ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
יוחאי ודוד פיתחו באופן משותף משחק חשיבה מתוחכם; יוחאי הוא ה'ממציא' ודוד המשווק, שהשקיע גם כספים בתהליך הפיתוח. ניסיון בן מספר חודשים לשווק את המשחק לחברה גדולה בחו"ל – כשל. נקודת המחלוקת הראשונה ביניהם היא האם יחלקו ברווחים באופן שווה - יוחאי טוען שלדוד מגיע כעת רק 20%, ואילו דוד דורש חלוקה שווה, כמתוכנן.
בגיליון הקודם, נדחתה טענת יוחאי, שהשותפות בטעות יסודה. בנוסף, התברר, שעל פי הכרעת בית הדין, כאשר דנים בסכסוך על פי טענותיהם, עולה שכוונתם היתה לשותפות מלאה, ושדוד היה שותף מלא בפיתוח המשחק, ועל כן זכותו לחלוק ברווחים בשווה.
בנוסף, יוחאי מבקש למכור את המשחק לחברה ישראלית, ואילו דוד מבקש שהם ימשיכו במאמצים ובשיפור המוצר, על מנת להמשיך ולנסות למכור את המשחק בחו"ל, שכן מכירה בארץ משמעותה אלפי שקלים בודדים, ואם מצליחים למכור את המשחק בחו"ל התמורה עשויה להגיע למאות אלפי דולרים.
בגיליון זה, נבסס ונגדיר את המהות ההלכתית של השותפות בין הצדדים.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
113 - תשלום למתווך על דירה על פי ההלכה ועל פי החוק
114 - שותפות זה לא משחק – חלק ב'
115 - שותפות זה לא משחק – חלק ג'
טען עוד
הדיון:
את תוקפה של השותפות מן הבחינה ההלכתית, יש לבחון בשני מישורים: האם השותפות קיימת מן הבחינה של יצירת השותפות, ובנוסף, מהו תוכנה ההלכתי-משפטי של השותפות.
יצירת השותפות:
ככלל, על פי דין תורה, על מנת ליצור הסכם מחייב, לא די בדברים בעלמא, אלא צריך לעשות מעשה קניין על מנת שההסכם יחייב. נעשו מעשים הנותנים תוקף להסכמה לכל הדעות. שכן, שני הצדדים הוציאו כספים לצורך השותפות. בנוסף, תחילת עבודה של שותפים לצורך השותפות, הרי היא כקניין, כשם שתחילת עבודה היא קניין בפועלים. כמו כן, ישנן דעות כי שותפות בה יש מחויבות הדדית נוצרת גם בדיבור בעל פה2.
עדיין יש לדון, מהי תוכן השותפות? או במילים אחרות, מדוע לא יכול כל אחד מהצדדים, לומר: היינו שותפים עד עתה, ועתה אני מבקש לפרק את השותפות, ולמכור את המשחק כפי דעתי ורצוני. מהי על פי ההלכה שותפות ב"מיזם"?
בהלכות שותפים, ישנן שתי צורות של שותפות:
האחת – שותפות בנכסים או בממון.
השניה – התחייבות לחלוקת רווחים הדדיים עתידיים של קבוצת פועלים או אומנים, המסכימים ביניהם, שמה שירוויח כל אחד מהם, ייזקף לזכות כלל השותפים.
בשניה, נחלקו הראשונים: לדעת הרמב"ם אין להכיר בשותפות כזו, משום שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, וכך נראית שיטת המחבר בשו"ע3. מאידך, הראב"ד סובר שהסכם זה תקף, משום ששיעבדו עצמם לשותפות זו. להכרעת ההלכה בנושא זה, כותב בעל נתיבות המשפט:
ולעניין דינא... באומנין שנשתתפו דהוי דבר שלא בא לעולם, כשהיה בקנין נראה דיש לדון דאינו יכול לחזור בו אף להבא...וכן כנגד מה שהרוויחו נראה דאינם יכולים לחזור אפילו בלא קנין.
דהיינו, הוא מכריע הלכה למעשה, שיש תוקף לשותפות.
את הסכם השותפות בענייננו, ניתן להציג מן הבחינה ההלכתית בשתי דרכים:
האחת, כאומנים שהשתתפו בקניין, שכן שניהם השקיעו כספים במיזם,קנו את החלקים ועבדו – כל אלו הרי הם קניין בשותפות. אך עתה יש לשאול, מדוע לא יוכל כל אחד לפרק את השותפות, ולמכור את המשחק במנותק מחברו. על כך התשובה פשוטה –עם הקמת השותפות ידע כל אחד מהצדדים, שמכירה נפרדת של כל אחד מהם את המשחק – מסכלת את עצם השותפות ואפשרות הפקת הרווחים ממנה, שכן אף חברה לא תקנה משחק שנמכר גם לחברה אחרת. על כן, ברור שביצירת השותפות, כלולה ההתחייבות המלאה, שלא למכור את המשחק במנותק מהשותף השני.
הדרך השניה, היא לתפוס את שני הצדדים בענייננו כשותפים בנכס אחד, הוא המשחק. הכוונה כמובן היא לשותפותם הכלכלית לא רק בדגמי המשחק המסוימים הנמצאים בידם, אלא במשחק, או במיזם, כרעיון. אילו היו מקימים הצדדים חברה – לא היה כל ספק שהם שותפים בחברה על פי חלוקת מניותיהם, אך מהי שותפות במיזם?
לכאורה עצם הבעלות על רעיון, מעלה ספק הלכתי, המושפע מן הדיון ההלכתי בזכויות יוצרים. גישתם של פוסקים רבים היא שעל פי ההלכה, יש להגן על זכויות היוצר, או הבעלים על היצירה4. משמעותי גם הוא החוק הנותן תוקף לזכויות היוצרים. טעם הלכתי לתת תוקף לחוק מכח דינא דמלכותא או תקנות הקהל הוא בין היתר העובדה כי להגנה על זכויות היוצר בסיס רחב בהלכה5. שכן, עובדת היות החוק תואם את הגישה ההלכתית, מוכיחה על היות החוק הספציפי כזה שנועד לתקנת בני המדינה ולטובתם, שיקול המשפיע גם על דינא דמלכותא, וגם על קבלת החוק כתקנות הקהל6.
בנוסף לשיקולים אלו, יש להביא כאן את דברי המהרש"ך7 הקובע שכאשר העוסקים בעסקים מסתמכים על מערכת המכירה במסגרות כלכליות מסוימות, יש לדון על פי אותן מסגרות, גם אם אינן מוכרות על פי דין תורה: "היתכן שנאמר שישא ויתן על סמך אותו המנהג והדבר היה ידוע שאם אותו העסק והמאורעות שאיפשר שיארעו באותו העסק היו נידונים בדין תורה הניח מעותיו על קרן הצבי ויאכל הלה וחדי ... אם כן איפה לא שבקת חיי לכל בריה."
לסיכום, שיתוף במיזם הכלכלי תקף על פי ההלכה, ואינו לוקה בשאלת הקניית דבר שלא בא לעולם.
מהות השותפות היא אחת משתיים: או שותפות בנכס – הוא המיזם. או שותפות אישית בין השותפים כאשר כל אחד מהם התחייב (השתעבד) להשקיע משאבים בקידום המוצר ובמכירתו, תוך התחייבות שלא למכור את המשחק שלא במסגרת המיזם.
בשבוע הבא נדון בשאלה המעשית, האם יש לאפשר ליוחאי למכור את המשחק בארץ, או שיש לקבל את דרישת דוד להמשיך ולנסות למכור את המוצר בחו"ל.
שו"ע חו"מ סימן קע"ו סעיף א, ובנתיבות המשפט חידושים ס"ק ד'
2 ש"ך ש"ם ס"ק ו, ונתיבות המשפט, ביאורים, שם ס"ק ג'
3 שו"ע שם, וכן בסעיף ג' שם.
4 ראו - הרב אברהם כהן, "עמק המשפט, זכויות יוצרים"
5 ראו - נחום רקובר, זכות היוצרים במקורות היהודים וכן עמק המשפט "זכויות יוצרים"
6 ראה תחומין ג' , עמוד 249 מתוך דברי הרב דב ליאור.
7 שו"ת מהרש"ך חלק ב סימן רכט
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך לקשור את הסכך?
מה המשמעות הנחת תפילין?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
