ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(סו: שליש עליון – סז: סיום פרק אלו טרפות)
חלק א – היתר שתיית שרצים שנולדו בנוזל עצמו
א. מקור ההיתר
הפסוקים (ויקרא יא)
עשה -
(ט) אֶת-זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם:
כֹּל אֲשֶׁר-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים,
אֹתָם תֹּאכֵלוּ.
לאו -
(י) וְכֹל אֲשֶׁר אֵין-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם.
(יא) וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ.
(יב) כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם.
(הכפלות של חיוב ושלילה – לעבור עליו בעשה ולא תעשה) – לא הנושא שלנו]
.
A. המקור הבסיסי להיתר כלים
דווקא בימים ובנחלים צריך סנפיר וקשקשת, אך בכלים מותר גם בלי.
a. מקור זה הוא כפול -
1. מהעשה ("יש לו")– דווקא שם צריך. קשה – אולי נדייק שבכלים אסור אפילו עם סו"ק?
2. מהלאו – ("אין לו") - דווקא שם אסור, בכלים מותר (וכן בבורות שיחין ומערות)].
b. איזהו ה"סתום" ואיזה ה"מפורש"? מחלוקת רב אחא ורבינא -
1 מפורש – המיעוט כאן מפורש יותר ("אותם תאכלו" צמוד למיעוט, בניגוד ל-2).
2 מפורש – כי את 1 אפשר לדחות כנ"ל.
B. שאר סוגי מקורות מים (הברייתא + גמרא נו: 6-)
[הקדמה:
a. מדרג מקורות המים (ככל שיותר דומה לצד ימין יותר נצריך סו"ק):
א. ימים ונחלים (="הפרט"), ב. נעיצין וחריצין, ג. בורות שיחין ומערות, ד. כלים
להלכה – א-ב – אסורים, ג-ד – מותרים, אך מה המקור?
b. בלימוד התעלמנו מ"מים"].
a. הברייתא – מקור להיתר בורות (ג)
המקור המפורש מיעט (=התיר) רק כלים (ד), מניין שגם בורות מותרים (ג) – "את זה תאכלו".
b. גמרא – מקור לאיסור חריצין (ב)
לכאורה: (בעשה) כלל ופרט, ונישאר רק עם מה שבפרט -
דווקא ימים ונחלים, וכל האמצעיים מותרים.
תשובות –
- זהו כלל-פרט-כלל (כפ"כ. למרות ששני ה"מים" צמודים). צריך לרבות משהו דומה לפרט (א) - מרבים מים נובעים (ב), ממעטים – ג-ד.
- רי"ש – ריבוי-מיעוט-ריבוי (רמ"ר. בגלל ששני הכללים סמוכים).
קשה:
1. שנרבה כל מים על הקרקע (ב-ג), ונמעט רק כלים (ד)?
תשובה – הייתור של "את זה תאכלו" - להתיר גם את ג (ושזה מה שהכפ"כ מלמד).
2. שנרבה את ג ונמעט את ב? הרי ברמ"ר לא צריך דמיון?
תשובה – מתתיה – למרות שלא צריך דמיון, אם יש דמיון גדול משתמשים בו (ובורות דומים מאוד לכלים).
[רש"י (סז. מיניה) - את הכפ"כ או רמ"ר עושים בשני הפסוקים (עשה ול"ת), אבל יש הבדל -
בעשה – צריך אותו רק בשביל היתר חריצין, אבל למעט את כלים לא צריך כי זה מדויק.
בלאו – צריך אותו גם בשביל המיעוט של כלים, כי כאן הפרק לא צמוד לאיסור האכילה].
ג. הגבלות (סז. רבע תחתון)
רב הונא – אם יצא למסננת וחזר – אסור (אפילו שלא יצא לארץ)
(ולכן גוזרים שלא יעביר את השכר בלילה במסננת, שמא יצא למסננת ויחזור).
- קשה – ולמה לא חושש שיצא לדופן הכלי?
תשובה – זה לא נחשב "יציאה" כי זה חלק מהכלי (הראיה שבבורות מותר, ולא חוששים שיצא לדופן הבור (אפילו שזה ממש ארץ)). - סיוע מברייתא – רב חסדא – "וכל השרץ השורץ על הארץ - לרבות יבחושין שסיננן", ומדייקים – אם לא סיננם מותרים!
(סז. 1-)
חלק ב – שרצים בפירות
"וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ, החולד והעכבר והצב למינהו" – דווקא שרץ ששרץ על הארץ נאסר.
א. שרץ שנוצר מתוך הפרי – מותר.
A. הגבלת שמואל –
אם הפרי מחובר – נחשב שורץ על הארץ – ואסור.
נסיון סיוע – יש שתי ברייתות, אחת מרבה שרצים בפירות ואחת ממעטת, ונעמיד שזה תלוי האם הפרי מחובר לעץ.
דחייה – גם בפרי מחובר התולעת מותרת, ומה שהברייתא אסרה זה בתולעת בגזע (=עיקר הזית/גפן).
A. מה נחשב יציאה מהפרי –
1. בעי רב יוסף –
מתה באוויר ואז נפלה לקרקע?
יצאה ואכלו אותה מהאוויר (לעולם לא הגיע לארץ)?
יצאה מקצתה?
תיקו.
2. בעי רב אשי -
עלתה לגג הפרי?
לגג הגרעין?
עברה לפרי אחר צמוד?
תיקו.
ב. תולעים בבעלי חיים
1. קוקינאי (בכבד ובריאה) (נז: שליש עליון)
רב שישא בר"א – אסורים (באו מבחוץ)
רב אשי (ורב שישא בא"ד 2) – מותרים (נוצרו בפנים, אחרת צריך היה למצוא אותם בצואה).
דחיית הראיה (הלכתא) - מגיעים מבחוץ, לא מגיעים מהאוכל אלא מהאף.
2. תולעים בבע"ח, בין העור לבשר
אפילו שידוע שנוצרו בתוכה - של בהמות – אסור, של דגים – מותר.
מקור האיסור בבהמות – "ואת נבלתם תשקצו" לרבות תולעים שבבהמה.
ולמה לחלק בין בהמה לדג?
סברת האיסור – כאבר מן החי או היוצא מן הטמא (ראשונים ואחרונים), והשחיטה לא מתירתם,
ממילא בדגים מותר כיון ששם מספיק אסיפה.
חלק ג – מקור לסוגי שרצים + לויתן כשר
א. "כל - שלשול
הולך על גחון – נחש
וכל – חיפושית
הולך על ארבע - עקרב
עד כל – דומה ודומה לדומה.
מרבה רגליים – נדל
ב. הלויתן הוא כשר.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














