאל". כמובן שאנו לא נחנך את ילדינו ע"י גרימת נזק. הבאתי את הסיפור כדי להמחיש עד כמה אנו חייבים להחדיר לילדינו את שתי הזוויות הנוגעות לכסף: כסף שלנו וכסף שאינו שלנו.
ולענייננו: הורים שברור להם שאין לשלוח יד בממון אחרים, וכך הם נוהגים גם הלכה למעשה, חובתם להעביר זאת לילדיהם, בעוצמה החזקה ביותר. השאלה היא: כיצד? פניה לילד מתבססת על "מה לא לומר לו", ואח"כ "מה כן לומר לו". בשום אופן אסור לפנות אליו בהאשמה: מדוע גנבת , זה אסור, הקב"ה כועס עליך וכו'. צריך לזכור שהתורה פוטרת ילד מאחריות גם לגניבה "עבד וקטן פגיעתן רעה", לכן קטן פטור על נזק שהוא גורם לאחרים, וגם על שליחת יד בממונם. בנוסף לכך, אם מאשימים ילד בדבר מה, הוא מרגיש צורך להתגונן, וההתגוננות הראשונה היא ההכחשה. לכן צריך לומר לו רק דברים חיוביים, מבלי להזכיר את מעשה הגניבה. למשל: "בננו היקר, כסף זה דבר ששייך רק לאבא ואמא. אם יש לך צורך לקנות משהו, אבא ואמא יקנו לך בשמחה. אבל אף פעם אל תנסה לקחת לבד". לאחר אמירה כזאת, הילד יכחיש ויאמר: לא לקחתי, זה לא אני וכד'. ומיד צריך לענות לו, ש"אנחנו לא מדברים על מה שלקחו מהארנק שלנו", אלא כנושא כללי: לא לוקחים כסף בלי רשות אבא ואמא!
מה פשר ההתנהלות הזאת? בכך אנו מרוויחים הכל. מחד, אנו לא תוקפים את הילד, לא גורמים לו להתבצר בעמדתו ולסרב לשמוע את דברינו. מאידך, אנו מבהירים לו שכנראה אנו יודעים שהוא שלח ידו בכסף, ועם זאת, לא מאשימים אותו. בכך נפתח הפתח לתיקון לעתיד.
אנו מעבירים לו מסר ברור: יד אחת לוקחת מה ששלך-שלנו. יד שניה, לא לגעת בממון שאינו שלך.
ובשאלה, האם להסתיר את הכסף המזומן: אפשר להצניע שטרות כסף. אך במקביל, אני ממליץ שלא להסתיר כסף קטן, מטבעות של שקל אחד וכד'. אפשר להחזיק מטבעות בארון ידוע, שגם הילדים יודעים זאת. בכך ברור להם שאנו סומכים עליהם ונותנים בהם אמון מחד, ומאידך, איננו מסכנים סכומים גדולים העלולים לסנוור עיניים, לילדים או לזרים.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
64 - לשים לב לתשומת לב
65 - התייחסות לכסף בחינוך
66 - חינוך בגיל הנעורים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
