ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- טוען ונטען
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר הי"ד
אשתי עוסקת בתספורת ופאנות נשים. יום אחד פנתה להנהלת מכון כושר לנשים בקניון בעירנו והציעה את עצמה כפאנית לבאות המכון. המנהלת המקומית הפנתה אותה לקוסמטיקאית שעובדת בקניון והיא השכירה לה חדר קטן לצרכי הפאנות. לצורך העסק קנתה אשתי ציוד מתאים והתקינה באותו חדר וכן השקיעה בפרסומו לרבים. למחרת פתיחת המספרה הופיע מנהל הקניון ודרש מאשתי לסגור מיידית את המספרה, משום שלטענתו ישנו לקניון הסכם בלעדיות עם סלון פיאות אחר השוכן במבנה כך שאין לאפשר למספרות מתחרות לבוא בגבולם. פנינו למכון הכושר על מנת לדרוש החזר על ההוצאות שנגרמו לנו בענין, והמנהלת טוענת שאין הדיון קשור אליה אלא אל הקוסמטיקאית עמה פעלנו. הקוסמטיקאית טוענת להגנתה שלא ידעה שאין אפשרות להעסיק פאנית נוספת בקניון. האם יש לנו את מי לתבוע, האם יש לנו מה לעשות?
תשובה:
כשאדם בא לפתוח עסק במבנה מסחרי מסויים מוטלת עליו חובת החקירה והבירור שהדבר אפשרי. במקרה שלכם אי-אפשר לחייב את מנהלת המכון והקוסמטיקאית שהשכירו לכם חדר ברשותם, מאחר ואין חובת הבירור מוטלת עליהם.
אפילו אם נאמר שעליהם היה לברר את הנתונים קודם שישכירו לכם ממקומם בקניון, אף אז לא נוכל לחייבם על ההפסדים שנגרמו כתוצאה מהעניין, מאחר והדבר מוגדר כ'גרמא' בלבד או כ'גרמי' (נזק ישיר) בצירוף שגגה או אונס - אשר אי אפשר לחייב עליהם.
אמנם אם השיפוצים שהשקעתם במקום הועילו לשיפור תנאי המכון, או אם לקוסמטיקאית שהשכירה לכם יש חפץ ותועלת בהם, עליה לשלם לכם כערך השבח שבא לה באמצעותכם.
מקורות וביאורים:
א. דינא דגרמי: עיין שו"ע (חו"מ סי' שפ"ו סע' א', ג') שהביא את השיטות העיקריות בהגדרת 'דינא דגרמי' והפירוט שבהם באיזה חייב ובאיזה פטור.
לדעת הש"ך הלכה כדעת הריצב"א הנזכרת שם, ולדבריו לא קנסו חכמים את המזיק ב'דינא דגרמי' אלא במקום שהזיק במזיד, אך כשהזיק בצורת שגגה או אונס אינו חייב.
במקרה כזה יוכל המזיק לטעון 'קים לי' כדעת הש"ך וייפטר.
ב. במידה והשיפוצים שעשיתם בחדר השביחו אותו ובעקבותיהם שוויו עלה ממה שהיה שווה לפני-כן יש לדונכם כדין 'יורד לשדה חברו'.
בגמרא מסכת בבא מציעא (דף ק"א ע"א) נאמר:
"איתמר, היורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות, אמר רב, שמין לו וידו על התחתונה. ושמואל אמר, אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה. אמר רב פפא, ולא פליגי; כאן בשדה העשויה ליטע, כאן בשדה שאינה עשויה ליטע".
מדברי הגמ' עולה שבמקרה שירד שלא ברשות מקבל את השיעור הנמוך מבין השבח וההוצאה, ואילו כשירד ברשות מקבל את השיעור הגבוה מביניהם.
הדברים הובאו להלכה בשו"ע (חו"מ סימן שע"ה סעיפים א', ד'):
"היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות ונטעה, אם היתה שדה העשויה ליטע, אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה, ונוטל מבעל השדה. ואם אינה עשויה ליטע, שמין לו וידו על התחתונה... היורד לשדה חבירו ברשות, אפילו נטע שדה שאינה עשויה ליטע, שמין לו וידו על העליונה, שאם היתה ההוצאה יתירה על השבח נוטל ההוצאה; ואם השבח יתירה על ההוצאה, נוטל השבח".
כעת יש להתבונן האם המקרה שלנו מוגדר כ'יורד ברשות' או כ'יורד שלא ברשות':
בשו"ת מהר"א ששון (סימנים קי"ז ורכ"ד) דן באדם שמכר שדה לחברו ובנה בה הלוקח כרצונו, ולאחר זמן נמצא שמקח השדה בטל. לדבריו דינו כ'יורד ברשות' מאחר ועשה את כל מה שהיה מוטל עליו לעשות בתור קונה. [וע"ש מה שנסתפק בביטול מקח האם לדונו כחזרת שומא הנתונה במחלוקת הפוס' בטור סימן קי"ג]. ובנתיבות המשפט (סימן ר"ה סק"ד) הביא סימוכין מפורשין לדברי המהר"א ששון מדברי השו"ע (סי' רל"ב סי"ד) שלוקח נידון כ'יורד ברשות' וכי יש לשלם לו כשיעור הגבוה שבין השבח וההוצאה.
למסקנה השוכרים מוגדרים כ'יורד ברשות בשדה העשויה ליטע', ובמידה והשביחו את החדר המושכר הרי שעל המשכיר לשלם להם את הגבוה שמבין שיעורי השבח והיציאה.
כל הנ"ל לא אמור במקום שבחוזה השכירות נמצא סעיף מפורש שמתייחס למקרים כגון אלה, שאז הולכים לפיו.
אנחנו קודש למענך
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך עושים קידוש?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
האם מותר להתקלח ביום טוב?
עבודה שאין לה סוף
שלושה שותפים באדם
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
"עין במר בוכה ולב שמח"
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
