ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הניב "מדרך כף רגל" משמש במשמעויות רבות. משמעות אחת היא " אפילו הדבר הקטן ביותר ": "מי שזכה בתורה, זכה בכל העולם, ומי שלא זכה בתורה, אין לו להנות מהעולם עד מדרך כף רגל, זולת אם ישמש הכשר עמליה" (אור החיים הקדוש, פרשת בראשית).
משמעות דומה היא " בכל מקום ": "השי"ת יהא בסעדך בכל מדרך כף רגל" (שו"ת ויען יוסף, אורח חיים סימן שעו).
גם מקום מחיה , או אפשרות לחיות היא מדרך כף רגל: "ולחמלתו על קהלו כי כמעט שלא יישאר לשום אשכנזי עד מדרך כף רגל בא"י" (שו"ת גינת ורדים חלק יורה דעה כלל ג סימן ט).
המקום עליו דורכים מכונה מקום מדרך כף רגל: "להניח על העמודים קורות ונסרים מקום מדרך כף רגל, באופן שיש אויר בין הקברים לקורות ונסרים שאין הדורכים דורכים ונוגעים בקברים כלל" (שו"ת כתב סופר יורה דעה סימן קע), או מקום שרגילים ללכת בו : "יש כמה קברות ישנים שנהרסו ע"י מדרך כף רגל הגוים ובהמותיהם" (שו"ת שמחת כהן, חלק יורה דעה ב סימן קסט).
מדרך כף רגל היא גם הזכות לעבור במקום מסוים : "אם מארי ביתא יש לו שם מדרך כף רגל ובזה הוי שותף" (שו"ת יש מאין סימן לד).
מכיוון שפעם דרכו ענבים ברגל, הרי מדרך כף רגל פרושו גם דריכת ענבים בגת : "לבי הידד בדורכים יענה על מדרך כף רגל נכרי בין הגתות, אשר אין מקום לנוס ולהנצל מידי המשכה" (שו"ת מהריט"ץ ישנות, סימן יא).
דריכה ברגל על אחר פרושו השתלטות עליו ובזיונו : "אין להחמיר בזה משום שלא יהו בנות ישראל החשובות מדרך כף רגל בני פרוצי עמנו" ( שו"ת תשב"ץ חלק א סימן קנד ).
משמעות נוספת היא המקום ברגל שעליו דורכים , כגון בתיאור סוג מסוים של נעליים: "אותן אין עשויין להנאת חימום אלא להנאת מדרך כף רגל" (ראב"ן ביצה ד"ה ומשלחין ביו"ט).
ענג שבת (308)
הרב בועז הוטרר
21 - "מה יישאר לי ביד?"
22 - מדרך כף רגל
23 - ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
