ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א – רוב מצויים אצל שחיטה מומחין הן
הקדמה
(בדף ט. למדנו שהשוחט צריך לדעת הלכות שחיטה. שם שאלנו פשיטא, וענינו שגם אם שוחט כמו שצריך, אולי זה במקרה, לכן צריך לוודא שיודע. עכשיו נראה דין דומה).
א. ר"נ-רב - ראה אחד ששחט, צריך לראותו מתחילה ועד סוף.
במה מדובר?
אם יודע שיודע – כשר,
אם יודע שלא יודע – פשיטא שפסול,
ואם לא יודע אם יודע – הרי רוב מצויים אצל שחיטה מומחים הם (וכשר).
אלא – יודע שלא יודע, אך שחט סימן אחד בסדר, עדיין צריך לראות ששחט טוב גם את הסימן השני.
[המקור ל"רוב מצויים" - דתניא – שלח שליח לשחוט ומצאו שחוט, או שמצא תרנגולת שחוטה בשוק – כשירה. עכשיו נראה עוד שתי סוגיות בהקשר לסוגיא זו]:
ב. רב נחמן – שלח שליח לשחוט ומצאו שחוט – כשר,
שלח שליח לתרום ו מצאו תרום – לא תרום.
למה לא תרום: 1. השליח לא עשה שליחותו אלא אדם אחר. + 2. כשאדם אחר תורם – אינה תרומה (צריך מדעת בעה"ב).
למה בשחיטה זה כשר? (מספיק לדחות אחת מההנחות)
1. רב דימי – לכאורה כי "חזקה ששליח עושה שליחותו" (דחיית הנחה 1), אך אז קשה למה יש הבדל בזה בין שחיטה לתרומה.
2. רב נחמן – בשניהם השליח לא עושה שליחותו, אלא שבשחיטה כשר – כי רוב מצויים מומחים , בתרומה פסול – כי צריך לתרום מדעת בעה"ב .
ג. רוב מצויים אצל שחיטה מומחים – מחלוקת תנאים.
A. לעיל ראינו ברייתא - שמצא תרנגולת שחוטה בשוק – כשירה.
B. אבדו לו גדייו ותרנגוליו ומצאן שחוטים:
| ר"י - אוסר | ר' חנינא - מתיר | רבי – באשפה אסור, בבית מותר. |
|
הבנה ראשונה - | לא מומחים (ופסול גם בבית) | רוב מצויים מומחים | רבי דעה בפנ"ע - מומחים, אך באשפה סביר שזה נבילה. | ק"ק למה ר' חנינא מתיר באשפה. |
הבנה שנייה – לפי כולם מומחים. | באשפה בשוק – אסור, בבית – מותר, מחלוקת באשפה בבית - |
| ||
נבילה | לא נבילה | קשה – (יב. 5-) הרי מדבר על מצב בו יש מחלוקת, וזה רק באשפה בבית, אז מה הכוונה שמתיר "בבית"? |
| |
חלק ב – שחיטת חרש שוטה וקטן כשרה בהשגחה
א. רבא – רק בדיעבד (מדויק מ"שמא יקלקלו ").
ב. לפי משנתנו לא צריך כוונה בשחיטה, וזה מחלוקת בזרק סכין לקיר ושחט – ר' נתן – כשר, חכמים פוסלים
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
