ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
אחד הדברים מפניהם הזהירה אותנו התורה הוא מה שנקרא בלשון ימינו "עינוי דין". (חז"ל השתמשו בביטוי זה במשמעות אחרת עיינו סנהדרין לה ע"א ועוד).
השארת הדין פתוח ללא הכרעה נאסרה באופן חמור. וז"ל הרא"ש בתשובתו:
"כל זה סברתי והארכתי, להודיע שאין כח ורשות (לדיין) להוציא את הדין חלוק מתחת ידו, שצריך לגמור ולהשלים את הדין כדי להטיל שלום בעולם" (כלל קז סימן ו ד"ה כל זה).
כך פסק גם השולחן ערוך (חו"מ סימן יב סע' ה). השארת המחלוקת בעינה היא ההיפך ממה שאנו מצפים מן הדיין. המחלוקת מחייבת את הדיין לקבל על עצמו אחריות של מתן פסק הלכה ברור. לכן, גם מהירות הטיפול בתיקים והכרעת דין ברורה, היא אחת מאבני היסוד של עבודת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית".
אומנם יש מקרים שבהם גם לאחר כל ניסיונות הבירור, עדיין נשאר ספק מה התרחש באמת ומהי הפרשנות הנכונה לעובדות כפי שהוצגו בפני בית הדין, בידי שני הצדדים. במקרה כזה, כדי לסגור את התיק, חובתו של בית הדין היא לפסוק במחלוקת בדרך של פשרה, שאיננה מצריכה את הסכמתם של הצדדים. הפשרה נעשית במסגרת חובתו של בית הדין לסיים את הסכסוך.
לעומת זה, חל איסור חמור על הצדדים לגרום לכך שהצד השני יסכים לפשרה. נתבע שיודע כי הצדק עם התובע, אסור לו לגרום להתמשכות הדיון על ידי נקיטת "תרגילי השהיה" שונים ומשונים, עד שלצד השני "תצא הנשמה" והוא יסכים לפשרה.
כך נפסק בשולחן ערוך:
"מי שתובעים אותו ממון שהוא מוחזק בו, אסור לבקש צדדים להשמט כדי שיתרצה הלה לעשות עמו פשרה וימחול לו על השאר" (חו"מ סימן יב סעיף ו).
מוסיף על כך הרמ"א, שגם אם ח"ו "התרגיל הצליח" "אינו יוצא ידי שמים עד שיתן לו את שלו". כמובן שאסור גם לתובע לדרוש את מה שאינו שלו ובדרך של "התשת" הנתבע לגרום לו לשלם רק כדי לסיים את ה"סיוט המשפטי".
אנו נוסיף ונאמר כי זו גם חובתו של בית הדין, להבטיח שאף אחד מן הצדדים לא ינקוט בדרך שתביא את הצד השני לשלם או לוותר כנגד ההלכה והאמת.
דווקא בימי הרחמים והסליחות, לקראת יום הדין,
נתפלל כי הקב"ה יזכה אותנו להפעיל מערכת משפטית יהודית
הפועלת על פי עקרונות הצדק שנתן לנו "שופט כל הארץ".

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

שימוש נכון בתנור הביתי

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

למה תוקעים בשופר בראש השנה?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

אנחנו קודש למענך
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















