ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
הרב בועז הוטרר - ר"מ בישיבת הר ברכה
בפרשת שלח אנו עדים למחלוקת הגדולה בעם, בנוגע לארץ ישראל. מחלוקת שהביאה ל'ותשא על העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא" וסופה "אתם בכיתם בכיה של חינם ואני קובע לכם בכיה לדורות" בחורבן שני בתי המקדש בתשעה באב .
מה יסודה של המחלוקת? דומה שכדי להבינה יש לעיין במקום הראשון בו פורצת המחלוקת בפומבי. לאחר שהמרגלים שוטחים את דבריהם לפני כל העדה, נאמר: "ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". הפרשנות המקובלת לפסוק זה היא שכלב ניסה להשתיק את העם מטענותיו כנגד הארץ. אולם דומה שפשט הפסוק הוא כפי שנקטו כמה חכמים בדורינו (ראו מגדים לד, לז מאמריהם של י' שוה וי' אליצור) שהעם המדובר כאן אינו עם ישראל, אלא האמורי היושב בהר, הכנעני היושב בשפלה ובבקעה ועמלק היושב בארץ הנגב! שהרי תגובת המרגלים לדברי כלב בפסוק הבא היא "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו". כך גם משמעות 'העם' שני פסוקים קודם דברי כלב: 'אפס כי עז העם היושב בארץ".
ברור אם כן שגם 'העם' בדברי כלב הוא הכנענים. מהו אם כן: "ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה"?
נשים לב מה הן טענות המרגלים: הארץ אמנם טובה אך הבעייה היא העם אשר עליה. הפחד מפני יושבי הארץ אליהם נחשפו המרגלים בצורה חדה כאשר ראו את בני הענק בחברון - ביטל מבחינתם את הרלוונטיות של הארץ.
כלב לעומת זאת מבטל לחלוטין את החרדה מפני העם יושבי הארץ. כפי שיאמר גם בהיותו בן שמונים וחמש שנה: "עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא. ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר ה' ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות אולי ה' אותי והורשתים כאשר דבר ה'".
מחוייבותו של כלב לכיבוש הארץ וביטול החרדה מפני יושבי הארץ בולטים בהמשך הפסוק "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה ". לכאורה היה צריך להיות כתוב כי יכול נוכל לעם אשר עליה . אולם כלב בוחר לדבר רק על הארץ.
זהו אם כן הוויכוח המהותי בין כלב ויהושע למרגלים. הנחת היסוד של כלב ויהושע היא ש'אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חלב ודבש' ומה באשר לבעייה הכנענית? 'אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם, סר צלם מעליהם וה' אתנו אל תיראם'. המרגלים לעומת זאת יצרו בעיני עצמם ובעיני העם מצג דמוני של עמי הארץ 'ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפילים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעינהם' וממילא אין הם מדברים ככלב על הארץ 'עלה נעלה וירשנו אותה '. אלא על העם: 'לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו'.
ונסיים בדברי השל"ה: "שלש מתנות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, ולא נתנן אלא על ידי יסורין, ואלו הן: תורה, וארץ ישראל, ועולם הבא. וכי היכי דבביאה ראשונה בא עמלק, הכי נמי בקיבוץ גלויות כשרוצים לבא לארץ ישראל, עמלק מזדמן להם בדרך, וכאשר עינינו רואות היום תמיד, ירא ה' וישפט".
ענג שבת (306)
הרב בועז הוטרר
1 - העם והארץ
2 - זכות הציבור לדעת
3 - דיני השבוע ומנהגיו- פרשות שלח קרח
טען עוד
האם מותר לפנות למקובלים?
להתיחס בכבוד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה מחבר שמיים וארץ?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
