ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
סיכום הדף יומי, גמרא חולין לח
(לז: 11 שורות מלמטה – לח: במשנה)
ראינו במשנה שמסוכנת מותרת, אך צריך לבדוק שמפרכסת (כדי שנהיה בטוחים שחייתה עד גמר השחיטה). היום נגדיר מסוכנת ונגדיר פרכוס.
חלק א - הגדרת מסוכנת
שאינה יכולה לעמוד
(ואפילו שעדיין יש לה כוח לאכול בקעיות (גזרי עץ) או קורות (הקשה של הדקל)).
חלק ב – פרכוס
א. מה נחשב פרכוס
A. במשנה
ידיים ורגליים:
רשב"ג – שניהם, חכמים – אחד מהם.
בבהמה דקה לא מספיק פשיטת היד, כי זה נלווה להוצאת הנפש, אלא צריך גם החזרה.
[וכן בגמרא:
1. שמואל (לפי רב ענן, לח. 3+).
מה החידוש על פני המשנה? מהמשנה ניתן היה לדייק שבבהמה דקה שצריך שתפשוט ותחזיר, ושמואל מחדש שמספיק רק החזרה].
2. וכן רבא (מביא ברייתא, לח: רבע) -
בבהמה גסה ובעוף – כל תזוזה נחשבת פרכוס -
[בבהמה גסה – שפיטת או החזרת יד או רגל, בעוף – רפרף כנפו או זנבו],
אבל בבהמה דקה - ברגל – לכל כיוון, אך ביד – רק אם החזירה.
מה החידוש על פני המשנה? עוף.
שאר פרכוסים:
ר"א – זינקה (נפחה בגרונה ויצא דם), וכן ר"ש שאם שחט בלילה ומצא בבוקר שכותלי בית השחיטה (שמואל) מלאים דם – סימן שזינקה. משמע שלת"ק זינקה לא מספיק.
חכמים – גם זנב.
B. כשכשה באזנה (לח. 2+)
רב – סימן פרכוס,
שמואל – לא צריך כל כך.
C. גועה והטילה רעי
| רב – פרכוס | ר"מ-רי"ס בברייתא – לא פרכוס |
גועה | קול חזק | קול חלש |
הטילה רעי | שותתת | מתרזת |
ב. מתי צריך שתפרכס? (לח. באמצע)
| תחילת שחיטה | אמצע שחיטה | סוף שחיטה |
| ר"נ בי"צ | רב חסדא | רבא |
סברות (ע"פ שטמ"ק) | צריך שתמות עם סיום השחיטה | צריך שתמות אחרי השחיטה, | |
מספיק שיהיה לה חיות קטן עד הסוף | עד אז צריך שיהיה בה חיות גדול. | ||
ראיות |
| 1. במשנתנו – שצריך שתפשוט ותחזיר ידה, ולא ייתכן שנדרוש כל כך הרבה חיות אחרי השחיטה. (הרי אז ודאי מספיק חיות קטן). | כן יתכן, אחרת סביר שמתה בסיום או לפניו. |
| 2. ר"ש – שחט בלילה ומצא כתלים עם דם – כשר, והרי א"א לדעת מתי זינק הדם.
יוצא שהראיה הזאת לא נדחית. | ניסיון דחייה – זינוק דם הוא פרכוס רציני, ולכן מועיל גם בהתחלה. [סדר המשנה הוא:
דחיית הדחייה: מהלשון "דיה" – יד+רגל>זינוק. ניסיון הצלה – זינוק > יד/רגל,
| |
|
|
| 3. "כי יולד" – פרט ליוצא דופן, "תחת אמו" – פרט ליתום. במה מדובר? |
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

פיתרון יוסף לחלומו של פרעה

הלכות שטיפת כלים בשבת

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה אכפת לך?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך ללמוד אמונה?

איך ללמוד גמרא?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















