ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודית בת איטה
מרן הרב קוק לא ראה בכך אפיזודה חולפת, אלא מהלך היסטורי, הרבה מעבר למפלגה או הסתדרות מסוימת. הוא לא רק תמך אלא אף ראה א-לוהיות (!) בעצם התופעה, למרות היותה לרוב אפילו אנטי-דתית, "אין אנו מצטערים אם תוכל איזו תכונה של צדק חברותי להיבנות בלא שום ניצוץ של הזכרה א-להית, מפני שאנחנו יודעים שעצם שאיפת הצדק, באיזו צורה שתהיה, היא בעצמה ההשפעה הא-להית היותר מאירה". 1 הרב רואה בתיקונים חברתיים-כלכליים חלק בלתי נפרד מהתשובה העולמית (אורות התשובה ד, ג), ואף רואה אידיאל בעצם המחאה החברתית, אפילו אם היא לא תניב פרי מעשי (עין איה, שבת ה, כה).
חזון הנביאים מהווה חלק עקרוני ב"ציונות" של הרב קוק, "לנהל מדינה וכלכלה על יסודות הטוב, החכמה, היושר וההארה הא-להית הברורה" (אורות, עמ' יד). צמצום המוסר ל"קן הקטן" הוא חלק מקללת הגלות, אך מוסר של יחידים "באין לה מעמד מרומם רשמי בחיי עם וממשלה... במה נחשבת היא?! (שם, עמ' קח-קט).
מרן הרב חידד את ההבדל העקרוני בין התורה לבין הנצרות מחד, ומהסוציאליזם מאידך: "כל מחשבה שהיא מפקרת את תיקון העולם וסדרי המדינות ופורחת באוויר רוחני לבדה (=הנצרות)... הרי היא מיוסדת בשקר שאין לו רגלים, וכל מחשבה שדבר אין לה עם רוממות הנצחיות, ומתעסקת רק עם סדרי החיים החמריים ותיקוניהם, אפילו אם יהיו בה תוכנים מוסריים (=הסוציאליזם)... סופה להתעכר, מפני קטנותה, ומפני הזוהמא והסרחון שהחיים החמריים לקויים בהם בטבעם, כשהם מנותקים מיסוד חיים נצחיים ותשוקתם" (מוסר הקודש, עמ' קפ). יש כאן הערה נוספת למנהלי המאבק הנוכחי, שהחומר המנותק מהרוח סופו להסריח כי הוא קטן וחלקי. הרב קוק מדמה את הניגשים לתיקונים כלכליים בלבד ל"בנין ילדים, שהוא בונה את קליפת החיים בשעה שאינו יודע לבנות את החיים בעצמם" (איגרות הראיה א, עמ' מו).
לעומת המחאה החברתית של היום המתמקדת בטובת הפרט, מעדיף הרב קוק צדק חברתי המתבסס על אחווה לאומית ובינלאומית, מתוך הבנה "שכולנו אחים אנחנו מיוחסים לאבינו שבשמים... האחדות, שבאה... למטרת אהבת כל יחיד לעצמו, היא אחדות מקרית... ואין סופה להתקיים, כי אין לה מרכז אמיתי, וגם כשהאחדות לכאורה מתגדלת סופה לשלהבת שנאה ומלחמת אחים, בהיות כל יחיד מושך להנאת עצמו. אבל האחדות, שבאה מצד ההכרה בערך התכלית העליון... יסודתה באהבת הכלל באמת וסופה להתקיים...". כך הסביר הרב את בעיית "כל הנותן שלום לחברו קודם שיתפלל כאילו עשאו במה" (ברכות יד ע"א, עולת ראיה א, עמ' רנז), בחזותו את קריסת הקומוניזם כבר בראשית עלייתו.
מרן הרב קוק מרחיב את תפישתו בנושא סביב מצות השמיטה, שראה בהלכותיה יישום בזעיר-אנפין של ההדרכה הכלכלית התורנית, וכמשווה גדול בין השכבות השונות של העם במתכונת ישראלית טהורה (הקדמה לשבת הארץ, עמ' יז-יח). העולם המתוקן דורש ביטול הרכושנות הקפיטליסטית, "אין רכוש פרטי מסוים ולא זכות קפדנית, ושלום א-להי שורר על כל אשר נשמה באפו. 'והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך, ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל' (ויקרא כה, ז)". העשירים ילוו בשמחה לנצרכים לא רק ללא ריבית, אלא שאף יוותרו על ההחזר, ואפילו יעדיפו להציע השקעה ושותפות אמיתית עם העניים. הפרדסים יהיו תמיד פתוחים לכל, אפילו לבהמות. גם הלוקחים לא יצברו הון וייקחו רק לג' סעודות בלבד, "וחמדת העושר המתגרה על ידי המסחר משתכחת... 'לאכלה ולא לסחורה' (ע"ז, סב ע"א, שם)".
הרב קוק אינו מפרט מה לעשות בין השמיטות, אך לדבריו, השנה השביעית מתווה כיוון.
אף חלוקת הארץ בין השבטים והמשפחות הייתה שוויונית, ומצוות היובל מחזיר שוויוניות חברתית זאת בכל דור מחדש. הרב מתאר שההרמוניה של אחווה הנלמדת ומתבטאת במשפחה, אמורה להיראות גם ביחסים "בין שכיר לשוכרו, בין עובד לנותן-עבודה, בין חכמי חידות לעמלי כפים" (אורות, עמ' מג).
מרן הרב לא היה נאיבי, והכיר היטב את המתח המתמיד הקיים "בינתיים" בין עולם הקניין והרכוש שהתירה התורה והנהוג מעולם, לבין האידיאלים של רחמים, צדק ושוויון, ואף מזהיר מפתרונות מלאכותיים כדוגמת הסוציאליזם, המנסים לקצר את התהליכים. טוב יעשו כלכלננו אם יקשיבו לאזהרת הרב ובמקום להתמקד רק בשינוי מבני כלכלי, אינפרא-סטרוקטורלי כלשונו של קרל מארקס, יתרכזו בחינוך הפנימי והערכי, ושינוי סדרי העדיפות (עין איה, שבת א, לב).
על כן, עד שנגיע ל"עולם שכולו שמיטה", מחנכת התורה לפחות ל"הפסקת הסדר החברתי בצדדים ידועים, מתקופה לתקופה", כפי ש"אותה הפעולה, שהשבת פועלת על כל יחיד, פועלת היא השמיטה על האומה". הדבר מאפשר לחברה הישראלית להתעלות מעל זיהוינו על פי מקצוע ומעמד כלכלי, להזדהות על פי העיסוק התורני והמוסרי (שבת הארץ, שם).הרב מסביר שרוח חכמים נוחה מלווה המחזיר חוב בשביעית משום שהשמיטה מחנכת ש"יש תכלית נשגבה וקניינים יותר נשגבים ויקרים לאדם מקנייני הרכוש" (עין איה, שביעית יד).
על בעלי ההון לנצל את משאביהם להיטיב לאחיהם שיש להם פחות. הרכוש הוא זכות והזדמנות לעשות למען הכלל, וכך מסביר הרב את הברכה למארח, "ויהיו נכסיו מוצלחים וקרובים לעיר" (עולת ראיה א, עמ' שע). הוא מצא בברון בנימין רוטשילד דוגמה למופת ולחיקוי (מאמרי הראיה, עמ' 262).
הכסף אמור להיות מבורך גם בתחום הלאומי, "בנין האומה בשלמותה יהי' ע"י התאחדות שלשה כוחות ראשיים בהנהגה. כוח הממשלה, שהוא כוח סידור הפעולות, כוח הרוחני, מתורה חכמה ועבודת ד', וכוח הכסף, העושר הנצרך לתכלית הכלל והפרטים" (עין איה, ביכורים לב).
במישור המעשי יש לנו עדות מעניינת של רש"ז שרגאי מראשי הפועל-המזרחי (ניסוחו אושר על ידי הרב), "מבלי לקבוע מהו המשטר החברתי של תורה, יש להניח בוודאות, כי בקיום עקבי של כל חוקי התורה בשטח החברתי והכלכלי, ללא ויתורים ופשרות, לא יוכל המשטר של רכוש להתקיים. כי מצוות התורה ונוסף לזה ה"ועשית הישר והטוב" (דברים ו, יח), שבישראל זהו דין ולא לפנים משורת הדין - מצמצם כל כך את הבעלות והזכויות של הרכוש עד שקיומו נעשה לבלתי אפשרי וללא כדאי" (צ' ירון, משנתו של הרב קוק, עמ' 163).
מצאנו גם שהרב קוק הזדעזע מניצול הפועלים במכרה-פחמים על ידי "עשיר שלבו אטום (ה)לועג לכל צדק ומוסר, ויותר נוח לו שבמנהרה יחסר אור ואויר אע"פ שעי"ז יתקצרו חייהם של... אלפים אנשים... ואם לפעמים תפול מכרה, ויקברו חיים עובדיה, לא ישים על לב, כי ימצא עבדים אחרים נשכרים" (אגרות הראיה א, עמ' צה).
בשיחה עם מלח סוציאליסט, הדגיש בנו הרצב"י קוק, שיש להם הרבה במשותף, "התורה בעד פועלים ונגד מנצלים ומדכאים". הוא אף העיר לתלמידיו שהזדהו כ"ימניים", שמבחינה כלכלית-חברתית, השמאל צודק, ומסיבה זאת (יחד עם סיבת בנין הארץ בפועל), אף העדיף הרצב"י את תנועת הפועל-המזרחי על פני המזרחי. 2
מבחינה ציבורית, ראה הרב קוק שלוש מחנות אידיאולוגיות בכל חברה: הלאומיים, הדתיים, וההומניסטים (אנשי הצדק והמוסר). לאחר שכבר הצליחה הציונות הדתית להוריד את המחיצה המדומה שהייתה בין הדת לבין הלאומיות, יתכן שהרב קוק היה מאיץ בנו היום שנתמקד בהורדת המחיצה המדומה האחרונה בין הדתי-לאומי לבין המוסרי-הומניסטי. 3
^ 1. איגרות הראיה א, עמ' מה; ראו גם הרב ישראל הס, "דור הכפירה וצדק סוציאלי באספקלריה של הרב קוק", "זרעים", אב, תשכ"א; ר"ש אבינר, טל אורות, פ' משפטים "צדק כלכלי לפי מרן הרב קוק".
^ 2. להלכות ציבור, כרוז ב, מכ"ו בתמוז תשי"א; ר"ש אבינר, צבי קודש, עמ' 311-312; "אני שמאלני", באהבה ואמונה, עם ישראל ג, וכן שמעתי מתלמידי הרצב"י.
^ 3. אורות, עמ' ע, ראו א' שבט, "אתגר 'הדור': עדכון שם התנועה ל'דתי-לאומי-מוסרי', צוהר יט (קיץ, תשס"ד), עמ' 137-146.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה מברכים על פיצה?
איך ללמוד גמרא?
איך ניתן לברור מרק בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
