ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כז. תחילת פרק השוחט – כז: 8 שורות מלמטה)
א. המשנה – כמה סימנים
בהמה – רוב שני סימנים, עוף – רוב סימן אחד (ר"י – גם ורידים).
לשון "השוחט" (בדיעבד) – 1. על אחד בעוף. 2. על רובו.
ב. מניין לשחיטה מן הצוואר?
[את כל המקורות הבאים הגמרא דוחה: 1. דחיות מקומיות. 2. מניין נלמד את הפסולים בשחיטה. אלא זה הלמ"ס, ואח"כ מביאים לימוד אחר מאותם מקורות].
| המקור | איך לומדים | הדחייה המקומית | מה לומדים למסקנה |
1. רב כהנא | ושחט את בן הבקר (ויקרא א,ה) | ממקום ששח חטהו – נקה, הוצא דמו (וחטא את הבית, תחטאני כאזוב). | אולי זה: | שלא יעשהו גיסטרא (יוריד הראש לגמרי) |
2. רב יימר | וזבחת מבקרך ומצאנך (דברים יב,כא) | ממקום שזב – חתהו (שוברהו – "אל תירא ואל תחת") | אולי זה: | |
3. דבי רי"ש | ושחט את בן הבקר | ושחט=וסחט, | אולי זה: |
4. תני ר' חייא
(ויקרא א)
ו (בקר)- והפשיט את העולה וניתח אותה לנתחיה.
ח - וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים, את הראש ואת הפדר (=חלב) על העצים...
יב (צאן) - וניתח אותו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו, וערך הכהן אותם על העצים
ראש מלמד שלמרות שהותז (שני סימנים) ולא היה בהפשטה, עדיין צריך לערוך אותם. מכאן שהותזו.
[ועוד לימודים:
ראשו ופדרו (פסוק יב) – שהם קודמים.
פדר (פס' ח) - ששמים הפדר על מקום החת)]
5. האי תנא – דתניא
בסיכום של ענייני הקרבנות (סוף צו) - "זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרומשת במים..." (ויקר יא, מו).
ר"א – מעוף לבהמה:
כמו שעוף הכשרו מהצוואר (מליקה ממול ערפו) גם בהמה.
אך לא ממול ערפו כי "ומלק את ראשו ממול ערפו" – דווקא בעוף,
זאת – שלא כשר בסימן אחד.
ת"ק – מבהמה לעוף:
שיש שחיטה בעוף.
זאת – שלא צריך שני סימנים
(כז: באמצע)
ג. סימן אחד בעוף
A. בברייתא הנ"ל – לת"ק – זאת – שלא צריך שני סימנים. לר"א כנראה יש מקור אחר.
B. תני בר קפרא – עוף נמצא בין בהמה (2 סימנים) לדגים (שום סימן) והוקש לשניהם ועושים פשרה – סימן אחד.
בדומה לזה, דרש עובר גלילאה – בהמה מהאדמה – 2, דגים מהים – 0, עוף מרקק (בוץ)– 1.
C. השלמות:
a. מניין שדגים בלי שום סימן -
הצאן ובקר ישחט להם אם את כל דגי הים יאסף.
(ואמנם גם לגבי השלו כתוב אסיפה, אך כאן זה כתוב כתחליף לשחיטה).
b. מניין שעוף נולד מרקק
- ראיה מציאותית - יש לו קשקשים ברגליים.
- ראיה מהפסוקים - הקונטריקון הרומאי טען שיש סתירה:
בפרק א - וַיֹּאמֶר אֱלקים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ... (כ),
בפרק ב - וַיִּצֶר ה' אלוקים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ (יט).
תשובות ר"ג:
1. נברא מרקק (בוץ).
2. נבראו מהמים, ובפרק ב עוף הוזכר רק כי האדם קרא לו בשם.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.













