ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- טוען ונטען
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר הי"ד
מה הדין לגבי שתי קופות צדקה שנפלו והכסף שבתוכן התערב?
תשובה:
אם ניתן להעריך את כמות הכסף שהייתה בכל אחת מן הקופות – מה טוב. במידה ואין אומדן כזה אזי יש לחלק את הכסף המעורב בין הקופות שווה בשווה.
ביאורים ומקורות:
בספר 'מחנה אפרים' (הלכות צדקה סימן ב') כתב לחקור בדין מעות המופרשים לצדקה ברשות מי הם האם נכנסו כבר לרשות העניים באמצעות הפרשתם זו או שעדיין ברשות הנותן הם, אלא שמחובתו להעבירם לעניים. ובחקירה זו תלויות נפקא מינות רבות.
בנידוננו נראה כי לשני הצדדים הנזכרים אין לחייב את הנותן להוסיף ממון מכיסו בכדי להוציא עצמו מן הספק כפי שיבואר.
והיינו דלאפשרות שהממון המופרש נחשב ברשות הנותן, רק שחובה עליו ליתנו לעניים ברור איפה שאינו חייב להוסיף עליהם והיינו משום שהתחייבותו לתת נידונת כדין נדר שעליו לקיימו, ובמקום שמסופק לנו בדיני נדרים הולכים אנו אחר אומדן-דעת הנודר. ויש לומר שלא נתכוון להוסיף ממון במקרה שיארע בהם איזה ספק.
ואף לאפשרות האחרת לדון את הממון המופרש כמי שנכנס כבר לרשות העניים יש לומר כן, והיינו משום שאין כאן מי שתובע את הממון. ודומה הדבר למה שכתב הש"ך (חו"מ סימן ע"ו סק"ז): "אבל אי לא תבעי ליה כלל, אמרינן דמנה השלישית יחלוקו ביניהם כיון דליכא רמאי, וכמו שמוכח לקמן (סימן שס"ה) מהרמב"ם (הלכות גזילה פ"ד ה"י) ורבינו ירוחם והמחבר (סעיף ב')". ובנידון דידן יש לחלוק את הכסף בין שתי הקופות הקיימות.
אמנם לכאורה אם נדון את הממון המופרש כמי שנכנס כבר לרשות העניים היה מקום לומר שאף כי בדיני אדם אינו חייב להוסיף מכיסו כאמור, עדיין יש לחייבו כן על-מנת לצאת ידי חובת שמיים כפי שמצאנו במקומות רבים.
והנה בנושא דומה כתב השו"ע (חו"מ סימן ע"ה סעיף י"ח):
טענו שניהם ספק, כגון שטענו: 'הלויתיך ואינו יודע כמה', והשיבו: 'אמת שהלויתני ואיני יודע כמה' - אין הנתבע נשבע אפילו היסת, ומשלם לו מה שברור לו ויוצא בו אף ידי שמים. ויש אומרים שכיון שזוכר שלוה, אינו יוצא ידי שמים עד שיתפשר עם המלוה במה שיוכל...".
מדברי ה'יש אומרים' עולה שלמרות שאין כנגדו תביעת ברי חייב להוציא עצמו בדיני שמיים. בנידון שלנו, מאחר וידוע לו ששיעור הממון בשתי הקופות לא היה שווה הרי הוא כמי שידוע לו שנטל ממון מן הצדקה ולא השיבו, שיש לחייבו על כך.
אולם ראה בש"ך שם שהסיק למעשה כדעה הראשונה שנזכרה בשו"ע שאינו חייב במקרה זה בין בדיני אדם ובין בדיני שמיים, וכך עולה אף מן הכלל המקובל בפסקי השו"ע 'סתם ויש – הלכה כסתם'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
