ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- טוען ונטען
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
שלחתי 'שקים' לצדקה והם חזרו אליי לאחר שלש שנים בעקבות תקלה בדואר. בינתיים התחרטתי על אותה התרומה מאחר ומצבי הכלכלי השתנה ורצוני עתה לתרום סכומים זעומים יותר לארגונים אחרים. שאלתי, האם הדבר אפשרי או שמא ממחויבותי לשלוח שקים חדשים לייעדם המקורי.
תשובה:
ממון שנתחייב אדם לתת לצדקה הריהו עליו בתורת נדר שעליו לקיימו. על אחת כמה וכמה במקום שכתב התחייבות זאת בכתב, או כששלח שקים בפועל אלא שחזרו אליו מסיבות שונות.
על-כן כעת מחובתך לשלוח 'שקים' אחרים עם הסכום הראשון הנקוב ובעז"ה יקויים בך מקרא שכתוב "ולך תהיה צדקה כי יברכך ה אלוקיך"
[הדברים אמורים דווקא לגבי ממון המוגדר על-פי ההלכה 'צדקה' ולא בכל תרומה לגופים למיניהם כגון אוניברסיטה וכיוצא בזה].
מקורות וביאורים:
לעיל (תשובה י') הזכרנו את חקירת המחנה אפרים (הלכות צדקה סימן ב') לגבי ממון שהופרש לעניים ברשות מי הוא – ברשות המפריש (אלא שמחובתו ליתנו אליהם כדין נדר) או שנחשב כבר עתה ברשות העניים.
נפקא מינה שקיימת על-פי חקירה זו היא באופן שנתחייב לתת צדקה ומת, האם יורשיו חייבים לקיים את התחייבותו: אם מחשיבים את המעות כממון העניים מחוייבים ליתנו להם מאחר וברשות עניים הוא, אולם אם החובה היא מדין נדר בלבד, הרי האב נדר, ואין על היורשים חובה לקיים נדר אביהם המת.
אמנם במקום שנדר שחפץ מסויים יינתן לצדקה במקרה זה יחוייבו היורשים ליתנו לעניים מאחר והתחייבותו תפסה את החפץ המסויים.
אולם יש להקשות ממה שפסק השו"ע בהלכות צדקה (יו"ד סימן רנח סעיף ו): "הנודר צדקה אינו יכול לחזור בו, אלא אם כן נשאל לחכם והתיר לו".
והלא לעיל נתבאר שכשנתחייב להפריש חפץ מסויים נתפס בחובתו ושוב אין יכול לחזור ממנה, ומה יועיל שיישאל על נדרו?
בביאור הדבר כתב המחנה אפרים כך:
והייתי רוצה לחלק ולומר דנהי דאמרינן דאמירה לעניים כמסירה דמי, היינו דוקא באומר 'סלע זו לעני פלוני' דזכה אותו עני באמירה כיון שמקנה זה לעני ידוע ואמירה חשיב כמסירה. ובהאי גונא מיירי הרא"ש (כלל יח) שמקנה לאנשים ידועים, ובכהאי גונא נמי מיירי הריטב"א בקידושין והר"ן (שם בשמעתין) שאמירה לגבוה כמסירה להדיוט איירי כשמקנה לעניים ידועים. אי נמי שמקנה לגבאי עניים שידו כיד עניים, דהזוכה הוא הגבאי והרי הוא מבורר.
אבל באומר 'סלע זו לעניים' שאינם מבוררים - אינם זוכים באמירה, דלא תהא אמירה גדולה ממסירה, וכהאי גוונא בהדיוט אפילו מסר לחברו ואמר לו 'זכה למי שיצא ראשון' - לא זכה. וסברא זו סברתיה ואחר כך מצאתיה למהרי"ט (חלק א' סימן כ"ב), וביו"ד ובחו"מ".
העולה מדבריו שבנידון שלנו שהשקים נכתבו למוסד צדקה מסויים, נחשב שהכסף כבר נמסר לידיהם, ואין הנותן יכול לחזור בו או לשנות הצדקה למטרה אחרת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













