שואל ללא רשות הבעלים | הרב ניר אביב | בית המדרש

ספריה
שומרים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
נושאים נוספים

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אסתר בת רחל

2 דק' קריאה

כאשר מישהו לוקח דבר בלי רשות מחברו ובלבו בטוח שאם היה שואל את חבירו היה מסכים. האם זה נקרא גניבה או לא?

תשובה:
תלוי באיזה סוג חפצים מדובר: חפצים שההשתמשות בהם היא באופן שאין חשש קלקול או חיסרון, מותרת, בתנאי שבסופו של דבר יחזור החפץ למקומו הראשון. אך בדבר שההשתמשות גורמת חיסרון לבעלים (כגון דבר מאכל) או קיים חשש קלקול (כגון מצלמה) אסור. במקום שברור לו שאם יוודע לבעלים שהוא נטל אזי ישמחו ויגילו מפני אהבתם אותו, ישנה מחלוקת הפוסקים.
ביתר הרחבה: הגמ' בבא מציעא דף מ"ג ע"ב אומרת ששואל שלא מדעת גזלן הוא, וכן נפסק ברמ"א חו"מ שס"ו סעיף ג'. אך מהרמ"א בסימן שפ"א סעיף א' משמע שבדבר שאין הבעלים מקפיד מותר להשתמש בחפץ חברו שלא מדעתו. וכל זה מדובר רק בהיתר השתמשות, ולא בדבר שעשוי להתקלקל או להיחסר. וכן כתב ספר מנח"פ בשם ליקוטי מהריש לומר שהמנהג פשוט ששואל אדם מבית חברו שלא בידיעתו ולא חיישינן לאיסור גזל, משום שכל אדם ניחא ליה שיהנו מממונו.
לגבי נטילת דבר ששייך בו קלקול או חיסרון, כגון: לקחת דבר מאכל וכו' שמחסר את הבעלים בכך, במקום שברור לו שאם יוודע לבעלים שהוא נטל אזי ישמחו ויגילו מפני אהבתם אותו, נחלקו האחרונים: הש"ך התיר ליהנות בה בלא דעת הבעלים אך השו"ע הרב אוסר. (עיין בכל זה בספר פתחי חושן שיתכן שהדבר נתון במח' תוס' עם הר"ן והריטב"א).
מקורות: ש"ך שנ"ח ס"ק א' (בעולם הישיבות נהוג לומר שהש"ך סותר כאן למה שהעלה בסימן רצ"ב ס"ק א'. ויש ליישב), שו"ע הרב הל' מציאה סעיף ד', פתחי חושן הל' גניבה ואונאה פרק א' ס"ק לז-ל"ח, וכן פרק ז' סק"ד.

נושאים נוספים

שומרים