ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- גזילה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לפני כשנה גנב ממני (בהונאה) אדם סכום לא מבוטל של עשרות אלפי ש"ח. לאחר כתקופה מסוימת תפסתי אותו והוא התנצל ואף החזיר לי חלק מהסכום תוך הבטחה להחזיר הכל. במקביל קיבלתי את סכום הגניבה מהביטוח. מה לעשות עם הכסף שהגנב החזיר? יוצא שעל אף עוגמת הנפש קיבלתי חלק מהכסף מהגנב וגם מהביטוח.
תשובה:
הדבר המחייב הוא התנאים המוזכרים בחוזה שחתמת עם חברת הביטוח, ולכן צריך לברר האם בחוזה ההתקשרות ביניכם ישנו סעיף, המופיע בדרך כלל בחוזה של חברות הביטוח, לפיו חברת הביטוח תיתן את הפיצוי במקרה של גניבה רק אם המבוטח לא יפוצה ממקור אחר. כמו כן, עליך להתקשר לסוכן ביטוח ולומר לו שאתה מבוטח בחברה אחרת (כדי שיענה לך תשובה אובייקטיבית) ולשאול אותו מה עושה חברת ביטוח במקרה כזה שנודע לה שהמבוטח קיבל פיצוי נוסף ממקור אחר, האם חברת הביטוח במקרה כזה יכולה לתבוע את המבוטח. אם מופיע סעיף כזה והתשובה של סוכן הביטוח תהיה לחיוב, עליך להחזיר להם את הכסף הכפול.
לדבר החתום ביניכם יש תוקף הלכתי, ככל תנאי שבממון שהוא קיים, לפי שאנשים רשאים להתנות ביניהם ולהתחייב אף לדברים שאינם מחוייבים על פי התורה, כשם ששומר חינם יכול להתנות להתחייב כשומר שכר (משנה בב"מ צ"ד ע"א).
לעצם העניין, בין אם חתמת ובין אם לא חתמת על תנאי כזה אתה רשאי לתבוע מהגנב גם את החלק שלא החזיר, משום שכספי הביטוח הם רק צד שלישי שאינו קשור להשבת הגזילה, ואין הגנב יוצא ידי חובה עד שמשיב לך את כל מה שגזל. כספי הביטוח שקיבלת הם רווח שלך מצד אחר שאינו קשור לעניין. דברינו הם על פי הנזכר בשו"ת ציץ אליעזר 1 (חלק י"ח סימן ס"ז) שמביא שכן דעת האור שמח (שכירות ז', א') לעניין שוכר שקבל על עצמו אחריות שריפה, וכן דעת המהרש"ם (חלק ד' סי' ז') בדין מזיק ששרף בית חברו, עיין שם.
^ 1.הציץ אליעזר דן שם בשאלה בעניין ספרי תורה שנגנבו האם מותר להשתמש בכספי הביטוח למטרות אחרות מלבד קניית ס"ת אחרים, והעלה שם שמותר. וז"ל: "אבל בנידוננו ספרי התורה הרי לא נמכרו אלא נגנבו ולא נמצאו עד כה, ולא הגנבים המה ששילמו תמורתם כדי שיחשבו דמי - הס"ת, אלא תשלומי - הכסף באו מצד שלישי, והוא ממוסד הביטוח שהבטיחו את עצמם אצלם, והמוסד הזה תשלומיו המה לא לפי ערך ההפסד אלא לפי הערך מדמי ההבטחה ששילמו אצלן, ומהמוסכם לשלם כתוצאה מכך, ואילו היו מובטחים בעוד מקום או מקומות היו מקבלים גם אצלם דמי - ביטוח, וזהו ענין מסחרי אתם, וא"כ איפוא הכסף שקיבלו מהביטוח אינם נחשבים ישירות כדמי הס"ת, זה ממשמש ובא מכח עסק מסחרי כתוצאה מתשלומי הביטוח שהיו משלמים כל השנים למוסד, ונערכים לפי דמי הביטוח ששילמו, ולא לפי ערך שיווים הממשי של הס"ת, ומכיון שכן לא נקרא זה דמי ס"ת ויכולים להוציא את הכסף לכל צרכי בית הכנסת. ואני מסתמך בדברי האמורים על דברי האור שמח בפ"ז מה' שכירות ה"א, דכותב, דנשאל באחד ששכר בית מחבירו וקיבל עליו אחריות מדליקה, ואחר כך הלך המשכיר והבטיח ביתו בחברות האחריות, ונשרף הבית, מי מצי השוכר לומר כיון דלית לך פסידא דדמי ביתך אתה נוטל מן החברה אדעתא דא לא קבלתי אחריות. והגאון או"ש ז"ל האריך בזה בבירורה, וזאת הלכה העלה שמה שחברת האחריות משלמת דמי הפסד הבית, אין זה פוטר את השוכר מתשלומים, ובסיס סברתו על כך היא, מפני דהמשכיר יכול לומר לשוכר מה איכפת לך מה שהרווחתי מן עלמא, ואף על גב דאנא ממצינא גוונא דלא אתינא לידי הפסד עפ"י הבטחון בחברת האחריות, אתה לא נפטרת מהאחריות שקבלת עליך, ואילולי הבטחון היה הבית אבוד ולא הצלתי מאומה מהשריפה, ואם החברה לא תשלם האם תפטר אתה מן האחריות, כן כי משלמים במה נפטר מאחריותך, אנא קא מרווחנא ואתה תשלם מה שנתחיבת, יעו"ש בסברא, ומסיים דהדין ברור שהשוכר שקיבל אחריות משלם דמי הבית.
וכיוצא בזה מצינו גם להגאון המהרש"ם ז"ל בח"ד סימן ז', דנשאל בדין מי ששרף בית חבירו שהיה אסיקירירט (מובטח באחריות) ושילמו לו בעלי האסיקיראציאן (חברת הביטוח) בעד ביתו שנשרף, אם חייב השורף לשלם לו, דהשורף טוען הלא לא גרמתי לך היזק וזה טוען שתשלומין הללו באים מצד אחר שנתן מעות תשלומי אסיקיראציאן כנהוג וכו', וזאת הלכה העלה דהדין עם הניזק ובירר להוכיח זאת, ונימק, דבשעה ששרף את הבית נתחייב בתשלומים, ואם הבעה"ב הרויח ולקח איסקיראציע (ביטוח) מה לו לזה בכך, ופשיטא שלא פרעו הם עבור מה שנתחייב השורף וכו', ועוד זאת, הדבר פשוט מסברא שאין להשורף שום זכות במה שעשה זה לעצמו מסחר עם הסיקיראציע, והוא ריוח של מסחר וכו' ואיך יעלה על הדעת שהשורף ירויח על ידי שזה עשה לעצמו מסחר מבחוץ וגובה דמי ההיזק גם מאחרים שיופטר השורף עי"ז יעו"ש ביתר אריכות".
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מכינים תה בשבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שיא השיאים בפסח!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מי צריך את הערבה?
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
