ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
תזכורות
A. מהתורה – בטל ברוב. מדרבנן – חשוב לא בטל, וגם נחשב קבוע (ולכן גם אין כל דפריש).
בדיעבד – עקרונית אפשר להתיר, אלא שבקרבנות יש דין "דיחוי".
(וראינו משנה בדף עז. לגבי עירוב של ראשי עולה בעלת מום עם ראשים כשרים – אם אחד עלה, לר"א - תולין שזה האסור, ואפשר להעלות השאר, חכמים – א"א להעלות השאר).
B. נראה שלושה נושאים:
1. תולין. 2. ביטול חשיבות. 3. חשוב בתערובת של ספ"ס.
א. עוד על ההיתר של "תולין"
A. (עמוד א) רב נחמן-רב – תולין (לגבי טבעת ע"ז שהתערבה בטבעות מותרות (שמהתורה בטלה אך מרבנן לא – כי היא דבר חשוב ), ואחת נפלה לים, תולין והשאר מותרות).
קשה ממשנתנו – שם לא תולין (כי אם תולין, אחרי שבהמה אחת מתה, אפשר לתלות שהיא האסורה ולהתיר את כל השאר (ראשונים – כשלא הורגים ישירות אלא מתות מעצמם בכיפה)).
תשובה – זו מחלוקת תנאים : משנתנו – לא תולין, ר"א (משנה עז.) – כן תולין.
(והגבלה נוספת – ר"א התיר רק שניים שניים (שבזה מוסיף ספק נוסף – כי בכל זוג ודאי יש אחד מותר), ולזה גם ר"נ התכוון).
B. (תחילת עמוד ב) ר"ל – תולין - חבית יין (= חשוב לפי כולם (עב:)) – שהתערבה ב100, ונפלה אחת לים, תולין שהיא האסורה והשאר מותרות.
1. למה צריך גם את ר"נ וגם את ר"ל?
אולי ר"נ – דווקא בע"ז שאין לה מתירין , אך בתרומה – שימכור לכהן.
אולי ר"ל – דווקא בחבית שכולם יודעים שנפלה ויבינו למה התרנו, אך אולי בטבעת נחמיר.
2. האם באמת ר"ל התיר דווקא חבית (שרואים שנפלה)?
רבה – דווקא חבית (אך לא תאנה), רב יוסף – אפילו תאנה (אנשים יבינו שנפלה תאנה, כמו שמבינים שתאנה אחת אסרה את התערובת).
ב. רב – טבעת של ע"ז (="חשוב")
A. שהתערבה ב-100, והתחלקו לשתי קבוצות – 60 ו-40. שתי הבנות במקרה ובדין:
1. טבעת שפרשה מה-40 והתערבה בערימה נוספת -מותרת, מה-60 אסורה.
דחייה – אם ההיתר מצד "כל דפריש" – אז גם ב-60 – הרי פרשה מה-60 וצריך שיהיה מותר.
אלא – כאן אין היתר "כל דפריש" (למה? נניח שהיא נפלה משם לעינינו, ובזה לא אומרים כל דפריש כשהיה "קבוע" (על פי שיטת תוס')).
2. כל הארבעים התערבו בטבעות נוספות -
רב – מותרות (לא בגלל כל דפריש, אלא ספק ספיקא : 1. שמא האיסור ב-60. 2. כל טבעת בערימה השנייה מסופקת). ודבר חשוב בטל בספק ספיקא .
שמואל – אסורות ( בע"ז – גם ספק ספיקא אסור).
B. דיון על ספק ספיקא בע"ז
מיתיבי ( קשה לשמואל ) – ספק ע"ז – אסורה, אך ספק ספיקא - מותרת! - כיצד – כוס ע"ז שנפל לכוסות – אסורים (כוס=חשוב), יצא משם כוס לערימה חדשה (ומשם לעוד ערימה, לרוה"ר לא הכרחי) – מותרים כי זה ספ"ס .
תשובה – זו מחלוקת תנאים, ושמואל סובר כר"י:
כר"י - דתניא – רימון באדן (=חשוב לפי כולם (עב:)) – נפל לרוב , ומשם אחד לרוב אחר -
ר"י – הרוב השני אסור (ספיק ספיקא אסור), ר"ש – הרוב השני מותר.
ר"י – מחמיר ברימון, ודאי יחמיר בע"ז .
ר"ש – מקל ברימון, ומקל בע"ז (כי אחרת – מי אמר את הברייתא של כוס שהתירה בספ"ס בע"ז).
( שמואל כר"י, אך חלקית (כי ר"י מחמיר בכל האיסורים)).
[אמר מר - כר"ש התיר, התיר גם כשהערימה השנייה היתה שלושה. למה לא שניים? 1. אכן גם שניים (שלושה = שניים והוא). 2. כר"א –(רש"י פירוש 1 – בסוגיא א, שגם כשמקלים, צריך למכור בזוגות. פירוש 2 – הכוונה לתנא נוסף ששמואל יכול לסבור כמותו].
ג. ביטול חשיבות החבית הסתומה של תרומה שנפלה בין 100 חביות:
a. האם יכול לפתוח אחת החביות ולבטל חשיבותה?
ר"א – כן (אך כדי שלא יגזול התרומה, יתן 1 מ101 לכהן (="כדי דימועה "),
ר"נ – רק אם נפתחה מעצמה (רא"ש – "אין מבטלים איסור לכתחילה").
b. ר' אושיעא – נפתחו רוב החביות מעצמן – שותה רק מהן , ולא אומרים שהאיסור ברוב ובטל גם מהסתומות.
c. (אגב, מחלוקת תנאים דומה בגיטין (נד:) – אם נפתחו – ר"י – אסורות, רי"ס ור"ש – בשוגג מותר במזיד אסורות).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

איך ללמוד גמרא?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

שופר

הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
















