ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מצאנו במס יומא (פו.) - "א"ר חמא בר חנינא גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם, שנא' "שובו בנים שובבים, ארפא משובתם" וגו'. רבי חמא בר חנינא רמי (הקשה) :כתיב "שובו בנים שובבים" דמעיקרא שובבים אתם, וכתיב "ארפא משובותיכם" (רש"י : מעיקרא שובבים אתם - כשתעשו תשובה מעלה עליכם כאילו תחילת החטא על ידי נערות ושטות ושובבות: וכתיב ארפא - משמע מכאן ואילך כבעל מום שנתרפא שמקצת שמו עליו) לא קשיא - כאן מאהבה כאן מיראה" (רש"י - השב מאהבה נעקר עונו מתחלתו).
ביאר המהר"ל בס' נתיב התשובה (פרק ב'):
"דע לך כי התשובה היא לאדם, מצד כי האדם נברא בהתחלתו בלא חטא, וכאשר הוא שב אל הש"י, אז האדם חוזר אל התחלתו. ומפני זה ראויה התשובה להביא רפואה לעולם כי הרפואה גם כן שהוא שב להיות כבתחלה. וכאשר בני אדם עושים תשובה וחוזרים אל התחלתם, העולם ג"כ חוזר אל התחלתו לתקן כל קלקול שהוא בעולם...ואמר - כתיב "שובו בנים שובבים" דמשמע מעיקרא, כלומר, דמיד שהוא שב יש לו רפואה דכך כתיב "שובו בנים שובבים", וכתיב "ארפא משובותם" שצריכים רפואה. ומתרץ: הא על ידי אהבה, כי מי ששב אל הש"י מאהבה, בודאי תיכף ומיד ששב יש לו רפואה, כי מצד האהבה יש כאן תשובה גמורה, ואם שב מצד היראה אין כאן תשובה גמורה וצריך רפואה מן הש"י".
על פי דבריו, גדולתה של התשובה מאהבה, נעוצה בכך כי האדם השב מחטאו בגלל אהבתו לשי"ת המשפיע מחסדיו עליו למרות חטאיו, מחזירה את נפשו של האדם למצב הראשוני של בריאתו. בנקודה זו היה נקי מחטא, ובעל הכרת הטוב מוחלטת למי שנתן באפיו נשמת-חיים. אכן, בנקודה הבראשיתית אין יכול החטא לפגום.
הרחבת ההסבר להגדרה זו, נתפרטה במשנתו של הגאון ר' חיים מוולוז'ין בספר נפש-החיים (א,יד ועוד מקומות שם). הגר"ח מבאר את מהות פגימת החטא, לעומת הבנין הרוחני הנצחי הנוצר ע"י מעשה מצוה.
וכך כתב:
"שכאשר האדם עושה אחת ממצות ה' אשר לא תעשנה, הפגם והחורבן נרשם ח"ו תיכף למעלה בשרשו.... הוא מקים ומגביר כחות וחיילי הטומאה והקליפות.... ומשם ממשיך גם על עצמו רוח הטומאה שמלפפתו בעת עשיית העון .... והוא בחייו בגיהנם ממש המקיפו בעת עשיית החטא....אמנם מרובה מדה טובה וכו' בהפרש ויתרון רב, כי הצחצחות ותוספת קדושה שנתוספו ממעשיו הטובים, הם נצחיים וקיימים לעולם ונפשו מתעדן בהם תענוג נצחי".
על פי הבחנה זו, מבאר הגר"ח את מאמר חז"ל - (ב"ק נ' ע"א) "כל האומר הקב"ה וותרן הוא יותרו חייו".
"ולכאורה יפלא, הלא אפי' אדם איש חסד מתנהג במדת ותרנות, אמנם הוא כמש"ל. שאינו על דרך העונש ונקימה ח"ו. רק "חטאים תרדף רעה" - שהחטא עצמו הוא עונשו. כי מעת הבריאה קבע הוא ית"ש כל סדרי הנהגת העולמות, שיהיו תלוים כפי התעוררו' מעשי האדם הטובים ואם רעים ח"ו. שכל מעשיו וענייניו נרשמים מאליהם, כל אחד במקורו ושרשו". כלומר - האדם בעצמו ובמעשיו, קובע את סדרי העולם, כי כך חפצו של השי"ת. ומהו איפוא התיקון למצב הקלוקל? ממשיך הגר"ח - "והוא מוכרח לקבל דינו ע"י אותן כחות הטומאה שהגביר במעשיו. כפי ערך וענין הפגם, ובזה ממילא יתוקן הפגם של העולמות ושל נפשו". זו אפשרות אחת לתיקון, אך השניה טובה הימנה - "או ע"י כח התשובה, שמגעת עד שורשה העליון, עולם התשובה, עלמא דחירו ונהירו דכלא. ומשם מתאצל ונשפע תוספת קדושה עליונה ואור מבהיק, להתם ולכלות כל טומאה. ולתקן העולמות כמקדם. וביתרון אור חדש מעולם התשובה המופיע עליהם".
פירוש הדברים כך הוא:
כאשר החוטא מתמלא בושה, משום הכרתו את הפגימה שגרם, כנגד חסדיו של הבורא עימו, הרי שזוכה להנהגה מיוחדת של חסד מהשי"ת, הבאה מעולם שלא נפגם, מעולם של "חירות", שבו אין החטא מסוגל להעיב על רצונו של הבורא להייטיב עם בריותיו, ולכוונם להכרה המוחלטת במלכות ה' יתברך על כל העולמות. (זהו העולם של הנהגת הייחוד, שיש להאריך הרבה בהבנתה).
משום כך, השב מאהבה זוכה שנעשים לו הזדונות לזכויות, ולא רק לשגגות כפי שהוא אצל השב מיראה.
הגדיר זאת הגרא"א דסלר (מכתב מאליהו ח"א עמ' 80) - השב מיראה, מראה כי לו היה יודע בשעת עשיית החטא את גודל הפגימה, לא היה מזיד לחטוא, אולם סוף סוף בשוגג אולי היה עובר, ולכן נהפכו הזדונות לשגגות. לעומתו, השב מאהבה, זוכה לכך שהקב"ה עובר מהנהגת דין ומשפט להנהגת חסד ורחמים, הנובעות מרצונו של השי"ת לכוון את הבריאה כולה להכרה במלכותו. נמצא, כי השב מאהבה משתמש במעשים הרעים שעשה, ככלי לגילוי הנהגה זו של הבורא, ונמצא כי הפכם לאמצעי לקידוש ד'. ואלו הם דברי הגר"ח , שע"י תשובה מאהבה "מתאצל ונשפע תוספת קדושה עליונה ואור מבהיק... אור חדש מעולם התשובה". אור זה מופיע מעצם ההנהגה החדשה, שבכח התשובה להביא מעולם של "חירות", היינו ממקום שלא שלטה בו פגימת החטא.
מובא בספר "כוכבי אור" לר' איצל'ה בלעזר תלמיד הג"ר ישראל סלנטר (אבי תנועת המוסר) שרוב עבודתינו בעסק התשובה הינו בתשובה מאהבה. ונימק זאת בכך שאע"פ שהגרי"ס סלל דרך של יראה , איננו מגיעים לכלל יראתו המופלאה. אמנם ביכולתנו להכיר ברוב חסדיו של הבורא, ומתוך כך לחוש בושה על מעשינו, תוך התמלאות רגשות אהבה להשי"ת, שימהר לגלות מלכותו לעיני כל חי.
ננסה לנצל הימים הבעל"ט, להתבונן מתוך המצב הקשה, בחסדי ד' דוקא, אשר מאפשרים לנו לחיות בארץ הקודש, ולמלאה בתורה,עבודה וגמילות חסדים. ע"י הכרת הטוב שנחוש כלפי הבורא, שהוא המנהיג לכל המעשים כולם, נתמלא באהבה משיבה בתשובה, ייהפכו זדונותינו לזכויות, ואזי יאיר אור חדש מעולם של חירות, ופתאום יבוא האדון להיכלו ויגאלנו בגאולה שלימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
