ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- גזילה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אם אני מקבל גמרא מחבר במתנה ולומד בה, והאמת שזה נקנה עם כסף גנוב, זה נחשב למצוה הבאה בעבירה ללומד כשהוא לא יודע שזה נקנה עם כסף גנוב? אותו הדבר עם משכורת ששולמה לי מכסף גנוב, האם מותר לי להשתמש בכסף אם לא יודעים שזה גנוב?
תשובה:
התשובה בקצרה: מותר לך להשתמש בספר או בכסף.
התשובה בהרחבה:
א. אם אינך יודע שמדובר בכסף גנוב אין שום בעיה, ואין עליך לחשוש כך סתם שמא מדובר בדבר מעין זה אלא אם כן יש לך מידע כלשהו לבסס את חששך.
ב. נשאר לדון לעצם העניין מה הדין בשאלות הנ"ל אם ידוע לך שאכן הכסף גנוב. לגבי המשכורת שהתקבלה מכסף גנוב נראה שמותר להשתמש, מטעם שיש כאן ייאוש בעלים ושינוי רשות (ע"י שהכסף עבר מהגנב לרשות מקבל המשכורת), ולכן מן הדין המקבל קנה לגמרי לרשותו את הכסף. (עיין בשו"ע חושן משפט סימן שס"ב סעיף ג').
ג. לגבי הספר, אם למקבל ידוע שנקנה מכסף גנוב, לכאורה היה מקום לדון לאסור על המקבל להשתמש בספר. הסיבה לכך היא, שכל זמן שהכסף לא יצא מיד הגזלן לרשות אחרת הכסף עדיין שייך לנגזל, ואם כן כאשר הגזלן רוצה לקנות את הספר בכסף הזה הרי הוא קונה בכסף שאינו שייך לו והמכירה אינה תקפה, והספר נשאר שייך למוכר. על זה יש להשיב ולומר, ראשית, מה שקונה אינו הכסף אלא המשיכה, ואם משך את הספר קודם ששילם הרי שקנאו במשיכה ולא ע"י המעות. שנית, גזלן שקידש אשה במעות שגזל, הדין הוא שהאשה מקודשת. וקשה: מדוע האשה מקודשת הרי הכסף עדיין לא יצא מרשות הנגזל, ואם כן מדוע הגזלן יכול לעשות קניין קידושין באשה ע"י כסף שאינו שייך לו? האבני מילואים (סימן כ"ח ס"ק ד') מבאר על פי הרשב"א והריטב"א, שאנו אומרים שהקניין ויציאת הכסף מרשותו באים כאחד (כמו בגזל ונתייאשו הבעלים והקדיש, קדוש), ואם כן אף כאן נוכל לומר כך.
ד. גם על הצד שהקניין לא הושלם, והחפץ עדיין נחשב שייך לנגזל, להלכה אין מצד מי שלא גזל בעצמו את האיסור של 'מצווה הבאה בעבירה'. הדברים מתבארים בשו"ע או"ח בסימן תרמ"ט, שם לגבי לולב גנוב כותב המחבר בסעיף א' כך: "ויש מי שאומר דלא נפסל גזול וגנוב אלא לגנב ולגזלן עצמו, אבל לאחרים כשר בשאר הימים, חוץ מיום ראשון". ביאור הדברים הוא שבלולב גנוב אי אפשר לצאת ידי חובה ביום הראשון של סוכות משום דכתיב "ולקחתם לכם" משלכם, וכל עוד שלא היה יייאוש ושינוי רשות הלולב נשאר שייך לבעליו הראשונים, והקונה מן הגנב לא יכול לצאת בלולב ידי חובה. אולם בשאר הימים של סוכות אין את הגדר של "לכם", אלא יש בעיה אחרת השייכת בכל המצוות והיא איסור "מצווה הבאה בעבירה". לגבי הגנב עצמו שעשה את העבירה ודאי ששייך האיסור גם בשאר ימי החג ואינו יוצא בלולב הזה, אולם יש מקום לדון לגבי האחרים שלא גנבו את הלולב בעצמם, האם יכולים לצאת בלולב הגנוב בשאר ימי החג. המשנ"ב (ס"ק ח') מביא מח' פוסקים בעניין:
"הנה מאי דמחמרינן לגבי אחרים על כרחך איירי לפני ייאוש, ולכם אמר רחמנא והאי לאו דידהו הוא, [דאי היה ייאוש מקודם אם כן אצלם הוי ליה ייאוש ושינוי רשות וקנין גמור הוא אצלם ולכם קרינא בהו], ואפילו הכי בשאר הימים לאחרים שרי, דסבירא ליה ל"יש אומרים" דלא שייך מצוה הבאה בעבירה לגבי אחרים שהם לא גזלוהו . ועיין במגן אברהם שהביא בשם המלחמות שחולק על זה , ודעתו דאף לגבי אחרים שהם לא גזלוהו אפילו הכי כיון דהחפץ לא נקנה אצלם שהוא לפני ייאוש והגזל תחת ידם הוא שייך גבייהו גם כן מצוה הבאה בעבירה ואינם יוצאין בו, ועל כן דעת המגן אברהם שלא להקל בזה. אבל באליה רבה כתב שיש לסמוך להקל כהיש אומרים, דאף לגנב ולגזלן עצמו דעת כמה פוסקים שסוברין דבשאר ימים יוצא בהן על כל פנים יש לסמוך עלייהו לגבי אחריני, וגם הגר"א בביאורו משמע שמצדד להלכה כהיש מי שאומר".
סיכום הדברים: ישנה מח' לגבי מי שלא עשה עבירה האם יוצא ידי חובת המצוה בחפץ שנעשתה בו עבירה על ידי אחר. דעת הרמב"ן שאינו יוצא ידי חובה, וכן פסק המגן אברהם להחמיר כמותו. אולם השו"ע פסק שיכול לצאת בו ידי חובה, שהרי אף בגנב עצמו נחלקו לגבי שאר הימים האם יוצא ידי חובה, שדעת הרמב"ם להתיר, והרמב"ן וראב"ד לאסור, אך לגבי אחר ודאי שיש להתיר. וכשו"ע פסקו אף האליה רבה והגר"א, ואת הראיה של המגן אברהם דחו הדגול מרבבה והגר"א.
לכן, להלכה מותר למי שלא גנב לקיים מצוה כגון לימוד תורה ע"י הגזילה ואין בזה משום "מצווה הבאה בעבירה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.












