ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- טוען ונטען
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
שלחתי 'שקים' לצדקה והם חזרו אליי לאחר שלש שנים בעקבות תקלה בדואר. בינתיים התחרטתי על אותה התרומה מאחר ומצבי הכלכלי השתנה ורצוני עתה לתרום סכומים זעומים יותר לארגונים אחרים. שאלתי, האם הדבר אפשרי או שמא ממחויבותי לשלוח שקים חדשים לייעדם המקורי.
תשובה:
ממון שנתחייב אדם לתת לצדקה הריהו עליו בתורת נדר שעליו לקיימו. על אחת כמה וכמה במקום שכתב התחייבות זאת בכתב, או כששלח שקים בפועל אלא שחזרו אליו מסיבות שונות.
על-כן כעת מחובתך לשלוח 'שקים' אחרים עם הסכום הראשון הנקוב ובעז"ה יקויים בך מקרא שכתוב "ולך תהיה צדקה כי יברכך ה אלוקיך"
[הדברים אמורים דווקא לגבי ממון המוגדר על-פי ההלכה 'צדקה' ולא בכל תרומה לגופים למיניהם כגון אוניברסיטה וכיוצא בזה].
מקורות וביאורים:
לעיל (תשובה י') הזכרנו את חקירת המחנה אפרים (הלכות צדקה סימן ב') לגבי ממון שהופרש לעניים ברשות מי הוא – ברשות המפריש (אלא שמחובתו ליתנו אליהם כדין נדר) או שנחשב כבר עתה ברשות העניים.
נפקא מינה שקיימת על-פי חקירה זו היא באופן שנתחייב לתת צדקה ומת, האם יורשיו חייבים לקיים את התחייבותו: אם מחשיבים את המעות כממון העניים מחוייבים ליתנו להם מאחר וברשות עניים הוא, אולם אם החובה היא מדין נדר בלבד, הרי האב נדר, ואין על היורשים חובה לקיים נדר אביהם המת.
אמנם במקום שנדר שחפץ מסויים יינתן לצדקה במקרה זה יחוייבו היורשים ליתנו לעניים מאחר והתחייבותו תפסה את החפץ המסויים.
אולם יש להקשות ממה שפסק השו"ע בהלכות צדקה (יו"ד סימן רנח סעיף ו): "הנודר צדקה אינו יכול לחזור בו, אלא אם כן נשאל לחכם והתיר לו".
והלא לעיל נתבאר שכשנתחייב להפריש חפץ מסויים נתפס בחובתו ושוב אין יכול לחזור ממנה, ומה יועיל שיישאל על נדרו?
בביאור הדבר כתב המחנה אפרים כך:
והייתי רוצה לחלק ולומר דנהי דאמרינן דאמירה לעניים כמסירה דמי, היינו דוקא באומר 'סלע זו לעני פלוני' דזכה אותו עני באמירה כיון שמקנה זה לעני ידוע ואמירה חשיב כמסירה. ובהאי גונא מיירי הרא"ש (כלל יח) שמקנה לאנשים ידועים, ובכהאי גונא נמי מיירי הריטב"א בקידושין והר"ן (שם בשמעתין) שאמירה לגבוה כמסירה להדיוט איירי כשמקנה לעניים ידועים. אי נמי שמקנה לגבאי עניים שידו כיד עניים, דהזוכה הוא הגבאי והרי הוא מבורר.
אבל באומר 'סלע זו לעניים' שאינם מבוררים - אינם זוכים באמירה, דלא תהא אמירה גדולה ממסירה, וכהאי גוונא בהדיוט אפילו מסר לחברו ואמר לו 'זכה למי שיצא ראשון' - לא זכה. וסברא זו סברתיה ואחר כך מצאתיה למהרי"ט (חלק א' סימן כ"ב), וביו"ד ובחו"מ".
העולה מדבריו שבנידון שלנו שהשקים נכתבו למוסד צדקה מסויים, נחשב שהכסף כבר נמסר לידיהם, ואין הנותן יכול לחזור בו או לשנות הצדקה למטרה אחרת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
