ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
אחד הדברים מפניהם הזהירה אותנו התורה הוא מה שנקרא בלשון ימינו "עינוי דין". (חז"ל השתמשו בביטוי זה במשמעות אחרת עיינו סנהדרין לה ע"א ועוד).
השארת הדין פתוח ללא הכרעה נאסרה באופן חמור. וז"ל הרא"ש בתשובתו:
"כל זה סברתי והארכתי, להודיע שאין כח ורשות (לדיין) להוציא את הדין חלוק מתחת ידו, שצריך לגמור ולהשלים את הדין כדי להטיל שלום בעולם" (כלל קז סימן ו ד"ה כל זה).
כך פסק גם השולחן ערוך (חו"מ סימן יב סע' ה). השארת המחלוקת בעינה היא ההיפך ממה שאנו מצפים מן הדיין. המחלוקת מחייבת את הדיין לקבל על עצמו אחריות של מתן פסק הלכה ברור. לכן, גם מהירות הטיפול בתיקים והכרעת דין ברורה, היא אחת מאבני היסוד של עבודת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית".
אומנם יש מקרים שבהם גם לאחר כל ניסיונות הבירור, עדיין נשאר ספק מה התרחש באמת ומהי הפרשנות הנכונה לעובדות כפי שהוצגו בפני בית הדין, בידי שני הצדדים. במקרה כזה, כדי לסגור את התיק, חובתו של בית הדין היא לפסוק במחלוקת בדרך של פשרה, שאיננה מצריכה את הסכמתם של הצדדים. הפשרה נעשית במסגרת חובתו של בית הדין לסיים את הסכסוך.
לעומת זה, חל איסור חמור על הצדדים לגרום לכך שהצד השני יסכים לפשרה. נתבע שיודע כי הצדק עם התובע, אסור לו לגרום להתמשכות הדיון על ידי נקיטת "תרגילי השהיה" שונים ומשונים, עד שלצד השני "תצא הנשמה" והוא יסכים לפשרה.
כך נפסק בשולחן ערוך:
"מי שתובעים אותו ממון שהוא מוחזק בו, אסור לבקש צדדים להשמט כדי שיתרצה הלה לעשות עמו פשרה וימחול לו על השאר" (חו"מ סימן יב סעיף ו).
מוסיף על כך הרמ"א, שגם אם ח"ו "התרגיל הצליח" "אינו יוצא ידי שמים עד שיתן לו את שלו". כמובן שאסור גם לתובע לדרוש את מה שאינו שלו ובדרך של "התשת" הנתבע לגרום לו לשלם רק כדי לסיים את ה"סיוט המשפטי".
אנו נוסיף ונאמר כי זו גם חובתו של בית הדין, להבטיח שאף אחד מן הצדדים לא ינקוט בדרך שתביא את הצד השני לשלם או לוותר כנגד ההלכה והאמת.
דווקא בימי הרחמים והסליחות, לקראת יום הדין,
נתפלל כי הקב"ה יזכה אותנו להפעיל מערכת משפטית יהודית
הפועלת על פי עקרונות הצדק שנתן לנו "שופט כל הארץ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
