ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
לאחרונה קיבלנו המחשה לגודל הרווח שיש לעם ישראל גם מצדיק חולה ביותר, מדמותו של רבנו הרב מרדכי אליהו זיע"א, שגם בימי חוליו הקשים הביא ישועה לאנשים רבים כל כך, מעל ומעבר למה שאדם מן היישוב מושיע אנשים במשך כל ימי חייו.
על אף ההמחשה הנ"ל, נלענ"ד שעצירה בנקודה זו, עדיין יש בה החמצה של דבר הרבה יותר יסודי, שאותו חשוב להבהיר - עצם קדושת החיים .
כאשר תופסים את החיים כדבר פונקציונלי להשגת חויות הנאה לאדם ולאחרים, באמת קשה מאד לחוש את הערך בחיים עם ייסורים. לפי גישה זו, גם יהיה קשה מאד להסביר למי שחייו מרים ועצובים, מדוע לא יאבד עצמו לדעת.
יתרה מכך, גישה הרואה את החיים ככלי להנאות, הרי היא נותנת גוון בהמי מאד לחיים. גם אם מעדנים את הנאות החיים להנאות אינטלקטואליות, עדיין גוון החיים יהיה בהמי וגס.
גישה זו הרואה בחיים בעיקר כלי להנאות, הינה גישה הלוקה בטעות יסודית. ייתכן שבין היתר, היא נובעת מכך שב"ה אנחנו מוקפים בחיים, התרגלנו אליהם, ולכן יש נטיה לטעות ולתפוס את הצד החיצוני שבהם בלבד - הצד הנהנתני.
לו היה אדם נקלע לאי בודד, לבדו בלא נפש חיה, היה יכול למצוא את עצמו עטוף בכל טוב טרופי, אך כלוא בבדידותו. בדידות כזו, אין לה הגיון נהנתני דוקא, אלא צורך עמוק בפגישה בחיים. והנה יום אחד מגלה הוא מערה
באי, ובתוך המערה הוא רואה זקן, מוטל על מיטתו, כשכל גופו משותק, ל"ע, וזקן זה יכול להזיז את עיניו בלבד.
מיודענו היה שש בזקן זה כמוצא שלל רב - יש עימו עוד נפש חיה!
על דרך זה, רגע של חיים יש לו משמעות עצומה במוחש לחולים רבים השוכבים על ערש דווי, ויש לזה גם ביטוי הלכתי בהיתר לחלל שבת לצורך הארכת חייו של חולה בשעות מספר בלבד, וכן איסור לקרב את מותו של החולה הגוסס, על ידי עצימת עיניו (בלא להיכנס לסוגיה האם חייבים להאריך את חיי החולה בכל מחיר).
התחושה היא שהשפעתה של התרבות המערבית הנהנתנית והרכושנית, גורמת לאנשים לראות בחיים בעיקר כלי לשירות חווית ההנאה של האדם, ולכן, אם החיים אינם נעימים, למשל חייו של אדם מבוגר מאוד וחולה, בעצם לא כל כך ברור שיש להם הצדקה, הרי כפי שהדברים נראים הם גורמים בעיקר סבל. קל להתחבר לתחושה שחיים כאלה בהם נגרם סבל לחולה ולבני משפחתו המטפלים בו מהווים בסה"כ יותר טורח מאשר הנאה. הנכונות "לחמול" על גדולי ישראל, ולשלוח אותם (ח"ו) למנוחה בעולם שכולו טוב, היא רק אמירת הקצה האבסורדית. את נגע ההסתכלות החיצונית על החיים צריך לבער משורשה.
כאשר אברהם אבינו "הקריב לבוא מצרימה", משפיעה עליו מעט 'קליפת מצרים', לתת את ליבו לצדדים החיצוניים, ולראות ששרה היא יפה בצורה יוצאת דופן. אחריו, כאשר יעקב יורד למצרים, הרי הוא מתאר את חייו הקשים ומלאי הייסורים, כ"מעטים ורעים". יעקב נענש על כך, חייו הם מכווני מטרה עליונה, דמות דיוקנו הולכת ונחקקת בכיסא הכבוד, חייו הם בעלי משמעות נצחית, הלחיים כאלו יקרא "רעים"?! גישה זו, מתאימה היא למצרים הנהנתניים, שלאחר כמה דורות יראו בריבוי חיים וילודה, הפוגמים באלגנטיות ובאסטטיות של החיים, דבר מאוס שיש לקוץ מפניו. גישה זו אינה מתאימה ליעקב אבינו.
נראה שאין מתאים מהזמן הזה, היציאה מפרשיות השובבי"ם, להדגיש בירור זה. בפרשיות אלו אנו קוראים על יציאת מצרים, ואיתה יציאה ממצריות אל קבלת התורה ודרכה האמיתית. על כן דוקא בפרשיות אלו, עסוקים אנו בקדושת החיים - קדושה עצמית. החיים הינם מציאות עצמית ותודעתית, שיש להתייחס אליה ואל ממשותה, גם אם חיים אלו ומשמעותם היא בלתי מורגשת ברמת החוויה הגסה במצב כזה או אחר. חיים הם, קדושה יש בהם!
ויה"ר שיהיה לימוד זה לרפואתו השלמה של הרב שלום יוסף בן חיה מושא, בכלל כל חולי עמו ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
