ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- גזילה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לפני כשנה גנב ממני (בהונאה) אדם סכום לא מבוטל של עשרות אלפי ש"ח. לאחר כתקופה מסוימת תפסתי אותו והוא התנצל ואף החזיר לי חלק מהסכום תוך הבטחה להחזיר הכל. במקביל קיבלתי את סכום הגניבה מהביטוח. מה לעשות עם הכסף שהגנב החזיר? יוצא שעל אף עוגמת הנפש קיבלתי חלק מהכסף מהגנב וגם מהביטוח.
תשובה:
הדבר המחייב הוא התנאים המוזכרים בחוזה שחתמת עם חברת הביטוח, ולכן צריך לברר האם בחוזה ההתקשרות ביניכם ישנו סעיף, המופיע בדרך כלל בחוזה של חברות הביטוח, לפיו חברת הביטוח תיתן את הפיצוי במקרה של גניבה רק אם המבוטח לא יפוצה ממקור אחר. כמו כן, עליך להתקשר לסוכן ביטוח ולומר לו שאתה מבוטח בחברה אחרת (כדי שיענה לך תשובה אובייקטיבית) ולשאול אותו מה עושה חברת ביטוח במקרה כזה שנודע לה שהמבוטח קיבל פיצוי נוסף ממקור אחר, האם חברת הביטוח במקרה כזה יכולה לתבוע את המבוטח. אם מופיע סעיף כזה והתשובה של סוכן הביטוח תהיה לחיוב, עליך להחזיר להם את הכסף הכפול.
לדבר החתום ביניכם יש תוקף הלכתי, ככל תנאי שבממון שהוא קיים, לפי שאנשים רשאים להתנות ביניהם ולהתחייב אף לדברים שאינם מחוייבים על פי התורה, כשם ששומר חינם יכול להתנות להתחייב כשומר שכר (משנה בב"מ צ"ד ע"א).
לעצם העניין, בין אם חתמת ובין אם לא חתמת על תנאי כזה אתה רשאי לתבוע מהגנב גם את החלק שלא החזיר, משום שכספי הביטוח הם רק צד שלישי שאינו קשור להשבת הגזילה, ואין הגנב יוצא ידי חובה עד שמשיב לך את כל מה שגזל. כספי הביטוח שקיבלת הם רווח שלך מצד אחר שאינו קשור לעניין. דברינו הם על פי הנזכר בשו"ת ציץ אליעזר 1 (חלק י"ח סימן ס"ז) שמביא שכן דעת האור שמח (שכירות ז', א') לעניין שוכר שקבל על עצמו אחריות שריפה, וכן דעת המהרש"ם (חלק ד' סי' ז') בדין מזיק ששרף בית חברו, עיין שם.
^ 1.הציץ אליעזר דן שם בשאלה בעניין ספרי תורה שנגנבו האם מותר להשתמש בכספי הביטוח למטרות אחרות מלבד קניית ס"ת אחרים, והעלה שם שמותר. וז"ל: "אבל בנידוננו ספרי התורה הרי לא נמכרו אלא נגנבו ולא נמצאו עד כה, ולא הגנבים המה ששילמו תמורתם כדי שיחשבו דמי - הס"ת, אלא תשלומי - הכסף באו מצד שלישי, והוא ממוסד הביטוח שהבטיחו את עצמם אצלם, והמוסד הזה תשלומיו המה לא לפי ערך ההפסד אלא לפי הערך מדמי ההבטחה ששילמו אצלן, ומהמוסכם לשלם כתוצאה מכך, ואילו היו מובטחים בעוד מקום או מקומות היו מקבלים גם אצלם דמי - ביטוח, וזהו ענין מסחרי אתם, וא"כ איפוא הכסף שקיבלו מהביטוח אינם נחשבים ישירות כדמי הס"ת, זה ממשמש ובא מכח עסק מסחרי כתוצאה מתשלומי הביטוח שהיו משלמים כל השנים למוסד, ונערכים לפי דמי הביטוח ששילמו, ולא לפי ערך שיווים הממשי של הס"ת, ומכיון שכן לא נקרא זה דמי ס"ת ויכולים להוציא את הכסף לכל צרכי בית הכנסת. ואני מסתמך בדברי האמורים על דברי האור שמח בפ"ז מה' שכירות ה"א, דכותב, דנשאל באחד ששכר בית מחבירו וקיבל עליו אחריות מדליקה, ואחר כך הלך המשכיר והבטיח ביתו בחברות האחריות, ונשרף הבית, מי מצי השוכר לומר כיון דלית לך פסידא דדמי ביתך אתה נוטל מן החברה אדעתא דא לא קבלתי אחריות. והגאון או"ש ז"ל האריך בזה בבירורה, וזאת הלכה העלה שמה שחברת האחריות משלמת דמי הפסד הבית, אין זה פוטר את השוכר מתשלומים, ובסיס סברתו על כך היא, מפני דהמשכיר יכול לומר לשוכר מה איכפת לך מה שהרווחתי מן עלמא, ואף על גב דאנא ממצינא גוונא דלא אתינא לידי הפסד עפ"י הבטחון בחברת האחריות, אתה לא נפטרת מהאחריות שקבלת עליך, ואילולי הבטחון היה הבית אבוד ולא הצלתי מאומה מהשריפה, ואם החברה לא תשלם האם תפטר אתה מן האחריות, כן כי משלמים במה נפטר מאחריותך, אנא קא מרווחנא ואתה תשלם מה שנתחיבת, יעו"ש בסברא, ומסיים דהדין ברור שהשוכר שקיבל אחריות משלם דמי הבית.
וכיוצא בזה מצינו גם להגאון המהרש"ם ז"ל בח"ד סימן ז', דנשאל בדין מי ששרף בית חבירו שהיה אסיקירירט (מובטח באחריות) ושילמו לו בעלי האסיקיראציאן (חברת הביטוח) בעד ביתו שנשרף, אם חייב השורף לשלם לו, דהשורף טוען הלא לא גרמתי לך היזק וזה טוען שתשלומין הללו באים מצד אחר שנתן מעות תשלומי אסיקיראציאן כנהוג וכו', וזאת הלכה העלה דהדין עם הניזק ובירר להוכיח זאת, ונימק, דבשעה ששרף את הבית נתחייב בתשלומים, ואם הבעה"ב הרויח ולקח איסקיראציע (ביטוח) מה לו לזה בכך, ופשיטא שלא פרעו הם עבור מה שנתחייב השורף וכו', ועוד זאת, הדבר פשוט מסברא שאין להשורף שום זכות במה שעשה זה לעצמו מסחר עם הסיקיראציע, והוא ריוח של מסחר וכו' ואיך יעלה על הדעת שהשורף ירויח על ידי שזה עשה לעצמו מסחר מבחוץ וגובה דמי ההיזק גם מאחרים שיופטר השורף עי"ז יעו"ש ביתר אריכות".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














