ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
לאחרונה קיבלנו המחשה לגודל הרווח שיש לעם ישראל גם מצדיק חולה ביותר, מדמותו של רבנו הרב מרדכי אליהו זיע"א, שגם בימי חוליו הקשים הביא ישועה לאנשים רבים כל כך, מעל ומעבר למה שאדם מן היישוב מושיע אנשים במשך כל ימי חייו.
על אף ההמחשה הנ"ל, נלענ"ד שעצירה בנקודה זו, עדיין יש בה החמצה של דבר הרבה יותר יסודי, שאותו חשוב להבהיר - עצם קדושת החיים .
כאשר תופסים את החיים כדבר פונקציונלי להשגת חויות הנאה לאדם ולאחרים, באמת קשה מאד לחוש את הערך בחיים עם ייסורים. לפי גישה זו, גם יהיה קשה מאד להסביר למי שחייו מרים ועצובים, מדוע לא יאבד עצמו לדעת.
יתרה מכך, גישה הרואה את החיים ככלי להנאות, הרי היא נותנת גוון בהמי מאד לחיים. גם אם מעדנים את הנאות החיים להנאות אינטלקטואליות, עדיין גוון החיים יהיה בהמי וגס.
גישה זו הרואה בחיים בעיקר כלי להנאות, הינה גישה הלוקה בטעות יסודית. ייתכן שבין היתר, היא נובעת מכך שב"ה אנחנו מוקפים בחיים, התרגלנו אליהם, ולכן יש נטיה לטעות ולתפוס את הצד החיצוני שבהם בלבד - הצד הנהנתני.
לו היה אדם נקלע לאי בודד, לבדו בלא נפש חיה, היה יכול למצוא את עצמו עטוף בכל טוב טרופי, אך כלוא בבדידותו. בדידות כזו, אין לה הגיון נהנתני דוקא, אלא צורך עמוק בפגישה בחיים. והנה יום אחד מגלה הוא מערה
באי, ובתוך המערה הוא רואה זקן, מוטל על מיטתו, כשכל גופו משותק, ל"ע, וזקן זה יכול להזיז את עיניו בלבד.
מיודענו היה שש בזקן זה כמוצא שלל רב - יש עימו עוד נפש חיה!
על דרך זה, רגע של חיים יש לו משמעות עצומה במוחש לחולים רבים השוכבים על ערש דווי, ויש לזה גם ביטוי הלכתי בהיתר לחלל שבת לצורך הארכת חייו של חולה בשעות מספר בלבד, וכן איסור לקרב את מותו של החולה הגוסס, על ידי עצימת עיניו (בלא להיכנס לסוגיה האם חייבים להאריך את חיי החולה בכל מחיר).
התחושה היא שהשפעתה של התרבות המערבית הנהנתנית והרכושנית, גורמת לאנשים לראות בחיים בעיקר כלי לשירות חווית ההנאה של האדם, ולכן, אם החיים אינם נעימים, למשל חייו של אדם מבוגר מאוד וחולה, בעצם לא כל כך ברור שיש להם הצדקה, הרי כפי שהדברים נראים הם גורמים בעיקר סבל. קל להתחבר לתחושה שחיים כאלה בהם נגרם סבל לחולה ולבני משפחתו המטפלים בו מהווים בסה"כ יותר טורח מאשר הנאה. הנכונות "לחמול" על גדולי ישראל, ולשלוח אותם (ח"ו) למנוחה בעולם שכולו טוב, היא רק אמירת הקצה האבסורדית. את נגע ההסתכלות החיצונית על החיים צריך לבער משורשה.
כאשר אברהם אבינו "הקריב לבוא מצרימה", משפיעה עליו מעט 'קליפת מצרים', לתת את ליבו לצדדים החיצוניים, ולראות ששרה היא יפה בצורה יוצאת דופן. אחריו, כאשר יעקב יורד למצרים, הרי הוא מתאר את חייו הקשים ומלאי הייסורים, כ"מעטים ורעים". יעקב נענש על כך, חייו הם מכווני מטרה עליונה, דמות דיוקנו הולכת ונחקקת בכיסא הכבוד, חייו הם בעלי משמעות נצחית, הלחיים כאלו יקרא "רעים"?! גישה זו, מתאימה היא למצרים הנהנתניים, שלאחר כמה דורות יראו בריבוי חיים וילודה, הפוגמים באלגנטיות ובאסטטיות של החיים, דבר מאוס שיש לקוץ מפניו. גישה זו אינה מתאימה ליעקב אבינו.
נראה שאין מתאים מהזמן הזה, היציאה מפרשיות השובבי"ם, להדגיש בירור זה. בפרשיות אלו אנו קוראים על יציאת מצרים, ואיתה יציאה ממצריות אל קבלת התורה ודרכה האמיתית. על כן דוקא בפרשיות אלו, עסוקים אנו בקדושת החיים - קדושה עצמית. החיים הינם מציאות עצמית ותודעתית, שיש להתייחס אליה ואל ממשותה, גם אם חיים אלו ומשמעותם היא בלתי מורגשת ברמת החוויה הגסה במצב כזה או אחר. חיים הם, קדושה יש בהם!
ויה"ר שיהיה לימוד זה לרפואתו השלמה של הרב שלום יוסף בן חיה מושא, בכלל כל חולי עמו ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













