ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- טוען ונטען
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר הי"ד
אשתי עוסקת בתספורת ופאנות נשים. יום אחד פנתה להנהלת מכון כושר לנשים בקניון בעירנו והציעה את עצמה כפאנית לבאות המכון. המנהלת המקומית הפנתה אותה לקוסמטיקאית שעובדת בקניון והיא השכירה לה חדר קטן לצרכי הפאנות. לצורך העסק קנתה אשתי ציוד מתאים והתקינה באותו חדר וכן השקיעה בפרסומו לרבים. למחרת פתיחת המספרה הופיע מנהל הקניון ודרש מאשתי לסגור מיידית את המספרה, משום שלטענתו ישנו לקניון הסכם בלעדיות עם סלון פיאות אחר השוכן במבנה כך שאין לאפשר למספרות מתחרות לבוא בגבולם. פנינו למכון הכושר על מנת לדרוש החזר על ההוצאות שנגרמו לנו בענין, והמנהלת טוענת שאין הדיון קשור אליה אלא אל הקוסמטיקאית עמה פעלנו. הקוסמטיקאית טוענת להגנתה שלא ידעה שאין אפשרות להעסיק פאנית נוספת בקניון. האם יש לנו את מי לתבוע, האם יש לנו מה לעשות?
תשובה:
כשאדם בא לפתוח עסק במבנה מסחרי מסויים מוטלת עליו חובת החקירה והבירור שהדבר אפשרי. במקרה שלכם אי-אפשר לחייב את מנהלת המכון והקוסמטיקאית שהשכירו לכם חדר ברשותם, מאחר ואין חובת הבירור מוטלת עליהם.
אפילו אם נאמר שעליהם היה לברר את הנתונים קודם שישכירו לכם ממקומם בקניון, אף אז לא נוכל לחייבם על ההפסדים שנגרמו כתוצאה מהעניין, מאחר והדבר מוגדר כ'גרמא' בלבד או כ'גרמי' (נזק ישיר) בצירוף שגגה או אונס - אשר אי אפשר לחייב עליהם.
אמנם אם השיפוצים שהשקעתם במקום הועילו לשיפור תנאי המכון, או אם לקוסמטיקאית שהשכירה לכם יש חפץ ותועלת בהם, עליה לשלם לכם כערך השבח שבא לה באמצעותכם.
מקורות וביאורים:
א. דינא דגרמי: עיין שו"ע (חו"מ סי' שפ"ו סע' א', ג') שהביא את השיטות העיקריות בהגדרת 'דינא דגרמי' והפירוט שבהם באיזה חייב ובאיזה פטור.
לדעת הש"ך הלכה כדעת הריצב"א הנזכרת שם, ולדבריו לא קנסו חכמים את המזיק ב'דינא דגרמי' אלא במקום שהזיק במזיד, אך כשהזיק בצורת שגגה או אונס אינו חייב.
במקרה כזה יוכל המזיק לטעון 'קים לי' כדעת הש"ך וייפטר.
ב. במידה והשיפוצים שעשיתם בחדר השביחו אותו ובעקבותיהם שוויו עלה ממה שהיה שווה לפני-כן יש לדונכם כדין 'יורד לשדה חברו'.
בגמרא מסכת בבא מציעא (דף ק"א ע"א) נאמר:
"איתמר, היורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות, אמר רב, שמין לו וידו על התחתונה. ושמואל אמר, אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה. אמר רב פפא, ולא פליגי; כאן בשדה העשויה ליטע, כאן בשדה שאינה עשויה ליטע".
מדברי הגמ' עולה שבמקרה שירד שלא ברשות מקבל את השיעור הנמוך מבין השבח וההוצאה, ואילו כשירד ברשות מקבל את השיעור הגבוה מביניהם.
הדברים הובאו להלכה בשו"ע (חו"מ סימן שע"ה סעיפים א', ד'):
"היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות ונטעה, אם היתה שדה העשויה ליטע, אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה, ונוטל מבעל השדה. ואם אינה עשויה ליטע, שמין לו וידו על התחתונה... היורד לשדה חבירו ברשות, אפילו נטע שדה שאינה עשויה ליטע, שמין לו וידו על העליונה, שאם היתה ההוצאה יתירה על השבח נוטל ההוצאה; ואם השבח יתירה על ההוצאה, נוטל השבח".
כעת יש להתבונן האם המקרה שלנו מוגדר כ'יורד ברשות' או כ'יורד שלא ברשות':
בשו"ת מהר"א ששון (סימנים קי"ז ורכ"ד) דן באדם שמכר שדה לחברו ובנה בה הלוקח כרצונו, ולאחר זמן נמצא שמקח השדה בטל. לדבריו דינו כ'יורד ברשות' מאחר ועשה את כל מה שהיה מוטל עליו לעשות בתור קונה. [וע"ש מה שנסתפק בביטול מקח האם לדונו כחזרת שומא הנתונה במחלוקת הפוס' בטור סימן קי"ג]. ובנתיבות המשפט (סימן ר"ה סק"ד) הביא סימוכין מפורשין לדברי המהר"א ששון מדברי השו"ע (סי' רל"ב סי"ד) שלוקח נידון כ'יורד ברשות' וכי יש לשלם לו כשיעור הגבוה שבין השבח וההוצאה.
למסקנה השוכרים מוגדרים כ'יורד ברשות בשדה העשויה ליטע', ובמידה והשביחו את החדר המושכר הרי שעל המשכיר לשלם להם את הגבוה שמבין שיעורי השבח והיציאה.
כל הנ"ל לא אמור במקום שבחוזה השכירות נמצא סעיף מפורש שמתייחס למקרים כגון אלה, שאז הולכים לפיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.













