ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"שמע גם לדברי, אתה מבקש עצה איך לפשט עקמומיות נפשך, ותאוה ומחשבה ומידה לא טובה שאתה מבטל לא ישארו בנפשך, רק גם מנפשך יתבטלו על כל פנים עתה, על זה דרשו חז"ל [יומא עה. סוטה מב: סנהדרין ק: ילקוט שמעוני משלי י"ב (רמז תתק"נ)] על 'דאגה בלב איש ישיחנה' (משלי י"ב, כ"ה) ... - 'ישיחנה לאחרים'. ולא אמרו מה יעשה האחר להקל דאגת המשיח והמספר. מפני כי הדיבור בעצמו גדול כוחו להוציא את החרצובות מקסבי הנפש ולבלי תת להסתיר ולקונן בה שום עקמומיות, וכמו שאמרו מהבעל שם טוב ז"ל על 'נפשי יצאה בדברו' (שיה"ש ה', ו').
וכמו שאיש מרגיש זאת בעצמו אם יש לו דאגה וכעס, אז אף כשדומה הוא ששכך כעסו ודאגתו, מכל מקום רק מעיניו נסתרה, אבל בקרב נפשו הקטנה נסתרה, והיה אם יוסיף דאגות אלו וישובו להסתר מעיניו בקרב נפשו, יתפרצו אחרי כן לעת מצוא כאשר תתמלא סאתם, וזה יסוד בעלי המרה שחורה שנעצבים פתאום בלא סיבה ממשית, מה שאין כן אם יש לו אוהב ורע, והוא מתמרמר לפניו על דאגתו ומקיים בזה 'דאגה בלב איש ישיחנה' (שם) - 'לאחרים' (חז"ל שם), מרגיש תיכף שכמו אבן גלול מעל ליבו, ואת דאגתו מקרב נפשו עקר" ("חובת התלמידים", עמ' קלח).
"לספר בכל פעם לפני המורה לו דרך השם ואפילו לפני חבר נאמן, כל המחשבות והרהורים רעים אשר הם נגד התורה הקדושה אשר היצר הרע מעלה אותן על מוחו וליבו הן בשעת תורה ותפילה הן בשכבו על מיטתו והן באמצע היום, ולא יעלים שום דבר מחמת הבושה, ונמצא על-ידי סיפור הדברים שמוציא מכח אל הפועל משבר את כח היצר הרע שלא יוכל להתגבר עליו כל-כך בפעם אחרת, חוץ עצה הטובה אשר יוכל לקבל מחבירו שהוא דרך השם, והוא סגולה נפלאה" ("צעטיל קטן", אות י"ג).
וכמו שאיש מרגיש זאת בעצמו אם יש לו דאגה וכעס, אז אף כשדומה הוא ששכך כעסו ודאגתו, מכל מקום רק מעיניו נסתרה, אבל בקרב נפשו הקטנה נסתרה, והיה אם יוסיף דאגות אלו וישובו להסתר מעיניו בקרב נפשו, יתפרצו אחרי כן לעת מצוא כאשר תתמלא סאתם, וזה יסוד בעלי המרה שחורה שנעצבים פתאום בלא סיבה ממשית, מה שאין כן אם יש לו אוהב ורע, והוא מתמרמר לפניו על דאגתו ומקיים בזה 'דאגה בלב איש ישיחנה' (שם) - 'לאחרים' (חז"ל שם), מרגיש תיכף שכמו אבן גלול מעל ליבו, ואת דאגתו מקרב נפשו עקר" ("חובת התלמידים", עמ' קלח).
"לספר בכל פעם לפני המורה לו דרך השם ואפילו לפני חבר נאמן, כל המחשבות והרהורים רעים אשר הם נגד התורה הקדושה אשר היצר הרע מעלה אותן על מוחו וליבו הן בשעת תורה ותפילה הן בשכבו על מיטתו והן באמצע היום, ולא יעלים שום דבר מחמת הבושה, ונמצא על-ידי סיפור הדברים שמוציא מכח אל הפועל משבר את כח היצר הרע שלא יוכל להתגבר עליו כל-כך בפעם אחרת, חוץ עצה הטובה אשר יוכל לקבל מחבירו שהוא דרך השם, והוא סגולה נפלאה" ("צעטיל קטן", אות י"ג).
"עצה" ו"סגולה הנפלאה":
לספר המחשבות למורה דרך שלו
[נלקט ונערך מתוך ספר "פלא יועץ" ערך תשובה עיי"ש באורך ותרו"ץ]
"וזאת תורת השב כאשר יתעורר ליבו לב טהור לשוב בתשובה, לא יפן מתחילה אל הסיגופים והתעניות, רק מעט יתענה כפעם בפעם, או בעינויים קלים (על דרך שכתבנו לעיל בערך "תענית"); וישפוך נפשו לפני ה' שיעזרנו ויחתור לו חתירה מתחת כסא כבודו להחזירו בתשובה. ובתחילה יעזוב רשע דרכו הרעה וידרוש מפי ספרים ומפי סופרים את חוקי הא-לוהים ואת תורותיו, ואיזוהי דרך ישרה להתנהג במידות טובות והנהגות ישרות. ויתנהג בדרכי היהידות והיושר ויהיה זריז לקיים כל דבר טוב ואפילו מילי דחסידותא. יזהר וישמר מכל שהוא נידנוד עבירה עד דיכדוכה של נפש ולא יעבור, כדכתיב (דברים ו', ה'): 'ואהבת את ה' ... בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך'. ואם ממונו חביב עליו אפילו הכי יאהב את ה' בכל ממונו ולא יעבור על דעת קונו אפילו יצטרך להפסיד כל ממונו; ומאוד ניכר אדם בכיסו, החזק הוא בעבודת ה' יתברך, הרפה; וכתיב (שיה"ש א', ג') 'על כן עלמות אהבוך', פרשו רז"ל (ע"ז לה:): 'עלמות אהבוך'. כה יעשה ויתנהג זמן מה עד שיתחזק ויהיה מובטח לו שלא ישוב עוד לכיסלה בעזר משד"י. ואז ילך אצל חכם צנוע וחסיד ובקי ברפואות הנפש, ויגלה לו מכאובי נפשו אשר עבר על נפשו המים הזידונים מיום היוולדו, לא יכחש דבר ממנו, ויבקש מלפניו שירפאהו ויתקנהו בעצה טובה, ולא יסור מן הדבר אשר יגיד לו המורה ימין ושמאל, כאשר לא יסור החולה מציווי הרופא; ואז החכם יעשה כחכמתו וינחהו בעצתו. כי הן אמת שמפורש בספרי גורי האר"י ושאר המקובלים תיקוני תשובה לכל עוון ולכל לטאת, מספר תעניות לפי החטא, ויש עוונות חמורים שמצריכים לישב בחמה בימות החמה, בין הנמלים, ובקרח, ולהתגלגל ערום בשלג בימות הגשמים, ומלקויות, וחרולים וכדומה. ודורשי חמורות אמרו ("ספר חרדים" פרק ס"ג, בשם הראשונים) שנוטריקון תשוב"ה הוא ת'ענית, ש'ק, ו'אפר, ב'כי, ה'ספד, וכן כתוב (יואל ב', י"ב): 'שובו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד'.
אבל אני אומר שבדור יתום זה, אם יארע שיבוא איש יהודי אצל חכם שייתן לו תיקונים וילמדנו דרכי תשובה, ראוי לחוש לתקנת השבים, וספרים כאלה המדברים בתיקוני התשובה, במספר תעניות וסיגופים, אסור לקרותם בפני המון העם, כי בלאו הכי, הן בעוון, לא נמצא אחד מעיר שילך אצל חכם שילמדנו דרכי התשובה, כי חושב שאין בידו עוון ואפילו יודע מרת נפשו שעברו על ראשו המים הזידונים - עבירות חמורות, חושב שבעזוב רשע דרכו סגי (מספיק), והפורש מן החטא כקטן שנולד דמי (דומה), ולכן לא יבוא שום אדם לדרוש א-לוהים ולבקש תיקוני תשובה; ומה גם אם ישמע שצריך לענות אדם נפשו בתעניות וסיגופים קשים - יתייאש מן הרחמים, כי יאמר, אם אתענה כל שנותי לא אספיק לכפר על רב פשעי ואם כח אבנים כוחי, ומתוך כך אפשר שיאמר, אין לו תקווה וכאשר אבד אבד, וילך ויעשה מה שליבו חפץ. ומה גם שלפי האמת, לא כל הזמנים ולא כל האדם שווים; וכבר אמרו משם האר"י ז"ל, שהמעט שעושים בדורות הללו חשוב כהרבה שהיו עושים בדורות ראשונים, כי גברה הקליפה וכשל בעווננו כוחנו. ואמרו בש"ס (חולין פד.): "אבא ממשפחת בריאים הוה (היה), אבל כגון אנו ... לווין ואוכלין"; ואנן (ואנחנו) מה נענה, והרי אנו דומים למי שחייב חוב גדול, ונשבר, ואין ידו משגת לפרוע במושלם - תחנונים ידבר רש ומראה חשבונו עד שמתרצה בעל-חובו להיפרע במשך זמן, לחצאין לשליש ולרביע כאשר תשיג ידו; כן אנחנו כולנו שבורין ואין אנחנו יכולים לצאת ידי חובתינו, רק את אשר בכוחנו לעשות נעשה מעט מעט, לתקן את מעוותנו במשך ימי חיינו, אולי יתעשת הא-לוהים לנו וימחול את כל חובותינו, אך בתנאי שכל אשר בכוחנו לעשות נעשה ונקבל.
ואם המצא ימצא שיבוא איש הישראלי אצל החכם לדרוש א-לוהים ולבקש תיקון על עוונותיו ופשעיו, לא יחמיר עליו מתחילה, רק אכול ושתה יאמר לו, רק הישמר לך ושמור נפשך מכל דבר רע, ולשמור ולקיים כל דבר טוב; וכשיתחזק וירגיל בזה הזמן מועט, יתחיל לומר לו שצריך לתקן את מעותו, וזה יצא ראשונה - עבודה קשה וניסיון חזק - שאם יעמוד בו, מובטח לו שיקיים כל דרכי התשובה. והיא מה שאמרו (יומא פה:): שבעבירות שבין אדם לחבירו - אין לו תקנה עולמית עד שירצה את חבירו; ומי שיש גזל בידו אין תפילתו נשמעת (שמות רבה כ"ב, ג'), ומי שאין תפילתו נשמעת אפילו בימים נוראים כלום תקנה יש לו?! וגדולה מזו יש מי שרצה לומר, שמי שיש בידו עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום-הכיפורים מכפר לו אפילו על עבירות שבינו למקום ...".
ועוון הגזל הוא חמור מאוד, שהגוזל את חברו אפילו שווה פרוטה, כאילו נוטל נפשו ודם זרעו, כדאיתא (כמובא) בשולחן ערוך (חו"מ סי' שנ"ט, סע' ג'). הנה כי כן, אשר נדבו רוחו רוח נכון לשוב אל בוראו, זה צריך לעשות ראשונה, 'והשיב את הגזילה אשר גזל ואת העושק אשר עשק' (ויקרא ה', כ"ג), וירצה את חבירו, ואת אשר הקניט בדברים יפייס עד שיתפייס חבירו, ואחר כך ישוב אל בוראו ונרצה לו.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להתכונן לחגים?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
