ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
אייר תשס"ו
שימוש בקברים לצורך גניזה
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
32 - הפרדת יריעה למשמרת מתוך ספר תורה פסול.
33 - שימוש בקברים לצורך גניזה
34 - חיוב עריכת סעודת שבע ברכות
טען עוד
לאור כמויות הגניזה בבתי הכנסת ובמוסדות הציבור, אשר לרוב דורשות קבורה על-פי ההלכה, רצינו לברר אם ניתן לקברם עמוק באדמה (כפי שהמלצתם "במראה הבזק" חלק ה' תשובה פט הערה 7) ומעליהם לקבור את מתי ישראל? במיוחד לאור העובדה שכבר כמה שנים נוהגים לקבור מתים בקומות. בכך יצטמצמו באופן משמעותי העלויות הכרוכות בקבורת הגניזה, ואת גניזת כל עיר ועיר ניתן יהיה לקבור בבית הקברות המקומי, ללא צורך בשינוע לאתרי קבורה יעודיים.
תשובה
הפתרון, לקבור את הגניזה מתחת לקברי המתים, אכן מותר מבחינה הלכתית1.
גם לדעת המחמירים בקבורת מתים זה על גבי זה2, קבורת מתים על גבי גניזה מותרת3. לכתחילה יש לכסות הגניזה בעפר בגובה שישה טפחים4, וכן המנהג בארץ ישראל5.
___________________________________________________________
1 במסכת אבל רבתי שנינו: "אין נותנין שני ארונות זה על גבי זה, ואם נתן כופין את העליון שיפנה, שאין נוהגים בזיון במתים, ודוקא שאין ביניהם עפר ששה טפחים". וכן פסק השו"ע (יו"ד סי' שסב סע' ד) שמותר לקבור מת על גבי מת אם יש ביניהם עפר שישה טפחים. לדעת התשב"ץ (חלק ג סי' קיט) מספיק לקבור בהפסק ג' טפחים, ולדעת הרמב"ן (הובא ב"מצבת משה", בסוף ה"חכמת אדם") מספיקות אף שש אצבעות. גם ה"אחיעזר" (ג סי' עט), וה"אגרות משה" (יו"ד סי' רלד) פסקו שמותר לקבור מת על גבי מת בהפסק שישה טפחים עפר כאשר אין מקום אחר לקבורה.
2 על אף האמור לעיל, קיימות שתי דעות יחידאיות בראשונים, שמהן עולה כי קבורה בקומות אסורה: דעת ר' ישעיה (הובאה בטור יו"ד סי' שסד), שעפר שנותנים על גבי המת אסור בהנאה, ואם כן אין לקבור עליו, אולם הרא"ש בתשובה חלק עליו. כאמור לעיל, השו"ע פסק כרא"ש להקל. הדעה השניה היא דעת הרמב"ם (אבל פרק יד הל' טז), שלא הזכיר היתר בקבורה בהפסק שישה טפחים אלא אסר כל קבורה של מתים זה על גבי זה משום ביזיון. כאמור לעיל, השו"ע פסק שלא כרמב"ם, אלא כפשט הברייתא וכרמב"ן והרא"ש והטור, שמתירים בהפסק שישה טפחים. בעקבות שתי דעות אלו פסקו האחרונים האמורים לעיל כי אף-על-פי שמן הדין קבורה בקומות מותרת, אין להתיר זאת אלא במקום שבו קיימת מצוקת קבורה אמיתית, כיוון שיש לחשוש לדעת הרמב"ם ור' ישעיה.
3 נראה כי כאשר מדובר בקבורת מת על גבי גניזה יש להתיר לכתחילה, שכן במקרה זה מסתבר שגם ר' ישעיה והרמב"ם יתירו; שכן לדעת ר' ישעיה עפר שעל גבי המת אסור בהנאה, אולם עפר שעל גבי הגניזה מותר בהנאה, ולכן מותר לקבור על גביו. כמו כן, אף-על-פי שמשמע מפשט לשון הרמב"ם כי קבורה בקומות אסורה, הן משום ביזיון התחתון והן משום ביזיון העליון, משמע מדברי הרדב"ז (שם) שכאשר ישנו הפסק של שישה טפחים קיימת בעיה של ביזיון רק ביחס לתחתון, ולא ביחס לעליון, ובנדון דידן המת נקבר מעל הגניזה. יתר על כן, קבורת מת על גבי מת אסורה כקבורת שני מתים כאחד (עיי"ש ברמב"ם), ואילו קבורת ספר תורה מותרת עם תלמיד חכם, ואיך ניתן לומר שקבורה עם הגניזה מהווה ביזיון למתים?! לכן נראה כי לכולי עלמא יש להתיר קבורת מתים על גבי קבורת גניזה, ומן הדין אין צורך אפילו בהפסק של שישה טפחים.
4 הצורך בכיסוי הגניזה בעפר בגובה שישה טפחים הנו מחשש שמא עם הגניזה נקברו גם דברים שאינם צריכים גניזה כלל, כעיתונים וכד', שקבורתם עם המתים ממש מהווה ביזיון, ולכן פסקנו כדעת השו"ע, שיש לדאוג להפסק של שישה טפחים עפר בין מת למת, והוא הדין בין הגניזה למת. אף שהיה מקום לחלק בין גניזה למת ולהסתפק בפחות מכך (עיין ב"אגרות משה" שם, שדן במשמעות השיעורים השונים שנאמרו בהפסק העפר בין מת למת), אין להקל בניגוד לפשט השו"ע אם לא במקום צורך גדול.
5 כך נמסר לנו על-ידי החברה קדישא הכללית בירושלים, שהמנהג הוא שכאשר מכינים חלקה חדשה לקבורה מעמיקים אותה מעבר לנדרש, מניחים שם את הגניזה, מכסים בעפר ורק על גביו יוצקים את חלקת הקבורה.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
הלכות נתינה בפורים
איך מתכוננים לקבלת התורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
למה ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה מברכים על מנה אחרונה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך נראית נקמה יהודית?
מה המשמעות הנחת תפילין?
סוד ההתחדשות של יצחק
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
