ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כאשר התבגר הלך לאוניברסיטת יוהנסבורג ללמוד שפות. אז התוודע לשפה העברית שקסמה לו והחל ללומדה. בהמשך התוודע לסיפור עקידת יצחק שהדהימו ואחר כך ל'משנה תורה' של הרמב"ם שפתח לו צוהר ליהדות. המרצה במחלקה לעברית הציע לו לנסוע לישראל וללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.
ניקוסינטי נעתר להצעתו. כאשר נחת בארץ חש התרוממות רוח. כשעלה לירושלים החל ללמוד את לשון המקרא, לשון חז"ל וכן ארמית.
חלפה למעלה משנת לימודים. יום אחד קיבל טלפון משני חבריו היהודים באוניברסיטה בדרום אפריקה: "אנחנו עומדים לעלות לישראל ללמוד בישיבה בירושלים. אתה מוזמן לבקר".
ניקוסינטי הגיע לישיבה. חבריו קיבלוהו בחום והוא ישב עימם להעלות זיכרונות. בשלב מסוים אמר אחד מחבריו: "איך אתה מסביר את העובדה שגוי מקרב יהודים ליהדות?!"
"מה פירוש?" תמה ניקוסינטי.
"הפכנו ליהודים שומרי תורה ומצוות בזכותך! אתה הפנית אותנו לרמב"ם ומשם הגענו לתורה ולמצוות".
"איני יודע", המהם ניקוסינטי, "זה באמת מעניין".
"האם יש סיכוי שאי פעם תתגייר?", שאל חברו.
"כל עוד אני יכול לישון טוב בלילה, לא אעשה זאת!" קבע.
הוא יצא מבולבל מפגישתם. לא הבין מדוע הוא נמשך ללימודי עברית ויהדות כאשר מקומו הטבעי הוא בארמון האפריקני. הוא המשיך לבקר בישיבה ולהשתתף בשיעורים הפתוחים, וככל שטעם יותר, כך התבלבל יותר. ואז עשה חשבון נפש: "אתה מוקף ביהודים. איך תוכל להסתדר עימם אם אינך יהודי?! עדיף שתחיה במקום שבו יש גויים הנוהגים כמוך!"
הנסיך רכש כרטיס טיסה לרומא, שם יוכל להסתדר באיטלקית שלמד ביוהנסבורג וגם להשתלם באוניברסיטה. כשהגיע התרשם מהאתרים ברומא, הסתובב בין המוזיאונים, בחן את המוצגים והתלהב מהאימפריה האדירה שהותירה שכיות חמדה. גם הביקור בוותיקן הותיר בו רושם עז. הוא נזכר במה שהאומה הרומאית והנצרות בפרט עוללו ליהודים - אינקוויזיציה, מסעי צלב, פרעות, פוגרומים והשואה הנוראה מכל.
הוא חזר למלון כשהוא מהרהר באכזריות הנוצרים ובמסירות נפשם של היהודים שנעקדו, ולפתע מבלי להבין, כיסה לראשונה בחייו את עיניו בכף ידו וקרא: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!"
גופו הזדעזע. הוא הרגיש כאילו כל העקודים מצטרפים לזעקתו וקוראים עימו את הפסוק הנצחי, רגע לפני מותם על קידוש השם.
לאחר מכן נזכר בביטוי היידישאי "מה חזיר יודע על אטריות?!", שמשמעו "מה יש לגוי לחפש ביהדות?!", ותהה על עצמו.
פעם ביושבו בחדר האוכל, הונחה לפניו צלחת גדושה. משום מה לא הצליח לנעוץ את מזלגו במאכלים. ממש חש שמשהו לא נותן לו לטעום מהאוכל.
"אל תגיד שאינך מסוגל לאכול בגלל שהאוכל לא כשר...", גער בעצמו.
הוא הניח את מזלגו בצד והרהר בתקופת לימודיו בדרום אפריקה. לפתע נזכר כי לפני כשנה ישבו חבריו יום שלם בבית ולא אכלו ולא ושתו.
"אולי היום יש צום כמו אז?" חשב.
"שטויות והבלים", ענה לעצמו, "זה לא ייתכן".
מחשבותיו לא הרפו ממנו והוא עלה לחדרו. הוא דפדף בלוח השנה העברי הטמון במזוודתו והשווה עם התאריך הלועזי. אותו יום היה מוקף במשבצת אדומה. האותיות העבריות קפצו לנגד עיניו: יום הכיפורים.
הוא כמעט התעלף. האם הוא הוזה?! האם מישהו דוחקו לפינה ומכריחו לחשוב מחשבות כאלה?!
"הצילו!", צעק בליבו, אבל מחשבותיו רדפוהו מבלי שיוכל לברוח מהן.
רגליו של ניקוסינטי נשאו אותו לבית הכנסת של רומא, שם ראה המוני יהודים עטופים בטליתות עומדים על רגליהם בתפילה חרישית. קולו כובש הלב של החזן נשמע ברמה.
ניקוסינטי עמד מהופנט. הוא נזכר בדברים שאמר לחבריו כאשר שאלוהו אם אי פעם יתגייר - כאשר לא יוכל לישון. כעת חש שהם מתקיימים. אלוקים מוליכו למקומות שלא ייתנו לו מנוח וכך מעוררו.
באותו רגע קיבל על עצמו לשוב לישראל ולהתגייר. הוא ידע שיזדקק לתעצומות נפש; ידע שהוא מותיר מאחוריו מעמד, כבוד וכסף וצועד לעבר הלא נודע, אבל הידיעה שהיהדות היא דת האמת הכריעה הכל.
ניקוסינטי חזר לירושלים והחל לשקוד על לימוד היהדות. כשהגיע לבית הדין לגיורים, אחד הדיינים ניסה להניאו מהצעד כפי שמחייבת ההלכה: "מדוע לך להצטרף לעם היהודי, העם הנרדף והמושמץ ביותר בהיסטוריה?! אתה יכול להיות גוי טוב בלי עול תורה ומצוות שמחויב לשאת כל יהודי!" ניקוסינטי הישיר מבט ואמר: "אמנם עדיין איני יהודי, אבל הספקתי לעיין ברמב"ם ולמצוא שכך בית דין חייב לנהוג במי שמבקש להתגייר. אם אתם רוצים לדעת לשם מה ברצוני להיות יהודי, תשובתי היא שאני רוצה להיות קרוב לקדוש ברוך הוא דרך עם ישראל שקרוב אליו ביותר".
כעבור מספר דקות הודיעו לו הדיינים שהם מקבלים את גיורו.
כיום הרב נתן גמדזה נשוי לחוזרת בתשובה אמריקנית בהירת עור ויש להם צאצאים. הוא פועל בארגון 'ערכים', נוסע ממקום למקום ומספר איך בן מלך אפריקני בחר להיות בנו של מלך מלכי המלכים.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









