ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(נו. במשנה – נו: במשנה)
טריפות בעוף
המשנה
א. נקבים - נקובת הוושט, פסוקת הקנה, הכתה חולדה בבראש במקום שעושה נקב בקרום המוח, הקורקבן, הדקין.
ב. נפלה לאש עד כדי כך שמעיה הפכו מאדום לירוק.
ג. התרסקה – על ידי חיה או אדם, אם חיתה מעת לעת כשרה.
חלק א – נקב בקרום המוח
א. האם אפשר לבדוק?
A. רב ושמואל ולוי – בודק באצבע מבפנים (דוחף המוח).
[בדף מה. יש מחלוקת האם כדי להטריף צריך ששני הקרומים יינקבו או שמספיק העליון. מקשים - לכאורה הבדיקה מועילה רק כששניהם נקרעו, ומתרצים – היא מועילה גם אם רק העליון נקרע – כי דחיפת האצבע תקרע את התחתון].
B. זעירי – הבדיקה לא מועילה, כיוון ששיני החולדה צרות ועקומות, ומוח לא יידחף מחוץ לגולגולת.
זעירי חוזר בו בעקבות הסעיף הבא.
C. בדיקה במסמר -
דעת רי"ח ור"ל – לי כולם הבדיקה הנ"ל באצבע טובה,
לגבי בדיקה במסמר מבחוץ:
ר"ל – לא, רי"ח – גם טוב.
וכן מחלוקת תנאים -
ר"י – דווקא באצבע (כדי שהמסמר עצמו לא יגרום לנקב ולאיסור מספק), (וכן בברייתא – ר"ש ב"א בשם ר"י)
ר' נחמיה - במסמר (הבדיקה באצבע אינה מספיק טובה (מאכיל טריפות לישראל).
ב. עוף של מים (שורה אחרונה בצרות)
בעוף מים (כולל אווזים שלנו) יש חומרא שנקב בגולגולת מטריף גם ללא נקב בקרום, וממילא אין טעם בבדיקה. הגמרא מביאה חומרא כתירוץ שלוש פעמים:
A. בברייתא הנ"ל של ר"ש ב"א, תחילה כתוב שיש בדיקה ובסוף כתוב שאם נשבר העצם מטריף.
B. רב ושמואל בדקו באצבע, וקשה מלוי שנקב בגולגולת מטריף.
C. רב מתנא הכשיר תרנוגלת של בית רב חנא, והקשו עליו מלוי הנ"ל.
כאמור, את כל החומרות תירצו שמדובר בעוף של מים.
ג. בדיקות נוספות
רב שיזבי – בשמש,
רב יימר – מילא הראש במים,
רב אחא ב"י – בקש.
(נו: 2+)
חלק ב – נפלה לאש
א. שיעור הירוק - כלשהו (רי"ח).
ב. הוריק הכבד ליד המעיים – טריפה (אפילו שהכבד עצמו לא מעכב אילו אם איננו, כאן מניחים שהמעיים נשרפו עמו].
ג. שינוי הצבע לשני הכיוונים ותלוי במה מדובר–
אדום לירוק – קורקבן, לב, כבד.
ירוק לאדום -
[מי אמר זאת:
1. ר"א הקפר על תרנגולת של ריב"ל, שהמשנה (אדום ירוק) זה רק לגבי הנ"ל.
2. ברייתא – כנ"ל.
3. ר' אבהו על תרנגול של ר' יצחק בר יוסף: שירוק-אדום – טריפה].
ד. בישול
הבישול מחזיר את המצב המקורי, ולכן אם הבישול שינה – הולכים לפי המצב אחרי הבישול. ממילא:
1. רב שמואל בר חייא-רב מני – אדומים שהוריקו שאחרי בישול חזרו והאדימו – כשרים.
2. רנבי"צ – אדום שנשאר אדום ואחרי הבישול הוריק – טריפה.
ומציע רב אשי – שלי"ז נחייב לבשל, אך דוחה הגמרא שיש חזקת היתר.
(נב: 4- לפני המשנה)
חלק ג – חשש לריסוק איבריםאחרי 24 שעות אין חשש לריסוק, אך יש חשש לשאר הטריפות וצריך לבדוק (כמו בבהמה שנפלה).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.

הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.


















