- פרשת שבוע ותנ"ך
- נצבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל זצ"ל
דבריו האחרונים של משה
המילים האחרונות של משה לבני ישראל בעניין דרכם בעתיד וייעודם מתועדות בפרשיות האחרונות האלה של התורה. משה לא הולך סחור-סחור ולא מציע דברי הרגעה פשוטים אלא מספר לבני ישראל על הקשיים ועל האסונות שעתידים להתרחש. הוא מעורר בהם תקווה וביטחון שבסופו של דבר הכול יסתדר ושלא צריך להתייאש, ולא משנה מה הבעיות שבהן ייתקל העם היהודי במסעו הארוך בהיסטוריה.
אלא שמשה מציין שהברית הנצחית של הקב"ה אם עם ישראל איננה חד-צדדית. אם עם ישראל יסרב לקיים את חלקו בעסקה - קיום ערכי התורה והמצוות - ויחקה את ההתנהגות הלא מוסרית של אומות העולם מסביב, ההשלכות תהיינה איומות. העם היהודי לא מקבל ארוחות חינם. הוא תמיד צריך לשלם על החלטות שגויות, על נטישת הברית עם הקב"ה, על חטאים וערכים פסולים. דברים נוראיים קורים לעם ישראל, אירועים שאפילו במבט לאחור קשה לתאר ועל אחת כמה וכמה לא היה אפשר לחזות אותם מראש. למרות זאת, משה אכן אמר לבני ישראל מראש מה יקרה.
הרמב"ם אומר שאחת ההוכחות הגדולות לאמיתות היהדות היא העובדה שמשה עמד לפני אלפי שנים ותיאר בדייקנות מה שיקרה בעתיד הרחוק, עתיד שאז לא היה אפשר אפילו לדמיין. אך לא רק העובדה הזאת הופכת את סיפורו של העם היהודי ליוצא מן הכלל בתולדות האנושות. ההשפעה המתמשכת והרלוונטיות הנצחית של הברית בין הקב"ה לעם ישראל שמתוארת בצורה ברורה כל כך בפרשיות השבוע היא זאת שמנחה את הסיפור של העם היהודי באלפי השנים שחלפו מאז.
בפרשה אנחנו קוראים שכאשר צרות איומות ונוראיות יהיו מנת חלקו של עם ישראל, התגובה היהודית תהיה שהסיבה לאסונות שניחתו עלינו היא "כי אין אלקים בקרבנו". הפירוש הפשוט והמקובל לפסוק הזה הוא שבני ישראל יבינו שהתרחקו מדרכי האל ומהקדושה, שלא קיימו את התורה ולא נתנו עדיפות לערכים רוחניים בחייהם ובהתנהגותם. הם רדפו אחרי הנאות הגוף, צברו נכסים לשמם והתעלמו מהייעוד האמיתי שלהם: להיות גוי קדוש וממלכת כהנים. הקב"ה לא היה נוכח בקרבם ולא היה גורם חשוב ומשפיע על אורח החיים שלהם, ולכן נענשו.
המלבי"ם, במכתב שנכתב לפני מאה שנה, מזכיר פרשנות אחרת של הפסוק הזה. כשהוא מתאר את התרחקות היהודים מהתורה שכבר אפיינה את תקופתו, הוא אומר שבעקבות האסונות יהיו יהודים רבים שיאמרו "אין אלקים בקרבנו", יכחישו את קיומו של האל. הם יסרבו להאמין בברית של הקב"ה עם בני ישראל וקל וחומר לכבד אותה. למעשה, זה מה שקרה לעם היהודי במאה שעברה. אך הברית שכרת אתנו הקב"ה נשארת בתוקף לנצח, ובסופו של דבר גם הברכות, שהן חלק מהברית הזאת, יורעפו עלינו בשנה החדשה הזאת הבאה עלינו לטובה.
אלא שמשה מציין שהברית הנצחית של הקב"ה אם עם ישראל איננה חד-צדדית. אם עם ישראל יסרב לקיים את חלקו בעסקה - קיום ערכי התורה והמצוות - ויחקה את ההתנהגות הלא מוסרית של אומות העולם מסביב, ההשלכות תהיינה איומות. העם היהודי לא מקבל ארוחות חינם. הוא תמיד צריך לשלם על החלטות שגויות, על נטישת הברית עם הקב"ה, על חטאים וערכים פסולים. דברים נוראיים קורים לעם ישראל, אירועים שאפילו במבט לאחור קשה לתאר ועל אחת כמה וכמה לא היה אפשר לחזות אותם מראש. למרות זאת, משה אכן אמר לבני ישראל מראש מה יקרה.
הרמב"ם אומר שאחת ההוכחות הגדולות לאמיתות היהדות היא העובדה שמשה עמד לפני אלפי שנים ותיאר בדייקנות מה שיקרה בעתיד הרחוק, עתיד שאז לא היה אפשר אפילו לדמיין. אך לא רק העובדה הזאת הופכת את סיפורו של העם היהודי ליוצא מן הכלל בתולדות האנושות. ההשפעה המתמשכת והרלוונטיות הנצחית של הברית בין הקב"ה לעם ישראל שמתוארת בצורה ברורה כל כך בפרשיות השבוע היא זאת שמנחה את הסיפור של העם היהודי באלפי השנים שחלפו מאז.
בפרשה אנחנו קוראים שכאשר צרות איומות ונוראיות יהיו מנת חלקו של עם ישראל, התגובה היהודית תהיה שהסיבה לאסונות שניחתו עלינו היא "כי אין אלקים בקרבנו". הפירוש הפשוט והמקובל לפסוק הזה הוא שבני ישראל יבינו שהתרחקו מדרכי האל ומהקדושה, שלא קיימו את התורה ולא נתנו עדיפות לערכים רוחניים בחייהם ובהתנהגותם. הם רדפו אחרי הנאות הגוף, צברו נכסים לשמם והתעלמו מהייעוד האמיתי שלהם: להיות גוי קדוש וממלכת כהנים. הקב"ה לא היה נוכח בקרבם ולא היה גורם חשוב ומשפיע על אורח החיים שלהם, ולכן נענשו.
המלבי"ם, במכתב שנכתב לפני מאה שנה, מזכיר פרשנות אחרת של הפסוק הזה. כשהוא מתאר את התרחקות היהודים מהתורה שכבר אפיינה את תקופתו, הוא אומר שבעקבות האסונות יהיו יהודים רבים שיאמרו "אין אלקים בקרבנו", יכחישו את קיומו של האל. הם יסרבו להאמין בברית של הקב"ה עם בני ישראל וקל וחומר לכבד אותה. למעשה, זה מה שקרה לעם היהודי במאה שעברה. אך הברית שכרת אתנו הקב"ה נשארת בתוקף לנצח, ובסופו של דבר גם הברכות, שהן חלק מהברית הזאת, יורעפו עלינו בשנה החדשה הזאת הבאה עלינו לטובה.
על רעות ומנהיגות ועל תרועה ושברים
חלק א
הרב יוסף כרמל | תשרי תשפ"ג
הפרשה האחרונה של השנה
מתוך "קול צופייך" גיליון 372
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אלול תשס"ו
העמק דבר פרשת ניצבים - וילך חלק ב'
הרב חיים כץ | כ"א אלול תשפ"ג
כמה בריתות היו?
הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב | אלול התשס"ב
למה ללמוד גמרא?
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
האם מותר לפנות למקובלים?
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
חכמת התורה וחכמות החול
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
איך יוצרים את השבת ?
איך מגדירים כללי מלחמה?
מהפרי ועד הגאולה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תהיו חמים!