ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
פעם אחת, אמר המלך לעצמו – רבי יהונתן מנצח אותי תמיד. עלי למצוא דרך לגבור עליו לפחות פעם אחת. והנה, הבריק רעיון במוחו. הוא קרא לרבי יהונתן ואמר לו: חייב אני לצאת מהעיר. אמור לי בבקשה – באיזה משני השערים הקבועים בחומת העיר אכנס בעת שאחזור מנסיעתי?
חייך רבי יהונתן ואמר – את תשובתי אכתוב כעת בפתק, אותו נמסור לידי שליש נאמן, שיפתח את הפתק בפני שנינו בעת שישוב המלך לעיר. הסכים המלך ונסע מהעיר.
לאחר זמן, שב המלך לעיר, כשראשו מלא במחשבות – איזה משני השערים בחר רבי יהונתן? לבסוף, עלה פתרון מדהים במוחו. הוא ביקש מעבדיו הנאמנים לפרוץ קטע מחומת העיר, ונסע במרכבתו דרך הפירצה.
בטוח בניצחונו, קרא לרבי יהונתן ולשליש המחזיק בפתק. פתח השליש את הפתק, והנה נמצא כתוב – "מלך פורץ גדר לעשות לו דרך".
לעיתים האדם בטוח שאפשרויות רבות בפניו, אך בסופו של מהלך הוא מגלה שהדרך הובילה למטרה אחת קבועה מראש. בשבוע שעבר קראנו בפרשת 'כי תבוא' על שתי האפשרויות הפתוחות בפנינו – ברכה וקללה. ברכה גדולה כשנלך בדרך ה', וחלילה, להיפך אם נעבור על מצוותיו. רבים מאיתנו נשמו לרווחה, כשהסתיימה קריאת הקללות, והתחושה הלא נעימה לשמע רשימת העונשים החמורה חלפה עם המשך קריאת התורה. בימי בית ראשון, היו בוודאי אנשים שבעת קריאת הקללות קיוו בסתר לבבם, שקללות אלו לא יתממשו לעולם. אנו, לצערנו, שראינו את הקללות מתקיימות במהלך הגלות והשואה האיומה, יודעים שהנורא מכול אכן התממש.
אולם, אם נעמיק בקריאת פרשיות ניצבים – וילך – האזינו, נגלה שאין לפנינו שתי אפשרויות, כי אם אפשרות אחת מלבד. הקב"ה מבטיח שבמהלך ההיסטוריה, יתממשו גם הקללות וגם הברכות. זו לא אפשרות, זו הבטחה. בפרשת ניצבים הדברים נאמרים לעם בזהירות – "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה, הברכה והקללה... והשבות אל לבבך... ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך..." (ל, א- ג). עדיין אפשר להידחק ולהסביר אחרת.
אולם בפרשת וילך, כשהקב"ה מסביר למשה את מטרתו בכתיבת שירת האזינו (שמפרטת את תולדות ישראל עם קללותיהם וברכותיהם), הוא אומר זאת במפורש – ויאמר ה' אל משה: הנך שוכב עם אבותיך, וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ... ועזבני... וחרה אפי בו ביום ההוא, ועזבתים, והסתרתי פני מהם, והיה לאכול, ומצאוהו רעות רבות וצרות, ואמר על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה. ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (שירת האזינו), ולמדה את בני ישראל... והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד.. כי ידעתי את יצרו אשר הוא עושה היום בטרם אביאנו אל הארץ... הקב"ה תכנן את כל ההיסטוריה מראש, באפשרות אחת בלבד, והוא מדגיש בתורה שחשוב לו שנדע זאת, והוא מכין לכך 'הוכחות' מראש.
אמירה זו חשובה מאד. ראשית – יש כאן תשובה ניצחת לשאלה – לאן נעלם אלוקים בשואה? התורה מעידה מראש, שאלוקים ידע שהשאלה תישאל, וכיוון שבאותו זמן הוא ירצה להסתיר פניו, הרי מראש הוא מספר לנו שהכול בהנהגתו מאחורי הקלעים. (זה לא פוטר את השאלה – כיצד יתכן רע כה גדול? אך זו סוגיא אחרת).
שנית – אם הכול קבוע מראש, לאן נעלמת בחירת האדם? על כך עונה הרמח"ל במקומות רבים – לאדם הפרטי יש בחירה, אך ההיסטוריה של ישראל והעולם קבועות מראש, שהרי הגאולה השלימה מובטחת לנו, ואם כך הסוף ידוע מראש.
בימי התשובה הללו, אמירות אלו עומדות ביסוד עבודתינו. אומר הקב"ה לישראל – דעו לכם, אפשר ליפול בדרך ולרדת, אך המגמה הכללית סופה לתיקון. בסוף הכול ישוב אל ה' בתשובה שלימה ויגאל. ולא זו בלבד, אלא חשוב שתדעו שגם בזמני הנפילה והקלקול, עת נראה לכם שאני מסתיר פני מכם, הסתכלו בפרשיות ניצבים – וילך – האזינו ותגלו שאני הוא הפועל ונמצא בתוך כל ההסתרים. "ואמר ביום ההוא: אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
