ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות תשעה באב
- ספריה
- הלכות חגים
- חודש אב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
שיעורי הרב אליעזר מלמד לימי בין המצרים
א. מותר לאכול בערב תשעה באב עד סמוך לשקיעה, אבל בין השמשות, אסור בכל מה שאסור בתשעה באב, ולכן צריכין לחלוץ את המנעלים קודם בין השמשות. (עיין שו"ע תקנג סע' ב. כה"ח שם ס"ק ט).
ב. לא יטייל בערב תשעה באב. ונוהגין שלא ללמוד אחר חצי היום כי אם בדברים שמותרים ללמוד בתשעה באב. אמנם אם ערב תשעה באב חל להיות בשבת, מקילין ללמוד תורה גם אחר חצות (עיין רמ"א תקנג סע' ב. כה"ח שם ס"ק חי. בא"ח דברים יח).
ג. חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום ראשון מותר לנהוג בו כבכל שבת רגילה, לאכול בשר ויין כסעודת שלמה בשעתו אפילו בסעודה שלישית (שו"ע תקנב סע' י).
ד. ברית מילה ופדיון הבן שזמנם בערב תשעה באב יעשו סעודה קודם חצות היום. (עיין כה"ח תקנא ס"ק קסח). ויש מתירין לאכול בסעודה זאת גם בשר ויין (שם תקנ"א ס"ע י' ומשנ"ב ס"ע עח) ולדעת בא"ח נהגו להחמיר בבשר ויין גם בשבוע שחל בו (דברים טו) ומשמע מדבריו שאפילו מר"ח מחמירים בכך.
ה. אין אומרים תחנון במנחה של ערב תשעה באב מפני שתשעה באב נקרא "מועד". דכתיב "קרא עלי מועד" (איכה א טו). ולכן אם חל ערב תשעה באב בשבת - לא אומרים "צדקתך" במנחה. (שו"ע ורמ"א תקנב סע' יב.).
ו. מי שמתענה כל ימות השנה שני וחמישי וחל תשעה באב להיות ביום שלישי, יבקש שיתירו לו את נדרו. אמנם אם אין לו מי שיתיר נדרו, יש אומרים שיאכל ביום זה ויקבל על עצמו לצום יום אחר כנגדו. ויש אומרים שיצום עד לפני השקיעה כיוון שזה כאילו התנה מראש בעת שקיבל עליו לצום שלא לצום בערב צום אחר. (עיין שו"ע ורמ"א תקנב סע' יא. תקסב סע' א, ג. כה"ח תקנב ס"ק הן-חן).
ז. מי שיש לו "יארצייט" בערב תשעה באב, יתנה בפעם הראשונה שלא להתענות רק עד סמוך לשקיעה ואז יאכל סעודה מפסקת. ואם חושש שתזיק לו התענית יעשה התרת נדרים. (עיין שו"ע תקנב סע' יא. כה"ח שם ס"ק ון, זן, חן).
ח. סעודה מפסקת - אין אוכלים בה שני תבשילים, ואפילו לא ביצה רכה וביצה קשה שנחשבים לשני מינים. (עיין משנ"ב שם ס"ק י' יג יד) ומותר לאכול רק סוג אחד של תבשיל בלבד, ואף על פי שיש בו כמה מינים ובלבד שכך מבשלים אותו תמיד. ומעיקר הדין מותר לאכול סוגים שונים של ירקות או פירות או מוצרי חלב לא מבושלים, אך טוב להתרחק מהם כדי למעט הנאותיו (עיין שו"ע שם סע' א, ג, ד. בא"ח דברים יט).
ט. משקה ה"קולה" נחשב דבר מבושל. גם חלק מהגבינות הן מבושלות. רסק עגבניות נחשב מבושל. סתם לבן או חלב מפוסטר - לא נחשב מבושל. גלידה ושוקולד נחשבים מבושלים. ואף על פי שתבשיל אחד מותר בסעודה זו - אין לאכול מעדנים בסעודה מפסקת אפילו לא תבשיל אחד (עיין בא"ח ט).
י. נהגו לא לאכול סעודה מפסקת בישיבה על כסא ושולחן, אלא בישיבה על הקרקע. ולא ישב בסעודה זו על הארץ ממש, אלא על שמיכה או שטיח וכדו'. ולא ישב על דבר שגבוה טפח או יותר (שמונה ס"מ). ולא ישבו לאכל שלושה ביחד, ואם ישבו שלושה - לא יזמנו. (עיין שו"ע שם סע' ז, ח. כה"ח שם ס"ק טל, מג. בא"ח דברים כ. משנ"ב ס"ק ז יט).
יא. אין אנו מפסיקים לאכול, אלא זמן מועט קודם השקיעה ואם הפסיק מוקדם יותר יוכל לחזור ולאכול, אלא אם כן אמר בפירוש שלא יאכל עוד. ויש מחמירים גם אם חשב בליבו שלא לאכול. אם קיבל עליו תענית קודם השקיעה - אסור בכל הדברים האסורים בתשעה באב. (עיין שו"ע תקנג סע' א. כה"ח שם ס"ק א, ד).
יב. כל הדינים המוזכרים לעיל לאיסור בסעודה מפסקת - הם רק לסעודה שאחרי חצות היום ושלא אוכל אחריה סעודת קבע אפילו שהאוכל ארעי. וכששני התנאים האלו לא מתקיימים - לא יחמיר באותה סעודה (עיין שו"ע תקנב סע' ט. בא"ח דברים כ).
יג. כתב הרמ"א שנהגו בכל גלילות אשכנז לאכל בערב תשעה באב סעודה קבועה קודם מנחה. (תקנב סע' ט). וכתב המג"א שסעודה זו היא זכר לשמחה שהיתה נהוגה בתשעה באב בימי בית שני (שם ס"ק יא).
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
שיא השיאים בפסח!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
