ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
והנה מתחילה הוכנו ב' הכחות הכלליות בשני השבטים שהוכנו למלוך בישראל, אפרים ויהודה. וכמו בתחילה, מעשי אבות סימן לבנים, יוסף היה המשביר... והחיה את יעקב ובניו בחיי החומר... ויהודה מיוחד לכח ישראל המיוחד... והנה תכלית בחירת מלכות בית דוד היה שיהיו ב' הכחות נכללים כאחד,... היה הכל מאוחד בכח אחד על ידי עץ יהודה שהיה כולל גם כן כוחו של יוסף... וע"י קיבוץ ב' הכחות יחדיו היו שניהם מתעלים...[המספד בירושלים].
חודשיים בלבד עברו למן היום בו הציג מרן הרב את כף רגלו על אדמתה של ארצנו הקדושה, וכבר סבבה לפתחו ההשגחה העליונה את אחד מיני רבים מהנושאים הרגישים שעוד יובאו להכרעתו כרבם של ישראל.
בימי בין המצרים של שנת תרס"ד, בשלהי חודש תמוז, הלך לעולמו קברניטה הצעיר של הספינה הציונית, ובניה של יפו בקשו את רבם ליטול חלק פעיל בעצרת האבל לזכרו של מי שקנה לעצמו לימים את התואר "חוזה מדינת היהודים".
לא זו הבמה לפרט בה את הלבטים ההלכתיים הסבוכים בסוגיא זו. פתרונות יש בנמצא עבורם, אך הפתרונות האלו אין בכוחם לסול את המסילות להחלטה האם לעשות שימוש באותן נתיבות וליטול חלק בעצרת הזיכרון או להימנע ממנה. לשם כך צריך היה עיניים צופיות למרחוק ולב שומע לשפוט את הדברים גם לאורה של השעה על כל הכלול בה.
הרב החליט להופיע, והארץ רגשה.
הללו מיימינים והללו משמאילים, בני יפו הגאים ברבם הנערץ מחד ובני ירושלים התמהים על הנהגתו בקודש של הארי שעלה ובא זה עתה אל ארצם מאידך, איש לא החשה. ואפשר שמה שקרה פעמים רבות מידי, קרה גם עתה. קולה הצלול של התורה, תורתו הגדולה של הרב, נבלע בבליל הרחשים שאפפוהו ולא נשמע כפי שהיה ראוי לו להישמע, ומשום כך גם טרם נתן את פירותיו המקווים.
על שני שבטים נסבו דבריו של הרב, על שבט אפרים ועל שבט יהודה:
את שבט יהודה, מלכם של אחיו אשר נשלח לפני מחנהו של יעקב "להורות לפניו" ולהכשיר בתי מדרש, כולם מכירים. "היתה יהודה לקודשו", ואל נצר הקדושה הזו אל משיח בן דוד כולנו נושאים את עינינו.
לא עליו הרחיב מרן הרב בדבריו אלא על משנהו, משיח בן אפרים.
"וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי-הִפְרַנִי אֱלקִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי". אפרים, בנו השני של איש המלוכה הראשון שיצא מבני ישראל, מסמל יותר מכל את התמורות שעברו על ראשו של אביו הגדול. את הגלות והגאולה, את מסלול החתחתים ממעמקי בור הנחשים במדבר, דרך בית האסורים, ועד לבית המלוכה אל מעל לכיסאות יתר השרים. זהו בתמצית כוחה הנפלא של האמונה, היכולת להפוך גם את האפר הנותר מן השרפה, האוד המוצל מן האש, לכוח אדיר של צמיחה, לזרעים של פריון. אלה היודעים להפוך את הרע לטוב, ואת הקשיים הגדולים ביותר לברכה ולשגשוג, הם אנשי האמונה בני היכלו של משיח בן אפרים הראשונים לגאולה.אך אם בעבר התפרש האפר הזה כאפר האינקוויזיציה, אושוויץ ויתר רדיפות היהודים לאורך הדורות כולל בארצם, עיניו הצופיות של מרן הרב הוציאוהו אל המרחב. האפר הזה הוא גם האפר הרוחני, התחושה שכל האידיאלים הנעלים נשרפים וששאר הרוח כאילו עבר, נמוג ונגוז מן העולם.
וכך כתב הרב באורות התחיה: "מקובלים אנו שמרידה רוחנית תהיה בא"י ובישראל בפרק שהתחלת תחית האומה תתעורר לבא. השלוה הגשמית שתבוא לחלק מהאומה אשר ידמו שכבר באו למטרתם כולה, תקטין את הנשמה ויבואו ימים אשר תאמר 'אין בהם חפץ' ".
ליבו הרחום שותת : "נדוים ונמוגים הננו למראה דור שלם - אבות ובנים יחדיו של אומה שלמה - המתהפך בחבליו בענות נוראה ומצוקי שאול. והכאב כל כך גדול, עד שנוטל ממנו גם כן את כשרון הדבור, איננו יכול בשום אופן אפילו לספר את צרותיו, בדבור מובן ומבואר". (מאמר "הדור")
על כך מבכה רבנו הגדול בהספדו המדובר :
"והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, על כן ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה".
אולם כבר לימדנו רבינו הגר"א לדעת כי בעקבות משיח מכל צרה יוצאת ישועה, וכי 'עת צרה ליעקב וממנה (= מתוכה ממש ומכוחה) יושע'. ועל כן אמרו בזוהר ד"רב מתיבתא אשר בהיכלא דמשיחא אמר: מאן דלא הפיך מרירא למתיקא, וחשוכא לנהורא לא ייתי הכא".
זהו כל יעודנו עתה לעמוד כיוסף בצאתו מבית האסורים, ולהכריז גם בפני האדיר שבמלכים, על אמונתו העזה באלוקים "בלעדי, אלוקים יענה וכו'". לפתח את האמונה בתוכנו ומתוכה לראות את האור גם אצל אלו שנראים כמתכחשים לו, ולהכיר כיוסף את אחיו גם אם הם לא תמיד מכירים בו.
זו הייתה דרכו של הרב בדרך שהוסברה על ידו על הדברים שאמר בהספדו :
"כי מחשבה כזאת של הטבת מצבם של ישראל בארץ ישראל... והרצון של ההטבה החומרית יהיה נסמך עליו, (על כח קדושת התורה), לאהוב שלומן וכבודן ואהבתן של ישראל באמת, אז יאר ה' פניו אלינו ויצליחנו בכל מעשינו, בתחילה בישועה קמעא קמעא... ואחר כך באור גדול ומפליא ..." (גנזי ראי"ה ג' אגרת לאדר"ת)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













