ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
אייר תשס"ו
שימוש בקברים לצורך גניזה
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
32 - הפרדת יריעה למשמרת מתוך ספר תורה פסול.
33 - שימוש בקברים לצורך גניזה
34 - חיוב עריכת סעודת שבע ברכות
טען עוד
לאור כמויות הגניזה בבתי הכנסת ובמוסדות הציבור, אשר לרוב דורשות קבורה על-פי ההלכה, רצינו לברר אם ניתן לקברם עמוק באדמה (כפי שהמלצתם "במראה הבזק" חלק ה' תשובה פט הערה 7) ומעליהם לקבור את מתי ישראל? במיוחד לאור העובדה שכבר כמה שנים נוהגים לקבור מתים בקומות. בכך יצטמצמו באופן משמעותי העלויות הכרוכות בקבורת הגניזה, ואת גניזת כל עיר ועיר ניתן יהיה לקבור בבית הקברות המקומי, ללא צורך בשינוע לאתרי קבורה יעודיים.
תשובה
הפתרון, לקבור את הגניזה מתחת לקברי המתים, אכן מותר מבחינה הלכתית1.
גם לדעת המחמירים בקבורת מתים זה על גבי זה2, קבורת מתים על גבי גניזה מותרת3. לכתחילה יש לכסות הגניזה בעפר בגובה שישה טפחים4, וכן המנהג בארץ ישראל5.
___________________________________________________________
1 במסכת אבל רבתי שנינו: "אין נותנין שני ארונות זה על גבי זה, ואם נתן כופין את העליון שיפנה, שאין נוהגים בזיון במתים, ודוקא שאין ביניהם עפר ששה טפחים". וכן פסק השו"ע (יו"ד סי' שסב סע' ד) שמותר לקבור מת על גבי מת אם יש ביניהם עפר שישה טפחים. לדעת התשב"ץ (חלק ג סי' קיט) מספיק לקבור בהפסק ג' טפחים, ולדעת הרמב"ן (הובא ב"מצבת משה", בסוף ה"חכמת אדם") מספיקות אף שש אצבעות. גם ה"אחיעזר" (ג סי' עט), וה"אגרות משה" (יו"ד סי' רלד) פסקו שמותר לקבור מת על גבי מת בהפסק שישה טפחים עפר כאשר אין מקום אחר לקבורה.
2 על אף האמור לעיל, קיימות שתי דעות יחידאיות בראשונים, שמהן עולה כי קבורה בקומות אסורה: דעת ר' ישעיה (הובאה בטור יו"ד סי' שסד), שעפר שנותנים על גבי המת אסור בהנאה, ואם כן אין לקבור עליו, אולם הרא"ש בתשובה חלק עליו. כאמור לעיל, השו"ע פסק כרא"ש להקל. הדעה השניה היא דעת הרמב"ם (אבל פרק יד הל' טז), שלא הזכיר היתר בקבורה בהפסק שישה טפחים אלא אסר כל קבורה של מתים זה על גבי זה משום ביזיון. כאמור לעיל, השו"ע פסק שלא כרמב"ם, אלא כפשט הברייתא וכרמב"ן והרא"ש והטור, שמתירים בהפסק שישה טפחים. בעקבות שתי דעות אלו פסקו האחרונים האמורים לעיל כי אף-על-פי שמן הדין קבורה בקומות מותרת, אין להתיר זאת אלא במקום שבו קיימת מצוקת קבורה אמיתית, כיוון שיש לחשוש לדעת הרמב"ם ור' ישעיה.
3 נראה כי כאשר מדובר בקבורת מת על גבי גניזה יש להתיר לכתחילה, שכן במקרה זה מסתבר שגם ר' ישעיה והרמב"ם יתירו; שכן לדעת ר' ישעיה עפר שעל גבי המת אסור בהנאה, אולם עפר שעל גבי הגניזה מותר בהנאה, ולכן מותר לקבור על גביו. כמו כן, אף-על-פי שמשמע מפשט לשון הרמב"ם כי קבורה בקומות אסורה, הן משום ביזיון התחתון והן משום ביזיון העליון, משמע מדברי הרדב"ז (שם) שכאשר ישנו הפסק של שישה טפחים קיימת בעיה של ביזיון רק ביחס לתחתון, ולא ביחס לעליון, ובנדון דידן המת נקבר מעל הגניזה. יתר על כן, קבורת מת על גבי מת אסורה כקבורת שני מתים כאחד (עיי"ש ברמב"ם), ואילו קבורת ספר תורה מותרת עם תלמיד חכם, ואיך ניתן לומר שקבורה עם הגניזה מהווה ביזיון למתים?! לכן נראה כי לכולי עלמא יש להתיר קבורת מתים על גבי קבורת גניזה, ומן הדין אין צורך אפילו בהפסק של שישה טפחים.
4 הצורך בכיסוי הגניזה בעפר בגובה שישה טפחים הנו מחשש שמא עם הגניזה נקברו גם דברים שאינם צריכים גניזה כלל, כעיתונים וכד', שקבורתם עם המתים ממש מהווה ביזיון, ולכן פסקנו כדעת השו"ע, שיש לדאוג להפסק של שישה טפחים עפר בין מת למת, והוא הדין בין הגניזה למת. אף שהיה מקום לחלק בין גניזה למת ולהסתפק בפחות מכך (עיין ב"אגרות משה" שם, שדן במשמעות השיעורים השונים שנאמרו בהפסק העפר בין מת למת), אין להקל בניגוד לפשט השו"ע אם לא במקום צורך גדול.
5 כך נמסר לנו על-ידי החברה קדישא הכללית בירושלים, שהמנהג הוא שכאשר מכינים חלקה חדשה לקבורה מעמיקים אותה מעבר לנדרש, מניחים שם את הגניזה, מכסים בעפר ורק על גביו יוצקים את חלקת הקבורה.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
