ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- טוען ונטען
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
שלחתי 'שקים' לצדקה והם חזרו אליי לאחר שלש שנים בעקבות תקלה בדואר. בינתיים התחרטתי על אותה התרומה מאחר ומצבי הכלכלי השתנה ורצוני עתה לתרום סכומים זעומים יותר לארגונים אחרים. שאלתי, האם הדבר אפשרי או שמא ממחויבותי לשלוח שקים חדשים לייעדם המקורי.
תשובה:
ממון שנתחייב אדם לתת לצדקה הריהו עליו בתורת נדר שעליו לקיימו. על אחת כמה וכמה במקום שכתב התחייבות זאת בכתב, או כששלח שקים בפועל אלא שחזרו אליו מסיבות שונות.
על-כן כעת מחובתך לשלוח 'שקים' אחרים עם הסכום הראשון הנקוב ובעז"ה יקויים בך מקרא שכתוב "ולך תהיה צדקה כי יברכך ה אלוקיך"
[הדברים אמורים דווקא לגבי ממון המוגדר על-פי ההלכה 'צדקה' ולא בכל תרומה לגופים למיניהם כגון אוניברסיטה וכיוצא בזה].
מקורות וביאורים:
לעיל (תשובה י') הזכרנו את חקירת המחנה אפרים (הלכות צדקה סימן ב') לגבי ממון שהופרש לעניים ברשות מי הוא – ברשות המפריש (אלא שמחובתו ליתנו אליהם כדין נדר) או שנחשב כבר עתה ברשות העניים.
נפקא מינה שקיימת על-פי חקירה זו היא באופן שנתחייב לתת צדקה ומת, האם יורשיו חייבים לקיים את התחייבותו: אם מחשיבים את המעות כממון העניים מחוייבים ליתנו להם מאחר וברשות עניים הוא, אולם אם החובה היא מדין נדר בלבד, הרי האב נדר, ואין על היורשים חובה לקיים נדר אביהם המת.
אמנם במקום שנדר שחפץ מסויים יינתן לצדקה במקרה זה יחוייבו היורשים ליתנו לעניים מאחר והתחייבותו תפסה את החפץ המסויים.
אולם יש להקשות ממה שפסק השו"ע בהלכות צדקה (יו"ד סימן רנח סעיף ו): "הנודר צדקה אינו יכול לחזור בו, אלא אם כן נשאל לחכם והתיר לו".
והלא לעיל נתבאר שכשנתחייב להפריש חפץ מסויים נתפס בחובתו ושוב אין יכול לחזור ממנה, ומה יועיל שיישאל על נדרו?
בביאור הדבר כתב המחנה אפרים כך:
והייתי רוצה לחלק ולומר דנהי דאמרינן דאמירה לעניים כמסירה דמי, היינו דוקא באומר 'סלע זו לעני פלוני' דזכה אותו עני באמירה כיון שמקנה זה לעני ידוע ואמירה חשיב כמסירה. ובהאי גונא מיירי הרא"ש (כלל יח) שמקנה לאנשים ידועים, ובכהאי גונא נמי מיירי הריטב"א בקידושין והר"ן (שם בשמעתין) שאמירה לגבוה כמסירה להדיוט איירי כשמקנה לעניים ידועים. אי נמי שמקנה לגבאי עניים שידו כיד עניים, דהזוכה הוא הגבאי והרי הוא מבורר.
אבל באומר 'סלע זו לעניים' שאינם מבוררים - אינם זוכים באמירה, דלא תהא אמירה גדולה ממסירה, וכהאי גוונא בהדיוט אפילו מסר לחברו ואמר לו 'זכה למי שיצא ראשון' - לא זכה. וסברא זו סברתיה ואחר כך מצאתיה למהרי"ט (חלק א' סימן כ"ב), וביו"ד ובחו"מ".
העולה מדבריו שבנידון שלנו שהשקים נכתבו למוסד צדקה מסויים, נחשב שהכסף כבר נמסר לידיהם, ואין הנותן יכול לחזור בו או לשנות הצדקה למטרה אחרת.
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
איך ללמוד אמונה?
למה ללמוד גמרא?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
