ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כאשר התבגר הלך לאוניברסיטת יוהנסבורג ללמוד שפות. אז התוודע לשפה העברית שקסמה לו והחל ללומדה. בהמשך התוודע לסיפור עקידת יצחק שהדהימו ואחר כך ל'משנה תורה' של הרמב"ם שפתח לו צוהר ליהדות. המרצה במחלקה לעברית הציע לו לנסוע לישראל וללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.
ניקוסינטי נעתר להצעתו. כאשר נחת בארץ חש התרוממות רוח. כשעלה לירושלים החל ללמוד את לשון המקרא, לשון חז"ל וכן ארמית.
חלפה למעלה משנת לימודים. יום אחד קיבל טלפון משני חבריו היהודים באוניברסיטה בדרום אפריקה: "אנחנו עומדים לעלות לישראל ללמוד בישיבה בירושלים. אתה מוזמן לבקר".
ניקוסינטי הגיע לישיבה. חבריו קיבלוהו בחום והוא ישב עימם להעלות זיכרונות. בשלב מסוים אמר אחד מחבריו: "איך אתה מסביר את העובדה שגוי מקרב יהודים ליהדות?!"
"מה פירוש?" תמה ניקוסינטי.
"הפכנו ליהודים שומרי תורה ומצוות בזכותך! אתה הפנית אותנו לרמב"ם ומשם הגענו לתורה ולמצוות".
"איני יודע", המהם ניקוסינטי, "זה באמת מעניין".
"האם יש סיכוי שאי פעם תתגייר?", שאל חברו.
"כל עוד אני יכול לישון טוב בלילה, לא אעשה זאת!" קבע.
הוא יצא מבולבל מפגישתם. לא הבין מדוע הוא נמשך ללימודי עברית ויהדות כאשר מקומו הטבעי הוא בארמון האפריקני. הוא המשיך לבקר בישיבה ולהשתתף בשיעורים הפתוחים, וככל שטעם יותר, כך התבלבל יותר. ואז עשה חשבון נפש: "אתה מוקף ביהודים. איך תוכל להסתדר עימם אם אינך יהודי?! עדיף שתחיה במקום שבו יש גויים הנוהגים כמוך!"
הנסיך רכש כרטיס טיסה לרומא, שם יוכל להסתדר באיטלקית שלמד ביוהנסבורג וגם להשתלם באוניברסיטה. כשהגיע התרשם מהאתרים ברומא, הסתובב בין המוזיאונים, בחן את המוצגים והתלהב מהאימפריה האדירה שהותירה שכיות חמדה. גם הביקור בוותיקן הותיר בו רושם עז. הוא נזכר במה שהאומה הרומאית והנצרות בפרט עוללו ליהודים - אינקוויזיציה, מסעי צלב, פרעות, פוגרומים והשואה הנוראה מכל.
הוא חזר למלון כשהוא מהרהר באכזריות הנוצרים ובמסירות נפשם של היהודים שנעקדו, ולפתע מבלי להבין, כיסה לראשונה בחייו את עיניו בכף ידו וקרא: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!"
גופו הזדעזע. הוא הרגיש כאילו כל העקודים מצטרפים לזעקתו וקוראים עימו את הפסוק הנצחי, רגע לפני מותם על קידוש השם.
לאחר מכן נזכר בביטוי היידישאי "מה חזיר יודע על אטריות?!", שמשמעו "מה יש לגוי לחפש ביהדות?!", ותהה על עצמו.
פעם ביושבו בחדר האוכל, הונחה לפניו צלחת גדושה. משום מה לא הצליח לנעוץ את מזלגו במאכלים. ממש חש שמשהו לא נותן לו לטעום מהאוכל.
"אל תגיד שאינך מסוגל לאכול בגלל שהאוכל לא כשר...", גער בעצמו.
הוא הניח את מזלגו בצד והרהר בתקופת לימודיו בדרום אפריקה. לפתע נזכר כי לפני כשנה ישבו חבריו יום שלם בבית ולא אכלו ולא ושתו.
"אולי היום יש צום כמו אז?" חשב.
"שטויות והבלים", ענה לעצמו, "זה לא ייתכן".
מחשבותיו לא הרפו ממנו והוא עלה לחדרו. הוא דפדף בלוח השנה העברי הטמון במזוודתו והשווה עם התאריך הלועזי. אותו יום היה מוקף במשבצת אדומה. האותיות העבריות קפצו לנגד עיניו: יום הכיפורים.
הוא כמעט התעלף. האם הוא הוזה?! האם מישהו דוחקו לפינה ומכריחו לחשוב מחשבות כאלה?!
"הצילו!", צעק בליבו, אבל מחשבותיו רדפוהו מבלי שיוכל לברוח מהן.
רגליו של ניקוסינטי נשאו אותו לבית הכנסת של רומא, שם ראה המוני יהודים עטופים בטליתות עומדים על רגליהם בתפילה חרישית. קולו כובש הלב של החזן נשמע ברמה.
ניקוסינטי עמד מהופנט. הוא נזכר בדברים שאמר לחבריו כאשר שאלוהו אם אי פעם יתגייר - כאשר לא יוכל לישון. כעת חש שהם מתקיימים. אלוקים מוליכו למקומות שלא ייתנו לו מנוח וכך מעוררו.
באותו רגע קיבל על עצמו לשוב לישראל ולהתגייר. הוא ידע שיזדקק לתעצומות נפש; ידע שהוא מותיר מאחוריו מעמד, כבוד וכסף וצועד לעבר הלא נודע, אבל הידיעה שהיהדות היא דת האמת הכריעה הכל.
ניקוסינטי חזר לירושלים והחל לשקוד על לימוד היהדות. כשהגיע לבית הדין לגיורים, אחד הדיינים ניסה להניאו מהצעד כפי שמחייבת ההלכה: "מדוע לך להצטרף לעם היהודי, העם הנרדף והמושמץ ביותר בהיסטוריה?! אתה יכול להיות גוי טוב בלי עול תורה ומצוות שמחויב לשאת כל יהודי!" ניקוסינטי הישיר מבט ואמר: "אמנם עדיין איני יהודי, אבל הספקתי לעיין ברמב"ם ולמצוא שכך בית דין חייב לנהוג במי שמבקש להתגייר. אם אתם רוצים לדעת לשם מה ברצוני להיות יהודי, תשובתי היא שאני רוצה להיות קרוב לקדוש ברוך הוא דרך עם ישראל שקרוב אליו ביותר".
כעבור מספר דקות הודיעו לו הדיינים שהם מקבלים את גיורו.
כיום הרב נתן גמדזה נשוי לחוזרת בתשובה אמריקנית בהירת עור ויש להם צאצאים. הוא פועל בארגון 'ערכים', נוסע ממקום למקום ומספר איך בן מלך אפריקני בחר להיות בנו של מלך מלכי המלכים.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
