ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- טוען ונטען
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר הי"ד
מה הדין לגבי שתי קופות צדקה שנפלו והכסף שבתוכן התערב?
תשובה:
אם ניתן להעריך את כמות הכסף שהייתה בכל אחת מן הקופות – מה טוב. במידה ואין אומדן כזה אזי יש לחלק את הכסף המעורב בין הקופות שווה בשווה.
ביאורים ומקורות:
בספר 'מחנה אפרים' (הלכות צדקה סימן ב') כתב לחקור בדין מעות המופרשים לצדקה ברשות מי הם האם נכנסו כבר לרשות העניים באמצעות הפרשתם זו או שעדיין ברשות הנותן הם, אלא שמחובתו להעבירם לעניים. ובחקירה זו תלויות נפקא מינות רבות.
בנידוננו נראה כי לשני הצדדים הנזכרים אין לחייב את הנותן להוסיף ממון מכיסו בכדי להוציא עצמו מן הספק כפי שיבואר.
והיינו דלאפשרות שהממון המופרש נחשב ברשות הנותן, רק שחובה עליו ליתנו לעניים ברור איפה שאינו חייב להוסיף עליהם והיינו משום שהתחייבותו לתת נידונת כדין נדר שעליו לקיימו, ובמקום שמסופק לנו בדיני נדרים הולכים אנו אחר אומדן-דעת הנודר. ויש לומר שלא נתכוון להוסיף ממון במקרה שיארע בהם איזה ספק.
ואף לאפשרות האחרת לדון את הממון המופרש כמי שנכנס כבר לרשות העניים יש לומר כן, והיינו משום שאין כאן מי שתובע את הממון. ודומה הדבר למה שכתב הש"ך (חו"מ סימן ע"ו סק"ז): "אבל אי לא תבעי ליה כלל, אמרינן דמנה השלישית יחלוקו ביניהם כיון דליכא רמאי, וכמו שמוכח לקמן (סימן שס"ה) מהרמב"ם (הלכות גזילה פ"ד ה"י) ורבינו ירוחם והמחבר (סעיף ב')". ובנידון דידן יש לחלוק את הכסף בין שתי הקופות הקיימות.
אמנם לכאורה אם נדון את הממון המופרש כמי שנכנס כבר לרשות העניים היה מקום לומר שאף כי בדיני אדם אינו חייב להוסיף מכיסו כאמור, עדיין יש לחייבו כן על-מנת לצאת ידי חובת שמיים כפי שמצאנו במקומות רבים.
והנה בנושא דומה כתב השו"ע (חו"מ סימן ע"ה סעיף י"ח):
טענו שניהם ספק, כגון שטענו: 'הלויתיך ואינו יודע כמה', והשיבו: 'אמת שהלויתני ואיני יודע כמה' - אין הנתבע נשבע אפילו היסת, ומשלם לו מה שברור לו ויוצא בו אף ידי שמים. ויש אומרים שכיון שזוכר שלוה, אינו יוצא ידי שמים עד שיתפשר עם המלוה במה שיוכל...".
מדברי ה'יש אומרים' עולה שלמרות שאין כנגדו תביעת ברי חייב להוציא עצמו בדיני שמיים. בנידון שלנו, מאחר וידוע לו ששיעור הממון בשתי הקופות לא היה שווה הרי הוא כמי שידוע לו שנטל ממון מן הצדקה ולא השיבו, שיש לחייבו על כך.
אולם ראה בש"ך שם שהסיק למעשה כדעה הראשונה שנזכרה בשו"ע שאינו חייב במקרה זה בין בדיני אדם ובין בדיני שמיים, וכך עולה אף מן הכלל המקובל בפסקי השו"ע 'סתם ויש – הלכה כסתם'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











