ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
תזכורות
A. מהתורה – בטל ברוב. מדרבנן – חשוב לא בטל, וגם נחשב קבוע (ולכן גם אין כל דפריש).
בדיעבד – עקרונית אפשר להתיר, אלא שבקרבנות יש דין "דיחוי".
(וראינו משנה בדף עז. לגבי עירוב של ראשי עולה בעלת מום עם ראשים כשרים – אם אחד עלה, לר"א - תולין שזה האסור, ואפשר להעלות השאר, חכמים – א"א להעלות השאר).
B. נראה שלושה נושאים:
1. תולין. 2. ביטול חשיבות. 3. חשוב בתערובת של ספ"ס.
א. עוד על ההיתר של "תולין"
A. (עמוד א) רב נחמן-רב – תולין (לגבי טבעת ע"ז שהתערבה בטבעות מותרות (שמהתורה בטלה אך מרבנן לא – כי היא דבר חשוב ), ואחת נפלה לים, תולין והשאר מותרות).
קשה ממשנתנו – שם לא תולין (כי אם תולין, אחרי שבהמה אחת מתה, אפשר לתלות שהיא האסורה ולהתיר את כל השאר (ראשונים – כשלא הורגים ישירות אלא מתות מעצמם בכיפה)).
תשובה – זו מחלוקת תנאים : משנתנו – לא תולין, ר"א (משנה עז.) – כן תולין.
(והגבלה נוספת – ר"א התיר רק שניים שניים (שבזה מוסיף ספק נוסף – כי בכל זוג ודאי יש אחד מותר), ולזה גם ר"נ התכוון).
B. (תחילת עמוד ב) ר"ל – תולין - חבית יין (= חשוב לפי כולם (עב:)) – שהתערבה ב100, ונפלה אחת לים, תולין שהיא האסורה והשאר מותרות.
1. למה צריך גם את ר"נ וגם את ר"ל?
אולי ר"נ – דווקא בע"ז שאין לה מתירין , אך בתרומה – שימכור לכהן.
אולי ר"ל – דווקא בחבית שכולם יודעים שנפלה ויבינו למה התרנו, אך אולי בטבעת נחמיר.
2. האם באמת ר"ל התיר דווקא חבית (שרואים שנפלה)?
רבה – דווקא חבית (אך לא תאנה), רב יוסף – אפילו תאנה (אנשים יבינו שנפלה תאנה, כמו שמבינים שתאנה אחת אסרה את התערובת).
ב. רב – טבעת של ע"ז (="חשוב")
A. שהתערבה ב-100, והתחלקו לשתי קבוצות – 60 ו-40. שתי הבנות במקרה ובדין:
1. טבעת שפרשה מה-40 והתערבה בערימה נוספת -מותרת, מה-60 אסורה.
דחייה – אם ההיתר מצד "כל דפריש" – אז גם ב-60 – הרי פרשה מה-60 וצריך שיהיה מותר.
אלא – כאן אין היתר "כל דפריש" (למה? נניח שהיא נפלה משם לעינינו, ובזה לא אומרים כל דפריש כשהיה "קבוע" (על פי שיטת תוס')).
2. כל הארבעים התערבו בטבעות נוספות -
רב – מותרות (לא בגלל כל דפריש, אלא ספק ספיקא : 1. שמא האיסור ב-60. 2. כל טבעת בערימה השנייה מסופקת). ודבר חשוב בטל בספק ספיקא .
שמואל – אסורות ( בע"ז – גם ספק ספיקא אסור).
B. דיון על ספק ספיקא בע"ז
מיתיבי ( קשה לשמואל ) – ספק ע"ז – אסורה, אך ספק ספיקא - מותרת! - כיצד – כוס ע"ז שנפל לכוסות – אסורים (כוס=חשוב), יצא משם כוס לערימה חדשה (ומשם לעוד ערימה, לרוה"ר לא הכרחי) – מותרים כי זה ספ"ס .
תשובה – זו מחלוקת תנאים, ושמואל סובר כר"י:
כר"י - דתניא – רימון באדן (=חשוב לפי כולם (עב:)) – נפל לרוב , ומשם אחד לרוב אחר -
ר"י – הרוב השני אסור (ספיק ספיקא אסור), ר"ש – הרוב השני מותר.
ר"י – מחמיר ברימון, ודאי יחמיר בע"ז .
ר"ש – מקל ברימון, ומקל בע"ז (כי אחרת – מי אמר את הברייתא של כוס שהתירה בספ"ס בע"ז).
( שמואל כר"י, אך חלקית (כי ר"י מחמיר בכל האיסורים)).
[אמר מר - כר"ש התיר, התיר גם כשהערימה השנייה היתה שלושה. למה לא שניים? 1. אכן גם שניים (שלושה = שניים והוא). 2. כר"א –(רש"י פירוש 1 – בסוגיא א, שגם כשמקלים, צריך למכור בזוגות. פירוש 2 – הכוונה לתנא נוסף ששמואל יכול לסבור כמותו].
ג. ביטול חשיבות החבית הסתומה של תרומה שנפלה בין 100 חביות:
a. האם יכול לפתוח אחת החביות ולבטל חשיבותה?
ר"א – כן (אך כדי שלא יגזול התרומה, יתן 1 מ101 לכהן (="כדי דימועה "),
ר"נ – רק אם נפתחה מעצמה (רא"ש – "אין מבטלים איסור לכתחילה").
b. ר' אושיעא – נפתחו רוב החביות מעצמן – שותה רק מהן , ולא אומרים שהאיסור ברוב ובטל גם מהסתומות.
c. (אגב, מחלוקת תנאים דומה בגיטין (נד:) – אם נפתחו – ר"י – אסורות, רי"ס ור"ש – בשוגג מותר במזיד אסורות).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
