ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"שמע גם לדברי, אתה מבקש עצה איך לפשט עקמומיות נפשך, ותאוה ומחשבה ומידה לא טובה שאתה מבטל לא ישארו בנפשך, רק גם מנפשך יתבטלו על כל פנים עתה, על זה דרשו חז"ל [יומא עה. סוטה מב: סנהדרין ק: ילקוט שמעוני משלי י"ב (רמז תתק"נ)] על 'דאגה בלב איש ישיחנה' (משלי י"ב, כ"ה) ... - 'ישיחנה לאחרים'. ולא אמרו מה יעשה האחר להקל דאגת המשיח והמספר. מפני כי הדיבור בעצמו גדול כוחו להוציא את החרצובות מקסבי הנפש ולבלי תת להסתיר ולקונן בה שום עקמומיות, וכמו שאמרו מהבעל שם טוב ז"ל על 'נפשי יצאה בדברו' (שיה"ש ה', ו').
וכמו שאיש מרגיש זאת בעצמו אם יש לו דאגה וכעס, אז אף כשדומה הוא ששכך כעסו ודאגתו, מכל מקום רק מעיניו נסתרה, אבל בקרב נפשו הקטנה נסתרה, והיה אם יוסיף דאגות אלו וישובו להסתר מעיניו בקרב נפשו, יתפרצו אחרי כן לעת מצוא כאשר תתמלא סאתם, וזה יסוד בעלי המרה שחורה שנעצבים פתאום בלא סיבה ממשית, מה שאין כן אם יש לו אוהב ורע, והוא מתמרמר לפניו על דאגתו ומקיים בזה 'דאגה בלב איש ישיחנה' (שם) - 'לאחרים' (חז"ל שם), מרגיש תיכף שכמו אבן גלול מעל ליבו, ואת דאגתו מקרב נפשו עקר" ("חובת התלמידים", עמ' קלח).
"לספר בכל פעם לפני המורה לו דרך השם ואפילו לפני חבר נאמן, כל המחשבות והרהורים רעים אשר הם נגד התורה הקדושה אשר היצר הרע מעלה אותן על מוחו וליבו הן בשעת תורה ותפילה הן בשכבו על מיטתו והן באמצע היום, ולא יעלים שום דבר מחמת הבושה, ונמצא על-ידי סיפור הדברים שמוציא מכח אל הפועל משבר את כח היצר הרע שלא יוכל להתגבר עליו כל-כך בפעם אחרת, חוץ עצה הטובה אשר יוכל לקבל מחבירו שהוא דרך השם, והוא סגולה נפלאה" ("צעטיל קטן", אות י"ג).
וכמו שאיש מרגיש זאת בעצמו אם יש לו דאגה וכעס, אז אף כשדומה הוא ששכך כעסו ודאגתו, מכל מקום רק מעיניו נסתרה, אבל בקרב נפשו הקטנה נסתרה, והיה אם יוסיף דאגות אלו וישובו להסתר מעיניו בקרב נפשו, יתפרצו אחרי כן לעת מצוא כאשר תתמלא סאתם, וזה יסוד בעלי המרה שחורה שנעצבים פתאום בלא סיבה ממשית, מה שאין כן אם יש לו אוהב ורע, והוא מתמרמר לפניו על דאגתו ומקיים בזה 'דאגה בלב איש ישיחנה' (שם) - 'לאחרים' (חז"ל שם), מרגיש תיכף שכמו אבן גלול מעל ליבו, ואת דאגתו מקרב נפשו עקר" ("חובת התלמידים", עמ' קלח).
"לספר בכל פעם לפני המורה לו דרך השם ואפילו לפני חבר נאמן, כל המחשבות והרהורים רעים אשר הם נגד התורה הקדושה אשר היצר הרע מעלה אותן על מוחו וליבו הן בשעת תורה ותפילה הן בשכבו על מיטתו והן באמצע היום, ולא יעלים שום דבר מחמת הבושה, ונמצא על-ידי סיפור הדברים שמוציא מכח אל הפועל משבר את כח היצר הרע שלא יוכל להתגבר עליו כל-כך בפעם אחרת, חוץ עצה הטובה אשר יוכל לקבל מחבירו שהוא דרך השם, והוא סגולה נפלאה" ("צעטיל קטן", אות י"ג).
"עצה" ו"סגולה הנפלאה":
לספר המחשבות למורה דרך שלו
[נלקט ונערך מתוך ספר "פלא יועץ" ערך תשובה עיי"ש באורך ותרו"ץ]
"וזאת תורת השב כאשר יתעורר ליבו לב טהור לשוב בתשובה, לא יפן מתחילה אל הסיגופים והתעניות, רק מעט יתענה כפעם בפעם, או בעינויים קלים (על דרך שכתבנו לעיל בערך "תענית"); וישפוך נפשו לפני ה' שיעזרנו ויחתור לו חתירה מתחת כסא כבודו להחזירו בתשובה. ובתחילה יעזוב רשע דרכו הרעה וידרוש מפי ספרים ומפי סופרים את חוקי הא-לוהים ואת תורותיו, ואיזוהי דרך ישרה להתנהג במידות טובות והנהגות ישרות. ויתנהג בדרכי היהידות והיושר ויהיה זריז לקיים כל דבר טוב ואפילו מילי דחסידותא. יזהר וישמר מכל שהוא נידנוד עבירה עד דיכדוכה של נפש ולא יעבור, כדכתיב (דברים ו', ה'): 'ואהבת את ה' ... בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך'. ואם ממונו חביב עליו אפילו הכי יאהב את ה' בכל ממונו ולא יעבור על דעת קונו אפילו יצטרך להפסיד כל ממונו; ומאוד ניכר אדם בכיסו, החזק הוא בעבודת ה' יתברך, הרפה; וכתיב (שיה"ש א', ג') 'על כן עלמות אהבוך', פרשו רז"ל (ע"ז לה:): 'עלמות אהבוך'. כה יעשה ויתנהג זמן מה עד שיתחזק ויהיה מובטח לו שלא ישוב עוד לכיסלה בעזר משד"י. ואז ילך אצל חכם צנוע וחסיד ובקי ברפואות הנפש, ויגלה לו מכאובי נפשו אשר עבר על נפשו המים הזידונים מיום היוולדו, לא יכחש דבר ממנו, ויבקש מלפניו שירפאהו ויתקנהו בעצה טובה, ולא יסור מן הדבר אשר יגיד לו המורה ימין ושמאל, כאשר לא יסור החולה מציווי הרופא; ואז החכם יעשה כחכמתו וינחהו בעצתו. כי הן אמת שמפורש בספרי גורי האר"י ושאר המקובלים תיקוני תשובה לכל עוון ולכל לטאת, מספר תעניות לפי החטא, ויש עוונות חמורים שמצריכים לישב בחמה בימות החמה, בין הנמלים, ובקרח, ולהתגלגל ערום בשלג בימות הגשמים, ומלקויות, וחרולים וכדומה. ודורשי חמורות אמרו ("ספר חרדים" פרק ס"ג, בשם הראשונים) שנוטריקון תשוב"ה הוא ת'ענית, ש'ק, ו'אפר, ב'כי, ה'ספד, וכן כתוב (יואל ב', י"ב): 'שובו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד'.
אבל אני אומר שבדור יתום זה, אם יארע שיבוא איש יהודי אצל חכם שייתן לו תיקונים וילמדנו דרכי תשובה, ראוי לחוש לתקנת השבים, וספרים כאלה המדברים בתיקוני התשובה, במספר תעניות וסיגופים, אסור לקרותם בפני המון העם, כי בלאו הכי, הן בעוון, לא נמצא אחד מעיר שילך אצל חכם שילמדנו דרכי התשובה, כי חושב שאין בידו עוון ואפילו יודע מרת נפשו שעברו על ראשו המים הזידונים - עבירות חמורות, חושב שבעזוב רשע דרכו סגי (מספיק), והפורש מן החטא כקטן שנולד דמי (דומה), ולכן לא יבוא שום אדם לדרוש א-לוהים ולבקש תיקוני תשובה; ומה גם אם ישמע שצריך לענות אדם נפשו בתעניות וסיגופים קשים - יתייאש מן הרחמים, כי יאמר, אם אתענה כל שנותי לא אספיק לכפר על רב פשעי ואם כח אבנים כוחי, ומתוך כך אפשר שיאמר, אין לו תקווה וכאשר אבד אבד, וילך ויעשה מה שליבו חפץ. ומה גם שלפי האמת, לא כל הזמנים ולא כל האדם שווים; וכבר אמרו משם האר"י ז"ל, שהמעט שעושים בדורות הללו חשוב כהרבה שהיו עושים בדורות ראשונים, כי גברה הקליפה וכשל בעווננו כוחנו. ואמרו בש"ס (חולין פד.): "אבא ממשפחת בריאים הוה (היה), אבל כגון אנו ... לווין ואוכלין"; ואנן (ואנחנו) מה נענה, והרי אנו דומים למי שחייב חוב גדול, ונשבר, ואין ידו משגת לפרוע במושלם - תחנונים ידבר רש ומראה חשבונו עד שמתרצה בעל-חובו להיפרע במשך זמן, לחצאין לשליש ולרביע כאשר תשיג ידו; כן אנחנו כולנו שבורין ואין אנחנו יכולים לצאת ידי חובתינו, רק את אשר בכוחנו לעשות נעשה מעט מעט, לתקן את מעוותנו במשך ימי חיינו, אולי יתעשת הא-לוהים לנו וימחול את כל חובותינו, אך בתנאי שכל אשר בכוחנו לעשות נעשה ונקבל.
ואם המצא ימצא שיבוא איש הישראלי אצל החכם לדרוש א-לוהים ולבקש תיקון על עוונותיו ופשעיו, לא יחמיר עליו מתחילה, רק אכול ושתה יאמר לו, רק הישמר לך ושמור נפשך מכל דבר רע, ולשמור ולקיים כל דבר טוב; וכשיתחזק וירגיל בזה הזמן מועט, יתחיל לומר לו שצריך לתקן את מעותו, וזה יצא ראשונה - עבודה קשה וניסיון חזק - שאם יעמוד בו, מובטח לו שיקיים כל דרכי התשובה. והיא מה שאמרו (יומא פה:): שבעבירות שבין אדם לחבירו - אין לו תקנה עולמית עד שירצה את חבירו; ומי שיש גזל בידו אין תפילתו נשמעת (שמות רבה כ"ב, ג'), ומי שאין תפילתו נשמעת אפילו בימים נוראים כלום תקנה יש לו?! וגדולה מזו יש מי שרצה לומר, שמי שיש בידו עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום-הכיפורים מכפר לו אפילו על עבירות שבינו למקום ...".
ועוון הגזל הוא חמור מאוד, שהגוזל את חברו אפילו שווה פרוטה, כאילו נוטל נפשו ודם זרעו, כדאיתא (כמובא) בשולחן ערוך (חו"מ סי' שנ"ט, סע' ג'). הנה כי כן, אשר נדבו רוחו רוח נכון לשוב אל בוראו, זה צריך לעשות ראשונה, 'והשיב את הגזילה אשר גזל ואת העושק אשר עשק' (ויקרא ה', כ"ג), וירצה את חבירו, ואת אשר הקניט בדברים יפייס עד שיתפייס חבירו, ואחר כך ישוב אל בוראו ונרצה לו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
