ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
א. "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" .
ב. "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל כָּל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ" ג." לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם" (דברים ה' ו-ח).
נראה מהפסוקים שאף אם אדם מקיים את הדיבר הראשון, של "ואהבת.." והוא שולל כל עבודה זרה "לא יהיה לך אלקים אחרים" ובכל זאת יתכן שייכשל בעשיית פסל או תמונה וצריך צו מיוחד לאסור זאת. ננסה לברר מהי משמעותו הפנימית של צו זה?
בתחילת פרשתנו אנו מוצאים ציווי הדורש עיון "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" (ד' כג). מפשט הכתוב נראה לכאורה כי יש "פסל ותמונה" "אשר צוך ה' " וזה דבר הטעון בירור ! . רש"י (שם ד"ה אשר צוך ה' ) מבאר שכונת הכתוב "אשר צוך עליו שלא לעשות". אולם מובא בשם האדמו"ר מקוצק שיש בפסוק זה רמז שיש משמעות גם לפשט הפשוט. כוונתו היא שיש גם בחינה של עשיית "פסל ותמונה" של מה שהקב"ה "צוך" וגם על כך יש להזהיר. לפעמים אדם מקיים מצווה אבל בעצם עושה את ה"פסל והתמונה" של המצוה ולא את "נשמתה ורוחה" של המצוה.
דוגמא מאלפת לעשיית מצווה רק מבחינתה החיצונית, נוכל למצוא בספור המזעזע המסופר בגמרא:
"תנו רבנן: מעשה בשני כהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש (בנסיון להקדים איש את חברו בזכות לקיים את מצוות תרומת הדשן של בוקר), קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חבירו - נטל סכין ותקע לו בלבו. עמד רבי צדוק על מעלות האולם, ואמר: אחינו בית ישראל שמעו! הרי הוא אומר (דברים כא) "כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושפטיך", אנו על מי להביא עגלה ערופה? על העיר או על העזרות? געו כל העם בבכיה. בא אביו של תינוק ומצאו כשהוא מפרפר. אמר: הרי הוא כפרתכם, ועדיין בני מפרפר, ולא נטמאה סכין. ללמדך שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים" (יומא דף כג ע"א).
את בית המקדש אסור לבנות מאבני הגזית "כי חרבך הנפת ותחללה" סתות האבנים בכלי ברזל פוגם במעלת המקדש. דוד לא זכה לבנות את ביהמ"ק גם בגלל שהיה צריך להתעסק במלחמות. על המקדש נאמר "תוכו רצוף אהבה" (שיר השירים ג' ט). על ארון העדות בקודש הקודשים אנו מוצאים את הכרובים "תינוק ותינוקת" המסמלים את החבור והאחוה. גם תפילתו של שלמה בחנוכת המקדש (מלכים א' ח' פס' לח - מד) מדברת על שלום ואחווה לכל האנושות. הריצה של הכוהנים כדי לזכות בעבודת המקדש, שהביאה לרצח, מראה בעצם שאין מסירות ל"תוכן, לרוח ולרעיון", אלא ל"פסל" ול"תמונה החיצונית". גם תגובתו של האב מראה על אותו קלקול. דיני טהרה וטומאה מטרתם להחדיר את ערכם של החיים, המת הוא "אבי אבות הטומאה". אין בעל חי המטמא. בתקופת בית שני הקפידו בענייני טהרה אלא שהיה זה בבחינת "הפסל והתמונה" של המצוה. "טהרת הסכין" הייתה חשובה לאב יותר משפיכות הדמים.
גם בימינו, (אע"פ שבוטל יצר הרע של עבודה זרה) יש רלוונטיות לצו ש"לא תעשה כל פסל ותמונה". הבה נתפלל ונשתדל כי נזכה ליהדות שבנויה להובילנו על ערכים שמקורם ב"תוכן" ב"נשמה" של המצווה ולא בקליפתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
