ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
קרי, לדעת רבי מאיר לתנאי יש משמעות רק כאשר מוזכרות שתי האפשרויות: מה אם יקרה אם התנאי יתמלא, ומה יקרה אם הוא לא יתמלא (תנאי כפול).
הגאונים סברו שרק בענייני קידושין וגירושין יש צורך בהקפדה על הלכות התנאים, והרמב"ם חלק עליהם (רמב"ם הלכות אישות פרק ו הלכה יד): "יש מקצת גאונים אחרונים שאמרו שאין אדם צריך לכפול תנאו אלא בגיטין וקידושין בלבד אבל בדיני ממון אינו צריך לכפול, ואין ראוי לסמוך על דבר זה".
מהשו"ע נראה שהוא פסק כדעת הגאונים (אבן העזר לח, ד), ובספר נתיבות המשפט (סימן רז ס"ק א) הביא "שעכשיו נוהגין דבמטלטלין לא בעינן תנאי כפול" (וראו עוד פד"ר ו, עמ' 97 בעניין זה).
שיטת התוספות מסבירה את הסיבה והמקום לצורך בדיני התנאים (תוספות מסכת קידושין דף מט עמוד ב, ד"ה דברים): "ואומר ר"י דצריך לחלק ולומר דיש דברים שאינם צריכין תנאי כפול אלא גלוי מילתא דאנן סהדי דאדעתא דהכי עביד. וגם יש דברים דאפילו גילוי מילתא לא בעי כגון ההיא דהכותב כל נכסיו לאחרים ושמע שיש לו בן שהמתנה בטלה".
ר"י מסביר שהצורך בפירוט התנאי, בסגנון של "תנאי כפול", נובע מהצורך להבהיר, שהמעשה אכן כפוף לקיום התנאי. לכן, במצבים בהם "אנן סהדי" שהרצון של האדם לעשות את המעשה תלוי בקיום התנאי, אין צורך לכפול את התנאי. דהיינו, רמת הפירוט של התנאי תלויה ברמת הודאות של הפרשנות של הדברים.
למעשה, ישנן שלוש דרגות: במצבים מובהקים אין צורך שאדם יסביר את כוונתו ואינו צריך כלל להזכיר את התנאי: כגון, אדם ששמע שמת בנו היחיד והעניק את רכושו בצוואה לאדם אחר. למרות שמות הבן כלל לא הוזכר בצוואה – אם יתברר שהבן חי - ברור שהצוואה בטלה, משום שאנו מניחים שהיא היתה מותנית בידיעה על מות הבן.
במקרים אחרים יש צורך ב"גילוי מילתא", דהיינו, באמירה מבארת שמעשה מסוים הוא מותנה. המקרה המובא בגמרא הוא של אדם שרצה לעלות לארץ ומכר את ביתו לשם כך. אלא שהעלייה לא צלחה, ומהגמרא עולה שאילו העולה היה אומר שהוא מוכר את הבית בגלל כוונתו לעלות, הוא יכול היה לבטל את העסקה בעקבות כישלונה של העלייה.
הרמה הגבוהה ביותר של הפירוט היא כאשר יש צורך בתנאי כפול. מדובר על מקרים בהם קשה להעריך האם אכן הליך מסוים היה מותנה או לא, לכן על מנת שבאי קיום התנאי המעשה יבטל – צריך תנאי כפול.
מקרה כזה נידון לפני בית הדין של "ארץ חמדה - גזית" בירושלים, כאשר מעסיק סיכם עם עובד על עבודה ארוכת טווח, ותשלום לפי שעות. בהסכם נאמר שהעובד ידווח כל חודש על מספר שעות העבודה שבוצעו. לאחר זמן-מה התגלע ויכוח בין המעסיק והעובד לגבי גובה השכר. לאחר הויכוח העובד חדל מלדווח למעסיק על היקף העבודה, עד שהחיוב הצטבר לסך של עשרות אלפי שקלים, וכאשר דרש העובד את התשלום הגיעו הצדדים לבית הדין.
בית הדין קבע כי בדרך כלל הדרישה לדיווח שעות עבודה חודשי איננה תנאי מחייב. ולכן בדרך כלל גם ללא דיווח שעות יש חובה על המעסיק לשלם עבור העבודה. אלא אם כן מדובר בתנאי כפול, אשר מגדיר באופן מפורש שללא עמידה בתנאי לא ישולם שכר.
אולם, בהקשר של הויכוח בין הצדדים על גובה שכר הטרחה, הפך הסעיף לתנאי מחייב (בדומה ל"גילוי מילתא" שהוזכר לעיל) גם ללא תנאי כפול. שהרי העובד ידע שהמעסיק איננו מרוצה מגובה השכר, ולכן בהקשר זה היה עליו לדעת שללא דיווח רצוף הם ייפגעו בזכותו לגבות את שכרו.
לאור זאת, ולאור נתונים נוספים חייב בית הדין את המעסיק באופן חלקי, כיון שבסופו של דבר הוא נהנה מהעבודה, אבל ייתכן והיה יכול להגיע לתוצאות דומות בעלות נמוכה יותר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













