ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פרשת מצורע ;">

בית מדרש פרשת השבוע חומש ויקרא מצורע Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר


פרשת מצורע

ספר ויקרא פרקים יד - טו





מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

[יד] (א) וידבר יהוה אל משה לאמר: (ב) זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן: (ג) ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע: (ד) וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב: (ה) וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים: (ו) את הצפר החיה יקח אתה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים: (ז) והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את הצפר החיה על פני השדה: (ח) וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים: (ט) והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר: (י) וביום השמיני יקח שני כבשים תמימם וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן: (יא) והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד: (יב) ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה: (יג) ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן קדש קדשים הוא: (יד) ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית: (טו) ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית: (טז) וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה: (יז) ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על דם האשם: (יח) והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה: (יט) ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה: (כ) והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר: (כא) ואם דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה ולג שמן: (כב) ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה: (כג) והביא אתם ביום השמיני לטהרתו אל הכהן אל פתח אהל מועד לפני יהוה: (כד) ולקח הכהן את כבש האשם ואת לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה: (כה) ושחט את כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית: (כו) ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית: (כז) והזה הכהן באצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית שבע פעמים לפני יהוה: (כח) ונתן הכהן מן השמן אשר על כפו על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על מקום דם האשם: (כט) והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר לכפר עליו לפני יהוה: (ל) ועשה את האחד מן התרים או מן בני היונה מאשר תשיג ידו: (לא) את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה על המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה: (לב) זאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו: (לג) וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר: (לד) כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם: (לה) ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית: (לו) וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית: (לז) וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר: (לח) ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים: (לט) ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית: (מ) וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא: (מא) ואת הבית יקצע מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא: (מב) ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית: (מג) ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח: (מד) ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא: (מה) ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא: (מו) והבא אל הבית כל ימי הסגיר אתו יטמא עד הערב: (מז) והשכב בבית יכבס את בגדיו והאכל בבית יכבס את בגדיו: (מח) ואם בא יבא הכהן וראה והנה לא פשה הנגע בבית אחרי הטח את הבית וטהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע: (מט) ולקח לחטא את הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב: (נ) ושחט את הצפר האחת אל כלי חרש על מים חיים: (נא) ולקח את עץ הארז ואת האזב ואת שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתם בדם הצפר השחוטה ובמים החיים והזה אל הבית שבע פעמים: (נב) וחטא את הבית בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז ובאזב ובשני התולעת: (נג) ושלח את הצפר החיה אל מחוץ לעיר אל פני השדה וכפר על הבית וטהר: (נד) זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק: (נה) ולצרעת הבגד ולבית: (נו) ולשאת ולספחת ולבהרת: (נז) להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תורת הצרעת:
[טו] (א) וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר: (ב) דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא: (ג) וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא: (ד) כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא: (ה) ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב: (ו) והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב: (ז) והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב: (ח) וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב: (ט) וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא: (י) וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב: (יא) וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב: (יב) וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים: (יג) וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר: (יד) וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן: (טו) ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו: (טז) ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב: (יז) וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב: (יח) ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב: (יט) ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב: (כ) וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא: (כא) וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב: (כב) וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב: (כג) ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב: (כד) ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא: (כה) ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא: (כו) כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה: (כז) וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב: (כח) ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר: (כט) וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד: (ל) ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה: (לא) והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם: (לב) זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה: (לג) והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה:
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il