ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- עובד ומעביד
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרגשתי שלא היה לי ברכה בכסף אז אני מחפש איפה אולי חטאתי. יש לי שלוש שאלות שכבוד הרב יגיד האם נהגתי כשורה או שעלי לתקן, ואם כן כיצד.
1. עבדתי בחברת שמירה. כאשר באתי לקבל את שכרי קיבלתי 1100 שקל במקום חישוב שלי שהיה סביב ה-800 שקל, כלומר, כ-300 ש"ח יותר (אך צריך לציין שלא ספרתי בדיוק את השעות אלה בערך יצא לי שאני צריך לקבל 800 שקל, גם מה שאני לא יודע בדיוק כמה כסף אני מקבל לשעה). הייתי מופתע אז ביקשתי פירוט. הם הביאו לי משהו לא ברור שרק בסוף רשום את הסכום (כנראה שהיה אצלם בלבול). יש לציין שאם הם שלמו לי כנראה שקיבלו עלי כסף ממי ששכר אותם. האם צריך להחזיר?
2. עבדתי בעבודה אחרת. הבוס (שיש מעליו עוד אחרים) סיכם איתי על 25 שקל לשעה והוא אמר לי שבתלוש יופיע 23 שקל והוא יוסיף לי שעות. היה נשמע לי חשוד אז שאלתי אם זה מאושר מההנהלה והוא אמר שכן. האם אני צריך להחזיר?
3. עבדתי בעבודה שהרגשתי שאני מקבל פחות מהשכר שמגיע לי אז לכן עבדתי יותר לאט (חשוב לציין שנצפיתי כל משך עבודתי על ידי מצלמות ולא אמרו לי כלום על העבודה האיטית או על ההפסקות) ולקחתי הרבה הפסקות קפה. האם צריך להחזיר כסף, אם כן כמה?
תשובה:
ראשית, ישר כוחך על הדקדוק במעשיך והרצון להיות נקי וזהיר בענייני ממונות, ועל זה נאמר בחז"ל שהרוצה להיות חסיד יעסוק בדיני ממונות (בבא קמא ל' ע"א).
כעת ניגש לשאלותיך:
1. אין להניח שהיה בלבול מצד המעסיק, משום שבדרך כלל ישנם אנשי מקצוע היושבים על ענייני החשבונות של החברה וכל תפקידם לייעל ולחסוך ולבדוק כיצד ניתן להוזיל עלויות. לכן, הסיכוי שישלמו לך יותר מכפי המגיע לך הוא קטן. ויותר מכך, אתה בעצמך כותב שלא ספרת בדיוק את השעות שעבדת, ואינך יודע כמה אתה מקבל לשעה, וקרוב לוודאי שהם חישבו את המספר המדויק של השעות לפי התעריף הנכון ויצא להם הסכום בסך 1100. יתכן גם שהכניסו לתלוש סעיפים שונים של הוצאות ביגוד וכד', אשר עזרו להגיע לסך הנ"ל כמקובל במקומות רבים.
בכל אופן ההגדרה ההלכתית של מצבך הוא 'איני יודע אם נתחייבתי, וללא תובעים', והדין הוא שפטור אפילו בדיני שמים (שו"ע חו"מ סימן ע"ה, י').
2. אינך צריך להחזיר. הסבר: הבוס שלך קיבל מן ההנהלה סמכות להפעיל שיקול דעת, ולנהל את נושא השעות והמחירים כהבנתו. לכן, הוא רשאי לדווח על יותר שעות ולדווח בגוף התלוש תעריף נמוך יותר.
3. הכלל הוא שהתשלום נקבע לפי קצב העבודה של אדם סביר. כלומר, יתכן וישנו עובד המסוגל לעבוד בקצב מהיר מכפי הרגיל ואם יאט את קצב עבודתו יושווה הקצב לממוצע, וזה בסדר. עליך לאמוד האם קצב העבודה שלך היה בשיעור הסביר וכן האם מספר הפסקות הקפה היו בגדר הסביר (העובדה שהיו שם מצלמות אינה מעלה או מורידה, ואין בה כדי להכשיר קצב עבודה לא סביר). אם התשובה היא שלילית, כלומר אתה בטוח שעבדת מתחת לקצב הסביר, עליך לאמוד באופן יחסי בכמה עבדת פחות מהסביר ולהחזיר זאת באותו יחס למשכורת שקבלת.
מקור לדבר מובא בשו"ע חו"מ בהלכות שכירות פועלים (סימן של"ז סעיף כ'):
"מוזהר הפועל שלא יבטל מעט כאן ומעט כאן, אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן, שהרי הקפידו על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה, וכן חייב לעבוד בכל כחו, שהרי יעקב הצדיק אמר: 'כי בכל כחי עבדתי את אביכן', לפיכך נטל שכרו אף בעולם הזה, שנאמר: 'ויפרוץ האיש מאד מאד'".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













