ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לא משנה מה את מקורו של היום הזה והחגיגה השקטה שנערכת בו, היום הזה הפך איכשהו ליותר ממה שהיה במקורו באמצעות מנהגים יהודיים שנוספו לו ברבות הדורות. היום יש עלייה לרגל של מאות אלפים להר מרון, לקברו של רבי שמעון בר יוחאי, הדלקת מדורות, מצעדים לילדים ולמבוגרים, חתונות, מוזיקה, בידור והקלה במנהגי האבלות שמאפיינים את הימים הראשונים של ספירת העומר. בכל זאת, אחרי כל הקישוטים והמנהגים המאוחרים שנוספו ליום הזה, ל"ג בעומר עודנו במהותו יום שבו יהודים הפסיקו למות. מוות של מיליוני יהודים לאורך ההיסטוריה שלנו הוא התרחשות כל כך שגרתית ונפוצה, לצערנו, עד שאנחנו חייבים איכשהו לציין את היום שבו המוות הזה נפסק. למיטב ידיעתי, אין יום דומה לזה בשום דת אחרת.
התלמוד מציע לנו תובנה בעניין זה ואומר שאפילו תלמידיו הגדולים של רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה. כולנו נרתעים מלהעניק לגיטימיות או התחשבות לדעת הזולת או להשקפתו. משום מה, אנחנו חשים מאוימים ומושפלים מדעות ומאנשים שלא מתאימים לסטנדרטים של ההתנהגות שלנו או של הדעות המוצקות שלנו. גישה כזאת מביאה, בסופו של דבר, אסון, כפי שהתלמוד מציין בעניין תלמידיו של רבי עקיבא. כמו שזה נכון לגבי היהודים בינם לבין עצמם, כפי שהעניין בא לידי ביטוי בסיפור תלמידיו של רבי עקיבא, זה נכון גם לגבי מערכת היחסים של העולם הכללי עם היהדות והיהודים כיום ובכל הדורות. העולם מתקשה לנהוג ולו בשמץ של כבוד באלה שנתפסים כמשתייכים לעם ולדת הכי לא קונפורמיסטיים בעולם. בסופו של דבר, חוסר הכבוד הזה מצטבר והופך למאמץ מודע לטפל באנשים האלה בצורה אלימה.
בהגדה של פסח אנחנו אומרים שזה מצב מתמשך ביחסים של היהודים עם שאר העולם. בכל דור ודור יש כאלה שמבקשים לכלותנו, אבל הקב"ה מציל אותנו, ואנחנו ממשיכים להתקיים, מוכים אך לא כפופים. עם שחי תחת איום מתמיד של השמדה מציין בלוח השנה את היום המיוחד שבו יהודים הפסיקו למות. הדרך מהיעדר כבוד לזולת לדמוניזציה שלו ולרצון להשמיד ולעקור אותו משורש אינה רחוקה כל כך. כמו שמדורות ל"ג בעומר מכלות את העץ שנאסף למדורה, כך גם היעדר כבוד אנושי בסיסי לזולת מכלה את חייהם של חפים מפשע רבים.
ל"ג בעומר בא לכוון מחדש את המצפן המוסרי והחברתי שלנו כדי לאפשר לנו לכבד את אלה ששונים מאתנו. מובן שאין שום צורך שנסכים עם אנשים שאנחנו סבורים שהאידיאלים שלהם וקווי המדיניות שלהם בטעות יסודם. אנחנו גם לא מצווים להפנות את הלחי השנייה, כמובן. אך מחלוקות מיותרות, זלזול מרושע בזולת וחוסר יכולת לכבד את השונה הם בלי ספק מתכון לאסון בעתיד.
אני סבור שזה המסר המרכזי של ל"ג בעומר, של היום שמציין את הזמן שבו הפסיקו יהודים למות לפני 1,900 שנה כמעט. אנחנו צריכים להפנים את המסר הזה, שמראה לנו לאן חוסר כבוד עלול להוביל.
גם השנה נחגוג את ל"ג בעומר, כמו בשנים רבות בעבר, מול איומים וסכנות שמרחפות מעלינו. אך אנחנו מאמינים ששוב יבוא יום שבו יהודים יפסיקו למות ושהיום הזה יגיע מהר יותר אם ישררו בחברה היהודית יותר הרמוניה וכבוד הדדי.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה ללמוד גמרא?
בריאת העולם בפרשת לך לך
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
