ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודית בת איטה
מרן הרב קוק לא ראה בכך אפיזודה חולפת, אלא מהלך היסטורי, הרבה מעבר למפלגה או הסתדרות מסוימת. הוא לא רק תמך אלא אף ראה א-לוהיות (!) בעצם התופעה, למרות היותה לרוב אפילו אנטי-דתית, "אין אנו מצטערים אם תוכל איזו תכונה של צדק חברותי להיבנות בלא שום ניצוץ של הזכרה א-להית, מפני שאנחנו יודעים שעצם שאיפת הצדק, באיזו צורה שתהיה, היא בעצמה ההשפעה הא-להית היותר מאירה". 1 הרב רואה בתיקונים חברתיים-כלכליים חלק בלתי נפרד מהתשובה העולמית (אורות התשובה ד, ג), ואף רואה אידיאל בעצם המחאה החברתית, אפילו אם היא לא תניב פרי מעשי (עין איה, שבת ה, כה).
חזון הנביאים מהווה חלק עקרוני ב"ציונות" של הרב קוק, "לנהל מדינה וכלכלה על יסודות הטוב, החכמה, היושר וההארה הא-להית הברורה" (אורות, עמ' יד). צמצום המוסר ל"קן הקטן" הוא חלק מקללת הגלות, אך מוסר של יחידים "באין לה מעמד מרומם רשמי בחיי עם וממשלה... במה נחשבת היא?! (שם, עמ' קח-קט).
מרן הרב חידד את ההבדל העקרוני בין התורה לבין הנצרות מחד, ומהסוציאליזם מאידך: "כל מחשבה שהיא מפקרת את תיקון העולם וסדרי המדינות ופורחת באוויר רוחני לבדה (=הנצרות)... הרי היא מיוסדת בשקר שאין לו רגלים, וכל מחשבה שדבר אין לה עם רוממות הנצחיות, ומתעסקת רק עם סדרי החיים החמריים ותיקוניהם, אפילו אם יהיו בה תוכנים מוסריים (=הסוציאליזם)... סופה להתעכר, מפני קטנותה, ומפני הזוהמא והסרחון שהחיים החמריים לקויים בהם בטבעם, כשהם מנותקים מיסוד חיים נצחיים ותשוקתם" (מוסר הקודש, עמ' קפ). יש כאן הערה נוספת למנהלי המאבק הנוכחי, שהחומר המנותק מהרוח סופו להסריח כי הוא קטן וחלקי. הרב קוק מדמה את הניגשים לתיקונים כלכליים בלבד ל"בנין ילדים, שהוא בונה את קליפת החיים בשעה שאינו יודע לבנות את החיים בעצמם" (איגרות הראיה א, עמ' מו).
לעומת המחאה החברתית של היום המתמקדת בטובת הפרט, מעדיף הרב קוק צדק חברתי המתבסס על אחווה לאומית ובינלאומית, מתוך הבנה "שכולנו אחים אנחנו מיוחסים לאבינו שבשמים... האחדות, שבאה... למטרת אהבת כל יחיד לעצמו, היא אחדות מקרית... ואין סופה להתקיים, כי אין לה מרכז אמיתי, וגם כשהאחדות לכאורה מתגדלת סופה לשלהבת שנאה ומלחמת אחים, בהיות כל יחיד מושך להנאת עצמו. אבל האחדות, שבאה מצד ההכרה בערך התכלית העליון... יסודתה באהבת הכלל באמת וסופה להתקיים...". כך הסביר הרב את בעיית "כל הנותן שלום לחברו קודם שיתפלל כאילו עשאו במה" (ברכות יד ע"א, עולת ראיה א, עמ' רנז), בחזותו את קריסת הקומוניזם כבר בראשית עלייתו.
מרן הרב קוק מרחיב את תפישתו בנושא סביב מצות השמיטה, שראה בהלכותיה יישום בזעיר-אנפין של ההדרכה הכלכלית התורנית, וכמשווה גדול בין השכבות השונות של העם במתכונת ישראלית טהורה (הקדמה לשבת הארץ, עמ' יז-יח). העולם המתוקן דורש ביטול הרכושנות הקפיטליסטית, "אין רכוש פרטי מסוים ולא זכות קפדנית, ושלום א-להי שורר על כל אשר נשמה באפו. 'והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך, ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל' (ויקרא כה, ז)". העשירים ילוו בשמחה לנצרכים לא רק ללא ריבית, אלא שאף יוותרו על ההחזר, ואפילו יעדיפו להציע השקעה ושותפות אמיתית עם העניים. הפרדסים יהיו תמיד פתוחים לכל, אפילו לבהמות. גם הלוקחים לא יצברו הון וייקחו רק לג' סעודות בלבד, "וחמדת העושר המתגרה על ידי המסחר משתכחת... 'לאכלה ולא לסחורה' (ע"ז, סב ע"א, שם)".
הרב קוק אינו מפרט מה לעשות בין השמיטות, אך לדבריו, השנה השביעית מתווה כיוון.
אף חלוקת הארץ בין השבטים והמשפחות הייתה שוויונית, ומצוות היובל מחזיר שוויוניות חברתית זאת בכל דור מחדש. הרב מתאר שההרמוניה של אחווה הנלמדת ומתבטאת במשפחה, אמורה להיראות גם ביחסים "בין שכיר לשוכרו, בין עובד לנותן-עבודה, בין חכמי חידות לעמלי כפים" (אורות, עמ' מג).
מרן הרב לא היה נאיבי, והכיר היטב את המתח המתמיד הקיים "בינתיים" בין עולם הקניין והרכוש שהתירה התורה והנהוג מעולם, לבין האידיאלים של רחמים, צדק ושוויון, ואף מזהיר מפתרונות מלאכותיים כדוגמת הסוציאליזם, המנסים לקצר את התהליכים. טוב יעשו כלכלננו אם יקשיבו לאזהרת הרב ובמקום להתמקד רק בשינוי מבני כלכלי, אינפרא-סטרוקטורלי כלשונו של קרל מארקס, יתרכזו בחינוך הפנימי והערכי, ושינוי סדרי העדיפות (עין איה, שבת א, לב).
על כן, עד שנגיע ל"עולם שכולו שמיטה", מחנכת התורה לפחות ל"הפסקת הסדר החברתי בצדדים ידועים, מתקופה לתקופה", כפי ש"אותה הפעולה, שהשבת פועלת על כל יחיד, פועלת היא השמיטה על האומה". הדבר מאפשר לחברה הישראלית להתעלות מעל זיהוינו על פי מקצוע ומעמד כלכלי, להזדהות על פי העיסוק התורני והמוסרי (שבת הארץ, שם).הרב מסביר שרוח חכמים נוחה מלווה המחזיר חוב בשביעית משום שהשמיטה מחנכת ש"יש תכלית נשגבה וקניינים יותר נשגבים ויקרים לאדם מקנייני הרכוש" (עין איה, שביעית יד).
על בעלי ההון לנצל את משאביהם להיטיב לאחיהם שיש להם פחות. הרכוש הוא זכות והזדמנות לעשות למען הכלל, וכך מסביר הרב את הברכה למארח, "ויהיו נכסיו מוצלחים וקרובים לעיר" (עולת ראיה א, עמ' שע). הוא מצא בברון בנימין רוטשילד דוגמה למופת ולחיקוי (מאמרי הראיה, עמ' 262).
הכסף אמור להיות מבורך גם בתחום הלאומי, "בנין האומה בשלמותה יהי' ע"י התאחדות שלשה כוחות ראשיים בהנהגה. כוח הממשלה, שהוא כוח סידור הפעולות, כוח הרוחני, מתורה חכמה ועבודת ד', וכוח הכסף, העושר הנצרך לתכלית הכלל והפרטים" (עין איה, ביכורים לב).
במישור המעשי יש לנו עדות מעניינת של רש"ז שרגאי מראשי הפועל-המזרחי (ניסוחו אושר על ידי הרב), "מבלי לקבוע מהו המשטר החברתי של תורה, יש להניח בוודאות, כי בקיום עקבי של כל חוקי התורה בשטח החברתי והכלכלי, ללא ויתורים ופשרות, לא יוכל המשטר של רכוש להתקיים. כי מצוות התורה ונוסף לזה ה"ועשית הישר והטוב" (דברים ו, יח), שבישראל זהו דין ולא לפנים משורת הדין - מצמצם כל כך את הבעלות והזכויות של הרכוש עד שקיומו נעשה לבלתי אפשרי וללא כדאי" (צ' ירון, משנתו של הרב קוק, עמ' 163).
מצאנו גם שהרב קוק הזדעזע מניצול הפועלים במכרה-פחמים על ידי "עשיר שלבו אטום (ה)לועג לכל צדק ומוסר, ויותר נוח לו שבמנהרה יחסר אור ואויר אע"פ שעי"ז יתקצרו חייהם של... אלפים אנשים... ואם לפעמים תפול מכרה, ויקברו חיים עובדיה, לא ישים על לב, כי ימצא עבדים אחרים נשכרים" (אגרות הראיה א, עמ' צה).
בשיחה עם מלח סוציאליסט, הדגיש בנו הרצב"י קוק, שיש להם הרבה במשותף, "התורה בעד פועלים ונגד מנצלים ומדכאים". הוא אף העיר לתלמידיו שהזדהו כ"ימניים", שמבחינה כלכלית-חברתית, השמאל צודק, ומסיבה זאת (יחד עם סיבת בנין הארץ בפועל), אף העדיף הרצב"י את תנועת הפועל-המזרחי על פני המזרחי. 2
מבחינה ציבורית, ראה הרב קוק שלוש מחנות אידיאולוגיות בכל חברה: הלאומיים, הדתיים, וההומניסטים (אנשי הצדק והמוסר). לאחר שכבר הצליחה הציונות הדתית להוריד את המחיצה המדומה שהייתה בין הדת לבין הלאומיות, יתכן שהרב קוק היה מאיץ בנו היום שנתמקד בהורדת המחיצה המדומה האחרונה בין הדתי-לאומי לבין המוסרי-הומניסטי. 3
^ 1. איגרות הראיה א, עמ' מה; ראו גם הרב ישראל הס, "דור הכפירה וצדק סוציאלי באספקלריה של הרב קוק", "זרעים", אב, תשכ"א; ר"ש אבינר, טל אורות, פ' משפטים "צדק כלכלי לפי מרן הרב קוק".
^ 2. להלכות ציבור, כרוז ב, מכ"ו בתמוז תשי"א; ר"ש אבינר, צבי קודש, עמ' 311-312; "אני שמאלני", באהבה ואמונה, עם ישראל ג, וכן שמעתי מתלמידי הרצב"י.
^ 3. אורות, עמ' ע, ראו א' שבט, "אתגר 'הדור': עדכון שם התנועה ל'דתי-לאומי-מוסרי', צוהר יט (קיץ, תשס"ד), עמ' 137-146.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
