ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
יוחאי ודוד פיתחו באופן משותף משחק חשיבה מתוחכם; יוחאי הוא ה'ממציא' ודוד המשווק, שהשקיע גם כספים בתהליך הפיתוח. ניסיון בן מספר חודשים לשווק את המשחק לחברה גדולה בחו"ל – כשל. נקודת המחלוקת הראשונה ביניהם היא האם יחלקו ברווחים באופן שווה - יוחאי טוען שלדוד מגיע כעת רק 20%, ואילו דוד דורש חלוקה שווה, כמתוכנן.
בגיליון הקודם, נדחתה טענת יוחאי, שהשותפות בטעות יסודה. בנוסף, התברר, שעל פי הכרעת בית הדין, כאשר דנים בסכסוך על פי טענותיהם, עולה שכוונתם היתה לשותפות מלאה, ושדוד היה שותף מלא בפיתוח המשחק, ועל כן זכותו לחלוק ברווחים בשווה.
בנוסף, יוחאי מבקש למכור את המשחק לחברה ישראלית, ואילו דוד מבקש שהם ימשיכו במאמצים ובשיפור המוצר, על מנת להמשיך ולנסות למכור את המשחק בחו"ל, שכן מכירה בארץ משמעותה אלפי שקלים בודדים, ואם מצליחים למכור את המשחק בחו"ל התמורה עשויה להגיע למאות אלפי דולרים.
בגיליון זה, נבסס ונגדיר את המהות ההלכתית של השותפות בין הצדדים.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
113 - תשלום למתווך על דירה על פי ההלכה ועל פי החוק
114 - שותפות זה לא משחק – חלק ב'
115 - שותפות זה לא משחק – חלק ג'
טען עוד
הדיון:
את תוקפה של השותפות מן הבחינה ההלכתית, יש לבחון בשני מישורים: האם השותפות קיימת מן הבחינה של יצירת השותפות, ובנוסף, מהו תוכנה ההלכתי-משפטי של השותפות.
יצירת השותפות:
ככלל, על פי דין תורה, על מנת ליצור הסכם מחייב, לא די בדברים בעלמא, אלא צריך לעשות מעשה קניין על מנת שההסכם יחייב. נעשו מעשים הנותנים תוקף להסכמה לכל הדעות. שכן, שני הצדדים הוציאו כספים לצורך השותפות. בנוסף, תחילת עבודה של שותפים לצורך השותפות, הרי היא כקניין, כשם שתחילת עבודה היא קניין בפועלים. כמו כן, ישנן דעות כי שותפות בה יש מחויבות הדדית נוצרת גם בדיבור בעל פה2.
עדיין יש לדון, מהי תוכן השותפות? או במילים אחרות, מדוע לא יכול כל אחד מהצדדים, לומר: היינו שותפים עד עתה, ועתה אני מבקש לפרק את השותפות, ולמכור את המשחק כפי דעתי ורצוני. מהי על פי ההלכה שותפות ב"מיזם"?
בהלכות שותפים, ישנן שתי צורות של שותפות:
האחת – שותפות בנכסים או בממון.
השניה – התחייבות לחלוקת רווחים הדדיים עתידיים של קבוצת פועלים או אומנים, המסכימים ביניהם, שמה שירוויח כל אחד מהם, ייזקף לזכות כלל השותפים.
בשניה, נחלקו הראשונים: לדעת הרמב"ם אין להכיר בשותפות כזו, משום שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, וכך נראית שיטת המחבר בשו"ע3. מאידך, הראב"ד סובר שהסכם זה תקף, משום ששיעבדו עצמם לשותפות זו. להכרעת ההלכה בנושא זה, כותב בעל נתיבות המשפט:
ולעניין דינא... באומנין שנשתתפו דהוי דבר שלא בא לעולם, כשהיה בקנין נראה דיש לדון דאינו יכול לחזור בו אף להבא...וכן כנגד מה שהרוויחו נראה דאינם יכולים לחזור אפילו בלא קנין.
דהיינו, הוא מכריע הלכה למעשה, שיש תוקף לשותפות.
את הסכם השותפות בענייננו, ניתן להציג מן הבחינה ההלכתית בשתי דרכים:
האחת, כאומנים שהשתתפו בקניין, שכן שניהם השקיעו כספים במיזם,קנו את החלקים ועבדו – כל אלו הרי הם קניין בשותפות. אך עתה יש לשאול, מדוע לא יוכל כל אחד לפרק את השותפות, ולמכור את המשחק במנותק מחברו. על כך התשובה פשוטה –עם הקמת השותפות ידע כל אחד מהצדדים, שמכירה נפרדת של כל אחד מהם את המשחק – מסכלת את עצם השותפות ואפשרות הפקת הרווחים ממנה, שכן אף חברה לא תקנה משחק שנמכר גם לחברה אחרת. על כן, ברור שביצירת השותפות, כלולה ההתחייבות המלאה, שלא למכור את המשחק במנותק מהשותף השני.
הדרך השניה, היא לתפוס את שני הצדדים בענייננו כשותפים בנכס אחד, הוא המשחק. הכוונה כמובן היא לשותפותם הכלכלית לא רק בדגמי המשחק המסוימים הנמצאים בידם, אלא במשחק, או במיזם, כרעיון. אילו היו מקימים הצדדים חברה – לא היה כל ספק שהם שותפים בחברה על פי חלוקת מניותיהם, אך מהי שותפות במיזם?
לכאורה עצם הבעלות על רעיון, מעלה ספק הלכתי, המושפע מן הדיון ההלכתי בזכויות יוצרים. גישתם של פוסקים רבים היא שעל פי ההלכה, יש להגן על זכויות היוצר, או הבעלים על היצירה4. משמעותי גם הוא החוק הנותן תוקף לזכויות היוצרים. טעם הלכתי לתת תוקף לחוק מכח דינא דמלכותא או תקנות הקהל הוא בין היתר העובדה כי להגנה על זכויות היוצר בסיס רחב בהלכה5. שכן, עובדת היות החוק תואם את הגישה ההלכתית, מוכיחה על היות החוק הספציפי כזה שנועד לתקנת בני המדינה ולטובתם, שיקול המשפיע גם על דינא דמלכותא, וגם על קבלת החוק כתקנות הקהל6.
בנוסף לשיקולים אלו, יש להביא כאן את דברי המהרש"ך7 הקובע שכאשר העוסקים בעסקים מסתמכים על מערכת המכירה במסגרות כלכליות מסוימות, יש לדון על פי אותן מסגרות, גם אם אינן מוכרות על פי דין תורה: "היתכן שנאמר שישא ויתן על סמך אותו המנהג והדבר היה ידוע שאם אותו העסק והמאורעות שאיפשר שיארעו באותו העסק היו נידונים בדין תורה הניח מעותיו על קרן הצבי ויאכל הלה וחדי ... אם כן איפה לא שבקת חיי לכל בריה."
לסיכום, שיתוף במיזם הכלכלי תקף על פי ההלכה, ואינו לוקה בשאלת הקניית דבר שלא בא לעולם.
מהות השותפות היא אחת משתיים: או שותפות בנכס – הוא המיזם. או שותפות אישית בין השותפים כאשר כל אחד מהם התחייב (השתעבד) להשקיע משאבים בקידום המוצר ובמכירתו, תוך התחייבות שלא למכור את המשחק שלא במסגרת המיזם.
בשבוע הבא נדון בשאלה המעשית, האם יש לאפשר ליוחאי למכור את המשחק בארץ, או שיש לקבל את דרישת דוד להמשיך ולנסות למכור את המוצר בחו"ל.
שו"ע חו"מ סימן קע"ו סעיף א, ובנתיבות המשפט חידושים ס"ק ד'
2 ש"ך ש"ם ס"ק ו, ונתיבות המשפט, ביאורים, שם ס"ק ג'
3 שו"ע שם, וכן בסעיף ג' שם.
4 ראו - הרב אברהם כהן, "עמק המשפט, זכויות יוצרים"
5 ראו - נחום רקובר, זכות היוצרים במקורות היהודים וכן עמק המשפט "זכויות יוצרים"
6 ראה תחומין ג' , עמוד 249 מתוך דברי הרב דב ליאור.
7 שו"ת מהרש"ך חלק ב סימן רכט
הלכה פסוקה חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
